Shantideva

New member
אם כך

סבל או אושר- סיבת שניהם היא תפישת המציאות ככזו או כאחרת. לכן אולי נאמר שטבעה של המציאות מצד עצמה הוא לא סבל ולא אושר? ולאחר מכן נשאל גם- האם ישנה בכלל מציאות שנפרדת מהסובייקט שתופש אותה?
 
שאלה למה אתה מתכוון במלה

"מציאות" או במלים "טבעה של המציאות". ה-"מציאות" שונה במצבי תודעה שונים. ברור, לעומת זאת שהמציאות איננה דבר שמשתנה. המתנסה במציאות הוא זה שמשתנה. בשלושת מצבי התודעה שכל אחד מתנסה בהם (שינה, ערות וחלימה), שאפשר לקרוא להם מצבי התודעה היחסיים, יכולים להבהיר את זה באופן מאוד ברור. איך מציאות היא שונה במצבי תודעה שונים. קח "מציאות" מסויימת. נניח החדר בו אני יושב כעת: במצב הערנות, החדר הזה הוא חדר לא מאוד גדול. עם ארונות ובהם ספרים, תיקיות, דיסקים.... שולחן כתיבה די גדול ועליו מחשב, טלפון...... במצב השינה, החדר נעלם. לא נותר ממנו כל זכר. אין הוא מהווה כל מציאות. במצב החלימה, החדר הזה יכול להראות לנו כג'ונגל. פה מסתובב נמר רעב. כמה קופים קופצים מענף לענף וצורחים. עצי באובב ענקיים. עדר פילים שמריעים בחדקים שלהם. הנה נחש ענק וארסי ביותר..... גם "המציאות של סבל" שונה בכל אחד משלושת המצבים האלה. מלבד שלושת אלה, יש עוד 4 מצבי תודעה. אחד מהם זמני, בו הכל נעלם וקיימת רק התודעה שהיא ערה לעצמה. מודעות טהורה. מודעות שמודעת רק לעצה. סובייקטיביות טהורה. ה-מציאות. ושלושה מצבים של הארה. שכל אחד מהם נבדל מהאחרים בתפיסתו של הסובייקט את האובייקט. בארבעת מצבים אלה, הסובייקט מוגשם. המציאות שלו היא המציאות. המציאות של האובייקט שונה לפי כל אחד מהשלושה. במצב הגבוה שבינהם, הסובייקט, האובייקטי ותהליך ההתנסות - חד המה. סאמהיטה של רישי, דוואטה וצ'אנדאס.
 

נהראש

New member
Life is bliss!

החיים הם אושר וסבל יחדיו. הזדהות או דחייה של אחד מהשניים תורמת לאיבוד האיזון ולהעצמת צד אחד על חשבון השני - למראית העין. בעומק העניינים ההרמוניה והסדר נשמרים. במציאות האנושית הגלוייה אנו רוצים רק באושר ודוחים את הסבל. אנו רוצים להרוויח, מהר והרבה, להיות עשירים ומאושרים, אך בדרך אנו רומסים כל מה שנקרה בדרכנו. זאת הפרה של של האיזון.
 
אתה מערבב שני דברים

לרווח, כסף ועושר אין כל קשר לאושר. אני מכיר הרבה עשירים מופלגים שהם מאוד מאוד לא מאושרים. דבר נוסף. אושר הוא לא העדר סבל. אדם יכול לא לסבול והוא עדיין לא מאושר. הוא לא סובל אבל חסר לו משהו. הוא לא שבע רצון. לא מאושר. לא צריך לרמוס דבר כדי להיות מאושרים. צריך רק להנסות בעצמי האמיתי שלך. האטמה. האטמה, מהותו, היא אושר-עילאי - Bliss. שקט. קבוע. מוחלט. יציב. אמיתי. לא משתנה. מי שמתנסה בו יודע את זה.
 

Shantideva

New member
חוסר שביעות רצון

גם הוא סוג של סבל. מעודן אמנם, ולפעמים מעודן מאוד, אך עדיין סבל.
 

