[InBaR 85]

../images/Emo45.gifזה מאוד מתסכל../images/Emo4.gif../images/Emo10.gif

ואני לגמרי מזדה איתך בקטע של לעודד אותו וכל זה

וגם בספר החמישי שהארי צעק על רון והרמיוני בתחילת הספר אני דווקא שמחתי....למרות שזה לא היה אשמתם בכלל...סוף סוף הוא האשים מישהו

וגם כל שאר הספר החמישי הוא סובל וסופג וסובל וסופג.וזה היה עצוב

הארי רחוק מאוד מלהיות מושלם...וזאת רק דעתי

 

[A Radcliffe]

...../images/Emo129.gif

עכשיו אולי אני יכולה לנסח את עצמי יותר טוב.... למרות שלא נראה לי.. הארי הוא די פוץ. חושב לפעמים שהכל סובב סביבו...... למרות שזה לא תמיד ככה..... אני לא יודעת.. רולינג יצרה דמות נחמדה מאוד, אבל לפעמים הוא פשוט מאבד שליטה.... הוא צועק על אנשים בלי סיבה, ואני לא אומרת שזה לא קורה לאנשים אבל...... לא יודעת............. אין לי מושג.... בעעעעעע....

וויזלי

 

[black robe]

לפעמים זה טוב להוציא את כל מה../images/Emo63.gif

שאתה מרגיש החוצה ולפרוק את כל העצבים. הארי הוא לא מלאך, ולא הייתי רוצה שהוא יהיה כזה בגלל שאחר כך, מה זה שווה להיות פרפקט בתור גיבור בסידרה? ז"א, רולינג בסך הכל רוצה להראות לנו שלכולנו יש מזגי אוויר משתנים, גם לאנשים 'יוצאי דופן' כמו הארי. זה טוב לפעמים לאבד שליטה כי זה בכלל לא בריא להשאיר הכל בבטן ולא לדבר על זה עם אף אחד, אחרת, בשביל מה יש חברים? אולי זה לא אשמתם של רון והרמיוני באמת, אבל אני לא אכחיש את זה שהם לפעמים די מעצבנים, ובתור הארי, אני מוכרחה להגיד שגם אני הייתי מאבדת שליטה. תארי לך את עצמך בבית של הדרסלים, תקועה כל הזמן בבית שמזניח אותך ולא מחשיב אותך כאחת מבני המשפחה, ולדעת שרון והרמיוני (החברים הכי טובים שלך) נמצאים ביחד כל החופש, יכול להיות מבלים ויכול להיות לא, אבל זה עדיף מאשר לא לבלות כשאתה לבד. לא היית בסוף משתגעת ומתפוצצת ומאבדת שליטה וצורחת עליהם?

 

[A Radcliffe]

ממ..=\\../images/Emo129.gif

לא...

 

[black robe]

היית משאירה הכל בבטן?../images/Emo63.gif

ולא מוציאה את זה על אף אחד? כי אם תשובתך לא, אז זה מאוד מוזר...

 

[A Radcliffe]

אני תמיד עושה ככה...../images/Emo129.gif

עבדתי קשה מדי על להשיג חברים וגם ככה הם לא ממש אוהבים אותי, אז אני תמיד אעדיף לא להתפרץ עליהם... עמית, למה את לוקחת את השרשור לנושא אחר לגמרי?!?!?!?!?!?!? סתומה שכמותי.... מה אני אמורה לענות?! אמ... כן. אני מעדיפה לשמור בבטן. וויזלי

 

[עצת עבות]

צועק על אנשים בלי סיבה?

אף פעם בחייך לא צעקת על אנשים בלי סיבה, רק כי היית מעוצבן או במצב רוח רע? חוץ מזה שלהארי יש דווקא כן כמה סיבות מצוינות להיות מרוגז, בהתחשב בכל העבר הטרגי שלו, כולל מות הוריו, מות חבר לספסל הלימודים - מצטערת לא מצאתי שם אחר לקרוא לסדריק- ,הרדיפה של וולדמורט אחריו ושל כל האוכלי-מוות שלו, החיים המאמללים עם הדרסלים, התעללות ופגיעה פיזית ונפשית מצד רוב תלמידי בית הספר - רוב הזמן -, היטפלות מורה אליו, השמצות בלתי פוסקות בעיתונים, הוצאת דיבה ושם רע כלפיו, אי-הבנה כללית של הסובבים אותו, ועם כל זה לא מעדכנים אותו לאחר מאורעות הקיץ שעבר, ועוד הוא זה שהביא את גופתו של סדריק לטירה ואפילו לא מעריכים אותו על כך. אז הארי באמת צועק על אנשים בלי סיבה?

