ראיון עם עורך 'ההיסטוריה של ההוביט' -1

[Y. Welis]

../images/Emo26.gif ראיון עם עורך 'ההיסטוריה של ההוביט' -1

מתוך האתר tolkien library - בקישור הזה http://www.tolkienlibrary.com/press/history_of_the_hobbit.php בנוסף הובא באותו אתר ראיון נוסף עם רייטליף שנערך במסגרת צ'אט - http://www.tolkienlibrary.com/press/History_of_the_Hobbit_PART1.php , ובו מידע נוסף על הספר. הכרך הראשון הופיע בתחילת החודש בכריכה קשה (ניתן להזמין מ'אמאזון'), ואילו השני יופיע בתחילת ספטמבר הקרוב. הערות משלי מובאות בסוגריים מרובעות. ******************************************************** ....לרגל חגיגות 70 שנה להוצאת ה'הוביט', מובא כאן ראיון עם ג'ון ד. רייטליף, מחבר 'ההיסטוריה של ההוביט': שני כרכי הספר כוללים לראשונה את כתב היד המקורי של הספר שמעולם לא פורסם, לרבות הטיוטות וההפרק המקורי על גולום, וכן את הטיטות לפרק כפי ששוכתב במהדורה השניה, כמו גם קטעים מתוך מה שהיתה עשויה להיות המהדורה השלישית של 1960, אילו הושלמה. הספר הוא עדות מפורטת וחיה על האופן שבו הספר נוצר, נהגה והודפס (בנוסף תופיע השנה מהדורה בת שלושה כרכים של ה'הוביט') ש. ....מה הניע אותך לכתוב את הספר? ת. טאום סאנטוסקי [אוצר אוסף טולקין באוניב' מארקט שבמילווקי, ארה"ב] ואני התבקשנו על ידי האסטייט להכין את הפרוייקט, וכמובן נענינו בהתלהבות. לרוע המזל זמן מה לאחר מכן נאלצתי לבטל את השתתפותי כדי להשלים את התזה שלי, ואחרי פרק זמן נוסף טאום סאנטוסקי לקה במחלה סופנית. משהוברר כי הוא לא יזכה להשלים את הפרוייקט, הבטחתי לו שאשלים אותו, ואחרי מספר שנים לא מועט השלמתי את המשימה. ש. אילו כישורים מיוחדים היו לך לצורך המחקר? מה בעצם מייחד אותך מעמיתיך לתחום? ת. אני לא מפקפק בכך שאחרים היו עשויים להכין את הפרוייקט ובהצלחה, אף כי התוצאה היתה אז שונה מאוד, בהתחשב בטעמיהם וכישוריהם. כך למשל הגירסה הבלתי גמורה של טאום היתה שונה מאוד מזו שהשלמתי לבסוף. בנוסף אני חושב שהידע שלי בתחום הפנטסיה הקדם-טולקינאית, והיכרותי עם כתבי היד של טולקין משנות המחקר שלי בארכיון של אוניב' מארקט, כמו גם יכולתי למצוא מכנה משותף בין הכתבים השונים של טולקין עד לאותה תקופה, בתחום המיתולוגי, המחקרי וסיפורי הילדים שלו, סייעה לי לראות את ההוביט כיצירה ששילבה בין כל חלקי דמיונו. ש. הספר יחולק לשני חלקים - 'ההיסטוריה של ההוביט: מר באגינס וכן 'ההיסטוריה של ההוביט: השיבה לבאג-אנד'. מדוע החלוקה הזו? וכיצד בחרת את השמות? ת. כמו עם שרה"ט, הסיבה לחלוקה נעוצה פשוט בכמות החומר. הספר שהכנתי כלל יותר מ-350 אלף מלים, שהיו מחייבות כרך עבה למדי. ההחלטה לפצל אותו לשניים היתה של ההוצאה, ועדיפה יותר מאשר לקצר את הטקסט. ההחלטה המשמעותית יותר היתה באיזו נקודה לפצל. בסופו של דבר החלטנו שחלק א' יכלול את מסעו של בילבו עד להר הבודד (פרקים 1 עד 10), ושחלק ב' יכלול את את כל מה שקרה מרגע שהגיע (פרקים 11-19), וכן שיכתוביו המאוחרים של טולקין לסיפור (מהדורות 1947 ו-1960). אשר לשמות, 'מר באגינס' היה הכותרת המועדפת לפרוייקט כולו (כשם נרדף ל'הוביט'), ועל כן שמחתי להזדמנות להשתמש בה. הכותרת 'השיבה לבאג אנד' הוצעה על ידי המו"ל ואושרה על ידי. [בחירות מוזרות, יש לומר: מדוע לא 'המסע מתחיל' או 'לשם' או 'המסע להר הבודד', ולחלק השני 'משם ובחזרה'? הכותרות שנבחרו לא משקפות כלל את טווח הסיפור שבשני החלקים] ש. האם לדעתך הספר הוא ביוגרפיה? או מחקר שניתן להשוות עם 'הההיסטוריה של הארץ התיכונה'? או אולי משהו קרוב יותר ל'הוביט המוער' [של דאגלאס אנדרסון]? ת. זו אינה ביוגרפיה, למרות שאני חושב שהיא תציג את טולקין כסופר, אלא מחקר ספרותי שנבנה במכוון לפי הדוגמא שכריסט' טולקין הציג בסידרת ה'היסטוריה' שלו. הוא די שונה מ'הוביט המוער', אולם עצם קיומו של ספרו של אנדרסון איפשר לי לדלג על נושאים מסויימים שהוא כבר כיסה באופן מקיף ביותר (כמו למשל ציון כל התיקונים שאחרי ההדפסה הראשונה שנעשו במהדורות שראו אור בחייו של טולקין). אני רואה בספר שלי מעין השלמה לספרו, וכל הפניה שלי לטקסט המודפס הינה למהדורה של אנדרסון [שמשמשת כיום כטקסט הסופי והמתוקן ביותר]. [מעניין מאוד לציין שאנדרסון לא הזכיר בספרו *כלל* את השיכתובים שהותחלו ב-1960 (שאולי גם הוזכרו ב'ביוגרפיה' בקצרה), למרות שהמהדורה השניה והמורחבת של ספרו הופיעה ב-2002 - עשור לאחר שרייטליף החל בעבודתו] ש. ידוע כי טאום סאנטוסקי החל בהכנת הספר. האם יש בספר המודפס חלקים שהוא כתב בעצמו? ת. מעט מדי, לרוע המזל. עיקר ההערות שלו היו בתחום הבלשני, אולם הוא כתב רק מעט מאוד מהן. ציטטתי אותו בכמה נקודות, כאשר הפרשנות שלו סייעה להסביר דברים בטקסט, אולם יש רק מקרים מעטים כאלה. ש. האם כתבת לבד את המחקר, או שגם נעזרת באנשים כמו כריסט' טולקין ו-ווין האמונד? ת. כתבתי לבד בעיקרון, אולם נעזרתי מאוד במומחים לטולקין מכל הסוגים, כמו גם מומחים בתחומים אחרים. ש. האם יהיו בספר דברים שלא ראו אור עד עתה? האם יהיו מפות (או תרשימים) שטרם הודפסו? ת. אינני בטוח כמה מהטיוטות למפות יכנסו לספר - אבל אין ספק שהגירסה המקורית לפרק על מירקווד (שחסרה את הקטע על הנחל המכושף) כמו גם השיכתובים של טולקין לכמה מהפרקים מ-1960 שמעולם לא ראו אור, יכללו בו. |