Shantideva

New member
ולמה שלא נרצה

בחיים הגלויים רק אושר ולדחות את הסבל? האם אתה מכיר מישהו שרוצה לחיות את חייו מדוכא, מפוחד, עני, חולה או נרדף? בחיים האנושיים, לאלה שאינם חיים ערים, אפילו האושר טומן בחובו את זרעי הסבל, ולכן אפשר יהיה לומר שגם האושר (בחיים שאינם ערים) הוא סבל. "בעומק העניינים ההרמוניה והסדר נשמרים"- משאלת לב אולי? אין (לי לפחות
) ספק בכלל שרמיסת האחר בדרך לאושרנו אנו היא דבר שלילי ביותר, וזאת ללא שום קשר לאיזון כזה או או אחר, אמיתי או מדומיין.
 

A r j u n a

New member
לצערי אתה טועה שאנטי

הארה וערות הן תופעות שונות. הן אכן עשויות להופיע בסמיכות אצל החווים את החוויה המלאה ולכן מתפרשות ע"י החווים הטירונים עצמם, כמו גם ע"י צופים מתקדמים מהצד - כשני סמפטומים של אותה החוויה. כאשר 2 התופעות מופיעות לחוד: אדם יכול להיות מאושר וישן לחלוטין. ואדם יכול להתעורר ולגלות שאיננו שבע רצון מתופעות רבות שמסביבו, ובמיוחד מהתנפצות אשליות השינה שלו. ומכאן - דרכים רוחניות המעודדות אדם להתעלם מהמציאות האובייקטיבית - ולתרגל אננדה - מובילות לאטימות מסוממת משהו לעומתן - דרכים רוחניות המעודדות החצנה מהגוף (המלווה בתופעה אופטית מובחנת) - עשויות להוביל לסבל פיזי ניכר ולתופעת STUCK INTERIORIZATION - התקעות מופנמת. יש ספרות עניפה בנושא. אישית - אחד הספרים המענינים - יוגה וסישטה - אתה מוזמן לקרוא
 
אז ככה:

מבדיקה קצרה שעשיתי גיליתי (נכון לזמן כתיבת מילים אלה
) שאין אף מילה בסנסקריט או בפאלי שמשמעותן היא "הארה". בטרמינולוגיה הבודהיסטית המילים "בודהי" ו"נירוונה" משמעותן המילולית הן "התעוררות" ו"כיבוי" בהתאמה. ובאשר למסורות ההודיות שאינן בודהיסטיות- "מוקשה" או "מוקטי" פירושן שחרור. למיטב ידיעותיי "הארה" (enlightenment) היא תרגום לא מדויק שנתנו האוריינטליסטים למילים אלה שהזכרתי קודם לכן, והיא באה כנראה מתוך מסורתיהם שלהם (הנוצריות בדרך כלל). כאן למשל, המילה הארה באמת מצביעה על הבנה רוחנית חדשה שמפציעה בתודעתו של החסיד, וזה אולי הקשר שניתן לראות בינה לבין המילים בשפות ההודיות. לגבי הסבל: למרות שעל פניו עניין זה נראה פשוט, למעשה הוא דק עד מאוד: מי שתודעתו מעודנת, יכול לחוש כבר את פוטנציאל הסבל שטמון גם באושר. לעומת זאת, לפחות על פי המסורות הבודהיסטיות, הסבל אינו קיים יותר בתודעתו של אדם שהתעורר או הואר. באשר לשתי התועות שציינת, אחת מהן מוכרת לי (הראשונה) והשניה אינה מוכרת לי כלל.
 

