שאלה למה אתה מתכוון במלה
"מציאות" או במלים "טבעה של המציאות". ה-"מציאות" שונה במצבי תודעה שונים. ברור, לעומת זאת שהמציאות איננה דבר שמשתנה. המתנסה במציאות הוא זה שמשתנה. בשלושת מצבי התודעה שכל אחד מתנסה בהם (שינה, ערות וחלימה), שאפשר לקרוא להם מצבי התודעה היחסיים, יכולים להבהיר את זה באופן מאוד ברור. איך מציאות היא שונה במצבי תודעה שונים. קח "מציאות" מסויימת. נניח החדר בו אני יושב כעת: במצב הערנות, החדר הזה הוא חדר לא מאוד גדול. עם ארונות ובהם ספרים, תיקיות, דיסקים.... שולחן כתיבה די גדול ועליו מחשב, טלפון...... במצב השינה, החדר נעלם. לא נותר ממנו כל זכר. אין הוא מהווה כל מציאות. במצב החלימה, החדר הזה יכול להראות לנו כג'ונגל. פה מסתובב נמר רעב. כמה קופים קופצים מענף לענף וצורחים. עצי באובב ענקיים. עדר פילים שמריעים בחדקים שלהם. הנה נחש ענק וארסי ביותר..... גם "המציאות של סבל" שונה בכל אחד משלושת המצבים האלה. מלבד שלושת אלה, יש עוד 4 מצבי תודעה. אחד מהם זמני, בו הכל נעלם וקיימת רק התודעה שהיא ערה לעצמה. מודעות טהורה. מודעות שמודעת רק לעצה. סובייקטיביות טהורה. ה-מציאות. ושלושה מצבים של הארה. שכל אחד מהם נבדל מהאחרים בתפיסתו של הסובייקט את האובייקט. בארבעת מצבים אלה, הסובייקט מוגשם. המציאות שלו היא המציאות. המציאות של האובייקט שונה לפי כל אחד מהשלושה. במצב הגבוה שבינהם, הסובייקט, האובייקטי ותהליך ההתנסות - חד המה. סאמהיטה של רישי, דוואטה וצ'אנדאס.
