ואם כבר אנחנו ממריאים לחלל
מה יקרה כשהחלל יבוא אלינו? "דוח איש המאדים "במסגרת התכנית לחקר החלל שלחו אנשי המאדים משלחת לסקר תופעות שונות בכור הארץ. דוח זה התקבל מאחד מחברי המשלחת: 'מקום התצפית שלי הוא מבנה גדול המחולק לכמה יחידות משנה בגדלים שונים. היחידות המובחנות ביותר הן: אחת גדולה ושתיים קטנות במיוחד. יצורי הארץ מתכנסים במבנה זה רוב הזמן בשעה קבועה של היממה למשך פרק זמן קבוע. לא נראה לי שהקבוצה המתכנסת מכילה אותם יצורי ארץ בכל התכנסות, אך בשל הדימיון הרב של היצורים הללו זה לזה, לא הצלחתי לקבוע עובדה זו בוודאות. לכל התכנסות שלושה חלקים: החלק החשוב ביותר נראה לי החלק האמצעי, שהוא הקצר ביותר ובעל הייחוד הרב ביותר - כפי שאתאר להלן. החלקים הראשון והאחרון דומים מאד זה לזה: כל המשתתפחם בהתכנסות שוהים ביחידת השטח הגדולה שהזכרתי לעיל. הם מתחלקים לשני סוגים: חלק האחד יושבים בצורה פסיבית מרבית הזמן וחלקם האחר מתנועעים ומשמיעים קולות בצורה הנראית די מאורגנת ומתוכננת. כל אחד משני הסוגים שוהה בחלק אחד מסויים של יחידת השטח. אין יחס מספרי קבוע בין שני הסוגים: לפעמים מספרם של בעלי התפקיד הפסיבי קטן יותר ממספרם של המתנועעים אבל לעיתים קרובות יותר היחס הוא הפוך דווקא. לא ראיתי מקרים שבהם קויימה ההתכנסות ע"י סוג אחד מהשניים בלבד. נראה לי שבחלק הראשון מתבצעת מעין תפילה בציבור, כאשר בעלי התפקיד האקטיבי משמשים כנראה שליחי ציבור. בעלי התפקיד הפסיבי משתתפים בפולחן רק פעמים ספורות, וזאת ע"י השמעת תרועות רמות באמצעות 2 שלוחות ארוכות של גופם. בחלק האמצעי, שהוא כנראה החלק העיקרי של ההתכנסות, מקבלים כל המתכנסים את הזכות להתנועע ולהשמיע קולות,ונעלמת ההבחנה בין שני סוגי התפקידים שתיארתי קודם. אבל, בחלק זה מתבלטים שני סוגים חדשים של תפקידים: למרבית היצורים מותר להתנועע באיזורים הגדולים של מקום ההתכנסות, אך רק למעטים מותרת הכנסיה לאחת משתי היחידות הקטנות ביותר, שהן כנראה המקומות בעלי החשיבות הרבה ביותר בכל בית התכנסות. חשיבותם רבה עד כדי כך שלא ראיתי אף לא יצור ארץ אחד שהיתה לו הזכות להכנס לשתי היחידות. אותם שהותר להם להכנס נכנסו, כאמור, רק לאחת משתי היחידות. לא נראה לי שהיתה להם אפשרות לבחור מבין השתים, אם כי ברור היה לכל בעל זכות כניסה, איזו משתי היחידות פתוחה לפניו ואיזו לא. לא הצלחתי לעמוד על החוקיות של החלוקה לשתי היחידות - בכל אופן לא נראה לי שזו חוקיות הנשענת על הישגים כלשהם, מאחר שלא ראיתי דרישה להצגת תעודות כלשהן. עלתה בדעתי האפשרות שהחלוקה מתבססת על מאפיינים תורשתיים פיזיים, כגון מספרן של שלוחות הגוף המשמשות לתנועה. ראיתי אמנם שלאחת משתי היחידות נכנסים רק יצורים בעלי שתי שלוחות תנועה ואף לא יצור אחד בעל שלוחת תנועה יחידה. כאמור, רק מעטים זוכים להכנס לאחת משתי היחידות החשובות האלה בחלק האמצעי של ההתכנסות. אמנם רבים יותא מחכים בחוץ ומנסים להשיג זכות כניסה, אך בסופו של דבר היא ניתנת רק ליחידי סגולה. כל אחד מאלה זוכה באפשרות להתייחד זמן מה בתוך תא ההתבודדות עם מזבח. התא ניתן בדרך כלל לסגירה. ההתייחדות מסתיימת בטקס קצר, שיש הקפדה על ביצוע אחיד ומדוייק שלו. המתייחד נוגע בחלק מסויים של המזבח, בכך הוא הוא גורם להופעת זרם חזק של מים בקול רעש גדול. רק אחרי ביצוע טקס מים זה, עוזב היצור את תא ההתבודדות וחוזר להתערב בין שאר היצורים. במחקרי הבא בכוונתי לבדוק את השמועה שמזבחות דומים מצויים גם במקומות השהות הקבועים של יצורי הארץ, ולחקור מהם טקסי ההתייחדטת המקובלים שם.'" ריטה סבר, מתוך: משמעותה של מחוייבות - מוסד ון ליר. 1983.
