[LCA]

../images/Emo31.gif

אני כועסת עכשיו על מישהו ויחד עם הכעס והטינה אני מרגישה איך לאט לאט עולה ומציפה אותי השנאה כלפיו. מדובר באדם שעבר איתי הרבה דברים ופתאום, ממש ברגע אחד, כל הדרך שעברנו יחד נעלמה ונשאר הכעס שמתמזג עם השנאה. זה מאוד מפריע לי כי אותו אדם עשה את הבחירות שלו כמו שאני עושה את הבחירות שלי וזה שהבחירה שלו לא תואמת לשלי זאת זכותו המלאה. אבל יחד עם זאת, זה מפריע לי. גם הרגשת הכעס והשנאה מפריע לי מאוד. אני מרגישה שאני מרעילה את גופי, נפשי ורוחי בתחושות האלה. איך אני משחררת את הכעס והשנאה ומכניסה יותר אהבה, חמלה, סליחה ומחילה לחיי?

 

[IBP1]

בזה שאת לא נותנת לאני החיצוני שלך

להפריע לאני הפנימי שלך להיות איתך בקשר . האני החיצוני מוציא ממך את התכנים השליליים שבך ומציגם לראווה ,בעזרתם הוא משפיע על מי שאת . כאשר את קשובה לאני הפנימי שבך ,האני החיצוני ,אינו מסוגל לקבוע על נטיית ליבך. הקשיבי לקול מצפונך . את בדרך הנכונה. זהו אחד המאבקים הקשים בעולם הרוחניות. להקשיב לקול מבפנים ,לזה שיודע להיות אמיתי. האני החיצוני כל הזמן מציג אותך בצורה שונה מכפי שאת .הוא משתמש בכל מה שאפשר על מנת לא להציג את האמיתי שבך. האני הפנימי לא יודע לשקר, הוא מציג הכל ,את הטוב והרע,את היפה והמכוער, את השחור והלבן ,את הין והיאנג .בצורה הכי פשוטה ואמיתית כי האמת היא שאת בן אדם וככזו יש לך טוב ורע וזה מה שעושה אותך למי שאת. בהצלחה בדרכך.

 

[אוהב לבשל]

אוהו יש לנו פה מקרה אגו

כן כן... אותו יצור הרסני שאוכל אותנו מבנים ומונע ע"י לא אחר מאשר... אנו! יקירה האגו ישכנע אותך שאת מאוהבת שאת שונאת שאת רוצה... אם לא תדעי לדרוך עליו ולא לתת לו להרים ראש הוא ישלוט בחייך ביד קשה. בהצלחה

 

[גילי פרי]

אני דווקא בעד לתת מקום לכל הרגשות

הללו, לתת לכעס ולשנאה לצוף למעלה, לתת להם להיות, להתבונן בהם ולמצות אותם. ברגע שהתחושות הללו ממוצות עד תום, ניתן לפנות מקום לחמלה ואהבה. קודם "צריך" לדעת על מה באמת לסלוח. העובדה שזה מפריע לך מספרת לי לפחות שזה עשוי להתאזן אוטוטו, כמו גם ההגיון שמתערב ומספר לך את העובדות. נסי לגלות מה באמת מפריע לך שם, על מה זה יושב, ואולי זו הדרך שלך להתגבר על פרידות ולמלא בעצמך את מה שחסר בעקבות הפרידה הזו.

אחלה יום לנו

 

[גילי פרי]

ועוד משהו ../images/Emo20.gifקנאה, שנאה../images/Emo20.gif

קיבלתי כרגע במייל:

כיצד מסירים את השנאה מליבנו. אחת מהדרכים לעשות זאת היא לשמוח באושר של אנשים אחרים. לא משנה עד כמה אנחנו רוחניים, זה עדיין קשה לנו כשמישהו, הקרוב אלינו, זוכה באותו הדבר שאנחנו רוצים. אפילו אם אנו אומרים שאנחנו שמחים עבורו, הקול הלוחש בתוכי אומר, "הלוואי וזה הייתי אני". הצביטה הקלה הזו בלב היא הזרע לשנאה.

כשאנחנו מרגישים את הצביטה, כדאי לזכור שהאור גם כן רואה אותנו, ויש סיבה לכך שעדיין אין לנו מה שאנחנו רוצים, יש עוד עבודה שצריך לעשות. האם יש חבר בו אתם מקנאים? האם אתם מוכנים למצוא דרך להיות שמחים עבורו?

יום קסום לנו

 

[גילי פרי]

ועוד... מחייכת../images/Emo13.gif

פתחתי את המייל אחרי שהגבתי להודעה שלך, ונדמה שאני מוצאת עבורך כלמיני דברים

אז קבלי עוד משהו.

יקירה.