 

[Y. Welis]

המשך

ש. שמענו שמועות על הספר כבר לפני שנים. כמה זמן עבדת עליו? או שהמחקר ממשיך ויש עוד מה לכתוב? ת. זו אכן היתה עבודה ארוכה. הרעיון הועלה לראשונה ב-1987, אף שהעבודה עצמה לא החלה עד 88'. פרשתי בשנת 89', וחזרתי לפרוייקט ב-91', ובמלוא הקצב מ-92'. לרוע המזל, משך כל הזמן הזה יכולתי להקדיש לו רק את זמן הפנוי שהיה לי אחרי העבודה הרגילה שלי, כך שהמלאכה התארכה מאוד. היא הושלמה לגמרי, מלבד האינדקס. [שמועות אחרות טענו שהמצב היה שונה. הספר הוזכר כבר בסוף העשור הקודם, ובחלק מעטיפות הספרים נאמר ש'יצא בקרוב'. נטען שרייטליף נקלע לקשיים עם האסטייט, ורק לאחר שאלה נפתרו הפרוייקט הומשך. מן הסתם יש לתמוה מדוע לא שולמה לו מקדמה שתאפשר לו להקדיש לפחות שנה שלמה מזמנו לעבודה, שבוודאי היתה מקצרת במידה ניכרת את 14 השנים שהוא טוען שהוקדשו לעבודה. לכריסט' למשל נדרשו רק 5-6 שנים להכין 4 כרכים על ספר מורכב וארוך פי 5.] ש. ראינו כבר כמה מהעטיפות ברשת. האם בחרת בעצמך מי יאייר אותן, או שזו היתה החלטה של המו"ל? ת. הצעתי להשתמש ברישומי הטיוטה המקוריים שטולקין הכין לעטיפת הספר, כי נראה שהן יתאימו במיוחד לספר שעוסק בטיוטות. המו"ל אכן סייעו להגשים את הרעיון ואני חושב שההוצאה עשתה עבודה מצויינת - אין ספק שבורכתי במזל. ש. האם הספר יופיע בכריכה קשה או גם ברכה? ת. ההדפסה הראשונה תהיה בכריכה קשה. אני מניח שההחלטה אם להדפיס רכה תהיה של ההוצאה. ש. האם יהיה סט של כרכים לרגל יום ההולדת השבעים ל'הוביט'? האם יש תוכניות בכיוון? ת. הבנתי שיש הכנות לקראת הכנה של סט, אבל הפרטים ידועים רק להוצאה. ש. מה היית מקווה שהקוראים ימצאו בספר? ת. במיוחד שהם יהנו ממנו, ושהוא יסייע להם לראות את ה'הוביט' באור חדש, ולהעריך אותו כיצירה העומדת בפני עצמה, ולא רק 'הקדמה' לשרה"ט. אני מקוה גם שהם שהם ימצאו בו דברים מעניינים שיעוררו דיון נוסף. אני גם מקוה שהספר יסלק סופית את הטענה שטולקין נטש את הספר מבלי להשלים אותו, או שהוא החל באופן בלתי קשור למסורת הסילמאריליון (ולו משום שהטיוטה הראשונה מזכירה את ברן ולות'יין בשמם!). ש. מה שני הכרכים האלה יגלו על טולקין האיש? ת. טולקין עצמו אינו ניצב בקידמת הבמה, אלא יצירתו. אני חושב שהספר יראה הרבה על הדרך שבה הוא כתב ואיך הוא מצא השראה בעבודתו האקדמית, בכתביהם של סופרים שהוא העריך, וביצירתו המוקדמת שלו. וכמובן המידת השקעה הרבה שלו בכתיבה עצמה. ש. כמי שעבד על יצירתו של טולקין זמן כה רב, האם יש לך תובנות בעניין הסיבות להצלחתו של טולקין? ת. ראשית לכל, משום שהוא היה סופר מצויין. הפרוזה שלו מעבירה בדיוק את מה שהוא רוצה להעביר, ובטיוטות האלו ניתן