הו, דוד... היית או חלמתי חלום...
ובכן, דוד בתמונות שבספרים ושקופיות מעולם לא הרשים אותי במיוחד.. אח"כ כשהגעתי לפירנצה ראיתי את כל ההעתקים המוצלחים שלו ברחבי העיר וגם אז הערכתי את היצירה עד מאד אך לא יצאתי מגדרי.. ואז, ברגע של חוסר מעש הלכתי לגלריה של האקדמיה, היכן שנמצא
הדוד.. נכנסתי לשם, וכל מה שיציא לי מהפה זה
וואו!!!.. עמדתי מולו נפעמת נרגשת כולי, לא מאמינה למראה עיני.. כעבור זמן מה התאוששתי מעט, והתחלתי להסתובב סביבו, לבחון כל פרט ופרט בו עד הסוף, וגם צילמתי המון המון, מכל זוית אפשרית. וכל הזמן עברו לי בראש מחשבות שלא נתנו לי מנוח כמו "הוא היה רק בן 25 כשפיסל אותו...!!!" וגם "איך יכול להיות שכל הדוד הזה, כולו, מגוש אחד בלבד??!!..." הורידים בידיים.. אצבעות הרגליים.. שרירי הגב.. השוקיים.. אה.......
דוד יפה עיניים...