A r j u n a

New member
תראה שאנטי

שים לב, כאשר אתה נתקל בדבר מה שאינו מובן או שאתה לא סגור עליו, אתה מיד רץ לספרות ומנסה לחפש שם, וחוזר עם הסבר "טכני". זו גישה נכונה אבל רק בתוך "משחקי לשון וצורות חיים" מסוימים. מהנדס שיש לו את הידע, יכול לגשת למפרט טכני, ובתנאי שהוא נכתב גם הוא ע"י מהנדס טוב ולהבין מה רשום שם. מה לגבי הכיוון ההפוך? האם אדם שאיננו מהנדס יוכל להבין מהי הנדסה מתוך קריאת מפרטים? אתה מבין את הכיוון? זה שאתה לא מצליח למצוא משהו בספרות "הטכנית" שאתה חשוף אליה לא אומר שהוא לא קיים בשטח. מה לגבי הניסיון שלך? מדוע אתה לא מסתמך עליו? הארה היא תופעה הרבה יותר פשוטה ממה שאתה חושב, היא אפילו מובחנת אופטית. כאשר אדם מחצין מתוך גופו - צופה בעל מיומנות די בסיסית יכול לראות זאת - הלכה למעשה. אדם שהישגו גדול ויציב - יכול לקיים מוחצנות חלקית על בסיס קבוע, פחות או יותר והתופעה תהיה סוג של הילה שיש סביב ראשו בד"כ. באשר להתעוררות - אני נוטה לקבל את הגדרתם של אוספנסקי וגורדייף, לפחות בחלקה - שאדם ער מודע למציאות האובייקטיבית סביבו וכי זה בר ביצוע לאחר שהפך מודע למציאותו הסובייקטיבית. ושלב ביניים מוקדם והכרחי אליו אין מתיחסים שני הר"מ הוא - הפטרות מהוואסנות והסמסקרות והמנגנונים המנטליים המחזיקים אותן במקומן. ומכיוון שמערך כולל זה של תופעות מפריע להחצין - הרי מן הסתם - אם תפתור את בעיית ההתעוררות תוכל להגיע להארה. לא תפתור - ותנסה להחצין בכוח - הרשת תמשוך אותך חזרה ואפילו עמוק יותר ממה שתה רגיל להמצא בד"כ.
 

Shantideva

New member
../images/Emo36.gif

מצטער, אבל כל המסורות שאני מכיר אינן מדברות על הארה אלא על התעוררות ושחרור. הארה- זהו מינוח מערבי. לגבי תופעת ההילה שהזכרת, למיטב ידיעותי היא ביטוי אנרגטי של התעוררות. אינני יודע למה אתה מתכוון במילה הארה- מלבד תופעת ההילה המוחצנת שציינת.
 

A r j u n a

New member
אוקיי אז אנחנו על אותו הדף

כעת נסה לחבר 3 עקרונות אלו המצב של האדם הער, דומה למצבו של המוחלט, המתבטא בגורו כ- סט צ'יט אננדה או בתרגום לעברית - חדוות אור הערות ההתעלות עליה אתה אוהב לקרוא, איננה טרנסמיגריטיון לעולם אחר דווקא, אלא יכולה להתרחש עוד בעודך בחיים אלו, הכיצד? אם תצליח לצאת מתוך כלום ההכרה, הדבוק כרשת אנרגטית לגוף, תוכל לזהור ולחוות את צוף האושר אדם שמצליח להגיע להישג גדול זה ולשמור על יציבותו - נקרא מוגשם, מואר וער. לעומת זאת, אדם שהישג זה איננו יציב בו - הנו ער רק לפרקים, וכן הוא מוחצן רק לפרקים ולכן גם לא מוגשם. יש כאן גבול מאד ברור - יציבות ההישג גבול נוסף מוקדם יותר- הישג ראשוני - חווית הסט-צ'יט אנאנדה בינהם מתקיים מרווח - מרווח של עבודה - סדהנה הכולל תרגול חוזר ונשנה של ההישג וחקירה עצמית - לביטול המנגנונים המונעים את יציבות ההישג תרגול של טכניקות מדיטציה בלא חקירה עצמית - איננו אפקטיבי.
 

Shantideva

New member
סט-צ'יט-אנאנדה

ובעברית, הוויה - תודעה/הכרה - אושר. אף אחת מהמילים הללו אינן אור. אני לא יודע על איזו התעלות אני אוהב לקרוא. אינני יודע מהם "כלום ההכרה" או "רשת אנרגטית". ובאשר למדיטציות ללא חקירה עצמית- ישנן כמה כאלו שהן אפקטיביות מאוד, כמו למשל המדיטציה הטאואיסטית על נקודות אנרגטיות מסוימות בגוף. מניסיוני האישי, כן, ייתכן שאדם יהיה ער לפרקים.
 

A r j u n a

New member
מתנצל על לא כלום - כלוב ../images/Emo13.gif

תראה, אין ספק שאתה יודע את מה שאתה יודע הבעיה היא בקשר למה שאתה לא יודע ובכלל זה במה שאתה חושב שאתה יודע אך אינך יודע לתומו ולענינו כלוב ההכרה או בשמו האחר - רשת הקרמה אינם מוכרים לך מן הסתם מכיוון שלמרות שקראת הרבה - לא קראת הכל. הבנת מושג זה הכחרית למי שרוצה להחצין בצורה מלאה ויציבה ובאשר לאפקטיביות - השאלה היא שוב למה אתה קורא אפקטיבי? לשיטתי - מה שלא מעביר אותך מההישג הזמני להישג היציב - הנו אפקטיבי רק לכאורה, או איך מבחינתך?
 