לראות עד כמה הוא השתדל לשכתב וללטש את הדברים. הוא גם מספר סיפורים מצויין: הפרק המשוכתב על גולום סוחף מאוד. שנית, משום שהוא אומר דברים שהקורא רוצה לשמוע. כך למשל מעולם לא פגשתי במישהו שחיבב עצים באופן שהביא אותי לראות אותם אחרת; שלישית, משום שיכולת התיאור הנדירה שלו, כפי שתוארה באחת מהערות הסיום ל'על סיפורי אגדות', מכוונת במטרה לסייע לקורא להעלות בדמיונו אלמנטים מהסיפור במושגיו שלו, וכך להכניס את הקורא לתוך עולמו. ש. מדוע אם כן טולקין לא הצליח עם המבקרים? ת. בהתחלה זה היה משום שהוא בא מחוץ למסורת ולא התאים למה שהיה מקובל. הוא כתב כאילו המודרניזם מעולם לא התקיים, ועבור מבקרים שהתמחו בסיקור הספרות של זמנם, הוא נראה כאיש שלא חי בתקופתו. ככל שהזמן עבר הפופולאריות שלו סייעה להרחיק אותו מהם: האקדמיה לא מעריכה הצלחה מסחרית, ויש בה רבים שבזים לסופרים רבי-מכר. זו הסיבה אגב מדוע הרבה יותר קשה למצוא קורס על רוברט פרוסט (משורר מודרני וקל לקריאה) מאשר על עזרא פאונד (משורר מודרני וקשה לקריאה). רק משקוראי טולקין התבגרו והחלו להיכנס בעצמם למישרות אקדמאיות, היחס החל להשתנות. מה לדעתך מיוחד ביצירתו של טולקין? ת. ר' מה שכתבתי לעיל. איש מלבדו לא שילב כך את הספרות של ימי הביניים ואת החזון שלו על היסטוריה עתיקה שאבדה, עם היכולת שלו ליצור נראטיב מרתק והכישרון היחודי להעביר את החזון שלו. ש. הייתי רוצה לשאול על תהליך הכתיבה [שלך]. מתי התחלת את המחקר ואיך ניגשת אליו? יש לך שיטה יחודית למחקר ואירגון? ת. השתדלתי משך כל העבודה להפריד בין המקור של טולקין להערותיי, ואם ניתן ע"י גודל שונה של אותיות, כדי לאפשר למי שמעוניין לדלג על הפרשנות שלי ולקרוא את הטיוטות עצמן. הדחף הראשון שלי היה להכין העתק מדויק של המקור של טולקין, עמוד אחר עמוד ושורה אחר שורה, עם כל תיקון ושינוי. אולם משזה הוכח כבעייתי ולא נגיש, החלטתי לערוך את התדפיס ולהעביר את מרבית השינויים בסוגריים והערות שוליים, כדי שהתוצאה תהיה 'חלקה' יותר. אחרי כל פרק מקורי הבאתי דברי פרשנות בצורת מאמרים קצרים על כל נושא שהופיע בפרק, כמו למשל בפרק על גולום הובאו מאמרים קצרים על גולום עצמו, החידות, הטבעת, והמפלצות הבלתי-נראות. אין לי שיטת מחקר מיוחדת - חוץ מלערוך מחקר מעמיק. הספר כולל מחקר רב מאוד, ואני מקוה שהקוראים יהנו מהתוצאה. ש. שאלה אחרונה - מה דעתך על הסרט [הצפוי] 'ההוביט'? ת. אני מאוד מצפה לו, אם כי כמובן בהסתייגויות מסויימות. אני חושב שהסיפור יכול להיות סרט יוצא מן הכלל. כמובן שנצטרך לחכות ולראות אם הוא באמת יהיה כזה. *******************************************************************************