 

[City Of Angel]

לא לגמרי מסכים... ../images/Emo26.gif

הארי לא מושלם. האמת שאהוא אפילו נשמע בנאדם די מעצבן. אז נכון, הוא שחקן קווידיץ' מצויין (בלי שאין לו אף הזדמנות להתאמן), יש לו אינספור חברים ומחזרות, הצלחה יפה מאוד בלימודים (למרות שלא היה לו שום רקע קודם בקסמים ובכל שנה יש "משהו קטן" שמפריע לו בזמן הבחינות), אומץ לא יאומן והתנהגות מדהימה במצבי לחץ. אבל כמו לכל גיבור, רולינג יודעת שחייבות להיות לו מגרעות וחסרונות כי רק ככה הקוראים יוכלו להזדהות איתו - אז חוץ מביש המזל של הורים מתים, ילדות אומללה וצרות חדשות בכל שנה, יש לו לא מעט תכונות שלא תמיד הכי טובות - הוא חוצפן לא קטן, בנאדם לא הכי ידידותי לאנשים אחרים (סביר להניח שבלי השם המפורסם לא היו לו הרבה חברים), תמיד שקוע בצרות האישיות שלו, מאוד בטוח בעצמו, ומעדיף שלא להקשיב ולקבל עצות מאחרים (ע"י המשימות בטורניר הקוסמים, סוף הספר החמישי). חוץ מזה יש לו צורך מטורף להציל אנשים תוך שהוא מסכן פעם אחר פעם את חבריו. ולגבי מה שאחרים אמרו פה - הסרטים הם לא דוגמא לכלום (והשחקן של הארי ממש גרוע).

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gifמסכים.

 

[תראו אני כאן]

בדיוק!!!

 

[ברונטית 360מעלות]

צודקת

ואני חשבתי Aאני היחידה...

 

[שר הקסמים]

אני הייתי מגדיר את הארי כך...

הוא דמות פוקסיונרית. תמיד יש לו איזה הצלה או עזרה בלתי צפויה ושהוא כלל לא מוכן אליה... לולא עזרתם של חבריו ושל סנייפ ודמבלדור..הארי לא היה קיים.. (אני לא אומר שזה רע, אבל זוהי הדמות של הארי).

 

[The white cat]

../images/Emo189.gif../images/Emo190.gifמה שנכון - נכון.

ולא שהוא לא היה קיים פעם אחת, הוא לא היה קיים הרבה פעמים ^^' אבל הוא הראה שהוא יכול להסתדר בכוחות עצמו פעמיים.

 

[טאפנוש]

זו התאוריה של סנייפ..

 

[jogy]

לא נכון!

הארי לדעתי ממש נחמד... פשוט דפקו לו את הראש כל החיים.... ואין לו כל כך הרבה חברים טובים, ואלה שכן חברים שלו לא ידעו מיהו כשהם התחברו איתו.... רון לדוגמא פשוט התחיל לדבר איתו.... הוא עבר הרבה אבל זה לא אומר שהוא לא אנושי... נכון הוא איבד את ההורים, אבל הוא רגיל למצב הזה מגיל שנה....אז הוא לא צריך לבכות כל רגע על זה... הוא בכה על סיריוס כי הוא היה קרוס אליו מאוד... לדמבלדור אכן הוא היה קרוב, אבל עדיין יש ריחוק מסויים של מנהל ותלמיד.. חוץ מזה שהוא היה בהלם כשזה קרה, כי הוא ממש לא צפה את זה, ובטח שלא מסנייפ...

 

[ילדונת טובה היחידה]

../images/Emo45.gif צודק במליון אחוז!!!!!

בדיוק מה שסנייפ אומר..

 

[ילדונת טובה היחידה]

זה בדיוק מה שאני לא סובלת בו!!!

היא יצרה את הדמות שלו כאילו הוא איזה קדוש.. וזה מעצבן.. אני אוהבת אנשים רעים ואפלים .. מה שהכי אהבתי בהארי זה שהוא התעצבן בשנה ה 5... זה היה מדהים!!! סוף סוף ראו שהוא נורמלי והוא לא ילד מושלם..

 

[עצת עבות]

הוווו כן!!!

זה היה ללא ספק השיא מבחינת דמותו של הארי. כ"כ ציפיתי לאיזו התפרצות זעם כזו. זה כ"כ מתאים להארי. גם לפני שהספר החמישי הופיע הארילא היה מושלם. אבל אם חושבים על זה, זה שעושה אותו כ"כ מושלם.