Shantideva

New member
אה, ../images/Emo13.gif

קארמה אני מבין. רשת גם. גם כלוב אני מבין. כן, לא קראתי הכל, ויותר מיזה, גם אינני יודע הכל
בכל אופן, המדיטציה הטאואיסטית אותה הזכרתי מיועדת להביא את הפרקטיקנט להישג יציב. כמו כן נוכל להבדיל בין אפקטיבי-זמני לאפקטיבי-יציב. כך או כך התרגול מיועד להביא אותנו להישג יציב.
 

A r j u n a

New member
חשוב לבין את ההבדל

בין מדיטציה - שהיא תרגול בצמה המבוקש לבין חקירה עצמית - שהיא התנקות מהמכשולים להשגתו ניתן להמשיל זאת לתוכנית דו נתיבית של התקדמות, בסגנון: יישור פני השטח ההרריים תוך חפירה ופיצוץ סלילת כביש במתווה שהתפנה עד לשפת נהר ולאחר מכן מעליו נראה כי המדיטציה הטאואיסטית תפסה את תשומת ליבך - אשמח לשמוע אודותיה עוד
 

Shantideva

New member
../images/Emo26.gif

מטרתה של המדיטציה הזו היא לפתוח, פעם אחת ולתמיד את כל הערוצים האנרגטיים בגוף, והיא נעשית כשהמודט ממקד את תשומת לבו באחת מן הנקודות המצויות לאורך שני ערוצים ראשיים אשר במרכז קדמת הגוף ובעמוד השדרה, יחדיו יוצרים את מה שנקרא בלשון הטאואיסטית "המעגל השמיימי הקטן". בדרך כלל הנקודה איתה מתחילים לעבוד היא הנקודה שנמצאת כשתיים וחצי אצבעות תחת הטבור, אם כי אפשר גם להתחיל מנקודות אחרות. כמו כן רצוי שכשאדם עוסק במדיטציה זו ישתדל לעשות (בד בבד) הרבה צ'י-גונג ויימנע מלבזבז את האנרגיה המינית שלו, או לפחות יצמצם את דליפתה במידת האפשר.
 

A r j u n a

New member
אוקיי, מכיר את הרעיון - שריפת קרמה אנרגטית

הרעיון הוא כי באמצעות יצירת עומס יתר אנרגטי שהמערכת כן יכולה לעמוד בו אב החומר ממנו עשי הרישום הקרמתי לא יכול לעמוד בו. יש כאן בעיה של אבדן רישום קרמי בלא הסקת מסקנות ע"י האדם שעבר את הדברים. ניתן להעשות גם באמצעות שאקטי-פת שמעניק המורה הרוחני על משקל טיפול באמצעות שוק חשמלי לחולה הסובל מסכיזופרניה בעקבות אירוע טראומטי. מכת החשמל תמחק את הזכרון של הירוע אבל יחד עמו כל אפשרות ללמוד ולגדול. (במקרה זה גם תסב נזק פיזי, אבל גם אם נניח שלא) - תוכל לקבל אדם "טהור" כמו תינוק עם זיכרון ומודעות של תינוק - וזה לא הרעיון. הרעיון הוא שאנו חווים את החוויות שאנו חווים ע"פ ציר הזמן האישי שלנו - כדי ללמוד ולגדול. גישה ניהליסטית המבטלת את כל מה שאנו חווים בסמסמרה - ההופכת את את החיים עצמם לחסרי משמעות - היא אחת הטעויות של הבודהיזם הקלאסי. מה תגיד על כך?
 
../images/Emo37.gif

שתי טעויות: אין המדיטציה הטאואיסטית מכוונת לשריפת קארמה. הרעיון שעומד בבסיסה הוא אחר: יצירת תשתית להארכת חיים לפרקי זמן ארוכים מאוד, גוף בן-אלמוות, פיזי או אנרגטי. הבודהיזם הקלאסי אינו מוביל לניהיליזם, אם כי אני יודע שזו טעות נפוצה בין אנשים שאינם מכירים את הבודהיזם לעומקו.
 
למעלה