../images/Emo32.gif דו"ח חניה
סתם בא לי לספר, וזה קצת ארוך. לא חייבים לקרוא. הקדמה: הייתי לפני שנה בקריית מוצקין וחניתי בשיא הטימטום בחנייה של בניין (צבועה כחול לבן) ולא קלטתי שזה רק לדיירים. חשבתי שהצבע של החניה זה מזכרת מכביש שסגרו לחניה (מכירים עיריות שמתעצלות לצבוע מחדש?). קיצר, כמובן שחטפתי דו"ח, ואציין שהפקח עמד ליד ולא אמר מילה אלא פשוט חיכה שאלך ומיד קפץ על המציאה. חרא של בן-אדם. אבל צודק
אז למחרת שילמתי את הדו"ח כמו גדולה. אתמול באמצע הלילה אמא שלי שולחת לי SMS : "הגיע לך דואר רשום מקריית מוצקין". את מי אני מכירה משם שיטרח לשלוח לי דואר רשום? כמובן, העירייה. אבל שילמתי את הדוח! מה הם רוצים עכשיו??? קיבלתי את ההודעה שלה באמצע הלילה, כשכבר הייתי במיטה באמצע המדיטציה להירדם. קמתי, והתחלתי להפוך את הבית בחיפוש אחרי הקבלה של הדוח. מי זוכר אם בכלל זרקתי אותו, זה היה שנה שעברה!!!! בסוף מצאתי, מזל. אמרתי, אם החארות טוענים שלא שילמתי אני מראה להם מאיפה משתין הדג. חזרתי לישון עצבנית (נרדמתי אחרי שעתיים) ולמחרת בבוקר קפצתי לאמא שלי לקחת את הפתק ואח"כ יצאתי באמצע העבודה לאסוף את המכתב מהדואר. הפלא ופלא, זה דו"ח. התקשרתי לעירייה, אמרתי להם "אבל שילמתי!" הבחורה, שדי התעצבנה עלי, אמרה "ההוא מלפני שנה, שילמת. זה דו"ח חדש מתחילת השנה הזו" "אבל לא הייתי בקריית מוצקין השנה, יש לך יותר פרטים? " "גברת, זה דוח אחר (בעצבנות יתרה), יש צילום. את יכולה לבוא לעירייה ולראות. שעות קבלה יש אחה"צ" אה... צילום???? אמרתי תודה, ושאבוא לראות. בנתיים ישבתי וקראתי יותר בעיון את הדו"ח. הסתכלתי במפה היכן חניתי, והופה, המקום מוכר. ליד ביתה של חברתי. זה באמת רחוב ששמור לדיירים ויש שם שילוט. ואז הסתכלתי ביומן ובאמת הייתי שם באותו יום וחניתי שם אבל זכרתי שדאגתי לקרוא את השילוט קודם ולוודא שאני חונה בזמנים הנכונים. איך זה יכול להיות? אתם מאמינים שלא חזרתי לעבודה אלא פשוט נסעתי לקריית מוצקין לאותו רחוב מקולל לקרוא שוב את השלט המחורבן???? ואכן, כתוב שלכל אחד מותר לחנות עד 16:00. ואני קיבלתי את הדו"ח ב- 16:40. גאוני מצידי, הה? מה שלא הבנתי זה איך לא ראיתי דו"ח על שמשת המכונית באותו יום? יש לי ההרגשה שדייר עצבני התקשר לעירייה והזמין פקח ואחרי שהפקח שם את הדו"ח אותו דייר פילח את הדו"ח כדי שלא אשלם בזמן ואז אצבור ריביות. רק שהוא שכח שהעירייה מודעת לבעיית אובדן דוחות על שמשת הרכב ופשוט שולחת שוב, אם לא שולם, כדואר רשום. (סתם מחשבות פראנואידיות של קונספירציות ממשלתיות - אני רואה יותר מידי סרטי הוליווד
) אז, התקשרתי שוב לעירייה, וענתה לי אותה בחורה ממקודם. הזדהתי בפניה והיא זכרה אותי (עדיין עצבנית עלי, למרות שבשום מקרה לא דיברתי לא יפה אליה או משהו, היא פשוט חשבה שאני כמו כל השקרנים האלה שמנסים להתחמק מדוח). ואמרתי לה מיד: "היי, תשמעי אני ממש מתנצלת, אבל את צודקת
" היא לא האמינה למה שהיא שומעת "אה... מה?" חזרתי שוב על עצמי והוספתי שבדקתי ביומן, ובאמת הייתי במוצקין באותו יום ושהיא צודקת לחלוטין וסליחה שהטרדתי אותה. איזה כיף היה לשמוע את הרוגע שחזר לקול שלה. אני חושבת שזו פעם ראשונה שמישהו מתנצל בפניה ועוד אומר לה בסוף תודה, חחחח אז החמודה אמרה לי "את יודעת שאת יכולה לשלם באשראי, אני יכולה לתת לך מספר אליו תתקשרי ושם תשלמי" הודיתי לה ואמרתי לה שזה בסיידר, אני הולכת עכשיו לשלם בדואר. אני מעדיפה ככה
נו, למרות שכל כך כעסתי על עצמי ועל הטימטום שלי, על ביזבוז הזמן ויום עבודה שלם, נראה לי שהשיחה האחרונה עם הפקידה בעירייה החזירה לי את מצב הרוח וסיימה לי את היום באופן חיובי. לא יודעת למה, אולי כי השיחה בסוף הסתיימה בחיוך. חיוך באמת שווה הכל
סתם בא לי לספר, וזה קצת ארוך. לא חייבים לקרוא. הקדמה: הייתי לפני שנה בקריית מוצקין וחניתי בשיא הטימטום בחנייה של בניין (צבועה כחול לבן) ולא קלטתי שזה רק לדיירים. חשבתי שהצבע של החניה זה מזכרת מכביש שסגרו לחניה (מכירים עיריות שמתעצלות לצבוע מחדש?). קיצר, כמובן שחטפתי דו"ח, ואציין שהפקח עמד ליד ולא אמר מילה אלא פשוט חיכה שאלך ומיד קפץ על המציאה. חרא של בן-אדם. אבל צודק
