../images/Emo26.gif../images/Emo16.gif../images/Emo122.gif../images/Emo41.gif../images/Emo36.gif

היום שלי (פרק 1) היום הכל התחיל סבבה...העירו אותי כרגיל בשש וחצי...ולהפתעתי מצאתי את עצמי לבושה ומסורקת תוך חצי שעה בדיוק
נרדמתי במכונית בגלל שכמעט לא ישנתי בלילה הקודם ולמדתי...
כשהגעתי לביצפר הכל היה בסדר, אבל כשעליתי במדרגות נפלתי מול לא קצת אנשים
. זה היה מפדח אבל לא נורא...אני רגילה לזה... אז בסוף שמתי לב השריצ´ רץ´ שלי לא סגור עד הסוף וזה נתקע בחצי הדרך! לא נעים... אבל לא משנה כי אף אחד לא ראה
בכל מקרה...נפלתי עוד פעם...ואז נקרע לי התיק...
וכולם היו מזה שמחים היום...מוזר למה...כילו זה ה11...
בסוף התחילו לצחוק על כל הנושא הזה ושהמתים מרחפים פה והתחילו לזרוק מחקים ´כאילו עליהם´ אז מזה התעצבנתי
זה לא נושא מצחיק...ובכלל אין להם כבוד. אז חזרתי הביתה...ולא מצאתי איזה ספר שהייתי צריכה לקרוא בו כמה עמודים למחר וזה מבאס...איבדתי אותו בביצפר כשהתיק נקרע לי לדעתי...
אז חזרתי הביתה ונשפך לי קולה על כל החולצה כי חשבתי שאמרו שתפסו את בין לאדן (שימות אמן
) בכל מקרה זה לא היה זה...אז רציתי להיתקלח כי זה לא נעים ולא היו מים חמים ואני כבר הייתי הרוסה, על העצבים וכולה בקולה אז בסוף עשיתי שיעורים...וזהו. זה היום ה´מקסים´ שלי. אהה ואיזו ילדה אחת הכניסה אותי לצרות בגלל משו שלא עשיתי בכלל
+
+
+
=
 

°·Flower·°

New member
../images/Emo41.gifטוב...וזה היום שלי../images/Emo41.gif

העירו אותי בשבע בבוקר. אני קמה,מסתכלת במראה,ומתגלה בתור:
הברשתי ת´שיער שלי ציחצחתי שיניים הוצאתי ת´כלב ואז נזכרתי שיש לי שעת אפס
התחלתי לצרוח בכל הבית וכמעט נסעתי עם המכונית
אבל אז נזכרתי שיש לנו היום טיול-חינוכי... ואני כזה:"האאאאאאאאאאאאאאאאא
" אבא שלי הקפיץ אותי לביצפר וכולם חיכו בשער... מסתבר שהטיול נדחה. ישבנו שעתיים ודיברנו עם המחנכת היקרה והאהובה שלי על קריסת התאומים... ואז.....אממ נדלג על הקטעים הלא מעניינים במשפט קצר:בלהגיגיגיג שמוצי קוצי דרוצי אוצי![מוקדש לשרוניל´ה במלאן אהבה-
-] חזרנו לשער ביצפר ומשם הלכנו לקיוסק
התחלנו להציק למוכר ואפילו ניסינו לגנוב מסטיקים כמובן שזה לא הצליח כי לא הצלחתי לעבור דרך החלון הקטן הזה שנסגר על האצבע שלי
ברחנו משם כאילו לא קרה כלום. עשינו מלחמת מים משעממת לחלוטין ואז הבנו ש12:40 וצריך להזיז את התחת השמן הבייתה
אז הלכתי הבייתה בטרמפ נדיב{אמא ש´לי|מוצץ} ודבר ראשון,איך לא-הדלקתי ת´מחשב וציפיתי לאיזה שירשור סוער ותוסס שממתין בקוצר רוח לתגובה שלי! נחשו מה מצאתי? כלום.
כן,נו,אני מניחה שאתם בטח ממלמלים לעצמכם:"אוי´ש נו באיימיית דנית מותעק צריך לכבד את המאורע המצער וכו´ וכו´" אז יש לי רק דבר אחד להגיד לכם
- אני יודעת זה בסדר...
אקקקקקקקקקקקיצר,אם היה לכם את הסבלנות לקרא את הכל אני שולחת לכם
{יו שירה נחשי מאיפה הבאתי את זה?} לאפ יו
 
../images/Emo122.gif ../images/Emo106.gif

אין סיכוי שאחת מכן לוקחות לי את תואר המוכשרת שנפצעת הכי הרבה! שמעתם?! אני עדיין מחזיקה בתואר
 
למעלה