 

[Y. Welis]

ועוד חדשות מאותו אתר

http://www.tolkienlibrary.com/press/The_Silmarillion_30th_Anniversary_de_luxe_edition.php השנה גם ימלאו 30 לפירסומו של ה'סילמאריליון', ולכבוד זה הוא יצא מחדש בתחילת נובמבר הקרוב במהדורה חדשה (השלישית במספר, אחרי זו של 99'), עם שינויים נוספים (שכרגע אינם ידועים). יהיה בהחלט למה לצפות השנה.

 

[Dark Muse]

מעניין מאוד...

אולי כדאי שאני אחכה מעט עם הסילמרליון...

 

[לגוטל]

תודה על התרגום

נשמע מעניין... אני לא יודע אם אני בהכרח ירוץ לקנות כי זה לא ממש תחום העניין שלי, אבל אין לי ספק שהרבה כן יעשו כך. העבודה הזו נשמעת מרשימה ותתרום הרבה למחקר מכיוון שהיא תיתן משמעות רצינית יותר להוביט, שבעייני רבים הוא ספר ילדים שמופרד מהרבה בחינות באופי ובמתחרש בו משאר הכתבים על הארץ התיכונה.

 

[Y. Welis]

אני בהחלט מקוה שהיא תגלה דברים חדשים

למרות התמיהות שהעלתי באשר לעורך (השפה שלו גם לא מדהימה) שנבחר וצורת העבודה שלו. נראה לי שסט מוצלח של 3 כרכים על ה'הוביט' יכלול את שני חלקי הספר הזה + 'ההוביט המוער' של אנדרסון.