סקר
- פותח הנושא טולולוש
- פורסם בתאריך
Gill Gallad
New member
ואצלי
אני והחצי השני נשואים קרוב ל- 4 שנים ועוד שנתיים וחצי בהן חיינו יחד כזוג לפני החתונה. מהרגע הראשון היה ברור לנו שמצאנו זה בזו את אהבת חיינו ואת השלמות שחיפשנו אך לקחנו את הזמן לבסס את יחסינו ולהעמיק את הכרותנו. אני לא מהטיפוסים האמהיים האלה שמתמרחות על כל תינוק עובר ברחוב, ובאופן כללי אם הייתי רואה בצד השני של הכביש תינוק וגור כלבים, יש להניח שהייתי ניגשת למשמש את הגור דווקא... החצי השני נפלא עם ילדים אבל גם לו לא בער. אלא שכשנכנסתי להריון כך לפתע פתאום חיי התהפכו. הכל התגמד לעומת הפלא הזה שהתרחש פתאום בתוכי. אמנם ההריון ההוא נכשל אבל הרצון בילד רק הולך ומתעצם אצל שנינו. אני, אגב, בת 30. לגבי הבאת ילד לזוגיות לא מבוססת או אפילו מעורערת - זו טעות. ילד לא יתקן זוגיות ולא יקרב בין רחוקים. יתרה מזאת, אני סבורה שלהביא ילד למציאות שכזו הוא מעשה חסר אחריות.
אני והחצי השני נשואים קרוב ל- 4 שנים ועוד שנתיים וחצי בהן חיינו יחד כזוג לפני החתונה. מהרגע הראשון היה ברור לנו שמצאנו זה בזו את אהבת חיינו ואת השלמות שחיפשנו אך לקחנו את הזמן לבסס את יחסינו ולהעמיק את הכרותנו. אני לא מהטיפוסים האמהיים האלה שמתמרחות על כל תינוק עובר ברחוב, ובאופן כללי אם הייתי רואה בצד השני של הכביש תינוק וגור כלבים, יש להניח שהייתי ניגשת למשמש את הגור דווקא... החצי השני נפלא עם ילדים אבל גם לו לא בער. אלא שכשנכנסתי להריון כך לפתע פתאום חיי התהפכו. הכל התגמד לעומת הפלא הזה שהתרחש פתאום בתוכי. אמנם ההריון ההוא נכשל אבל הרצון בילד רק הולך ומתעצם אצל שנינו. אני, אגב, בת 30. לגבי הבאת ילד לזוגיות לא מבוססת או אפילו מעורערת - זו טעות. ילד לא יתקן זוגיות ולא יקרב בין רחוקים. יתרה מזאת, אני סבורה שלהביא ילד למציאות שכזו הוא מעשה חסר אחריות.
אל דאגה, לא מדובר בזוגיות מעורערת
אם היא הייתה מעורערת לא היינו נשארים ביחד (וגרנו ביחד שנתיים לפני החתונה) ההתלבטות היא האם יש בכלל זוגיות מושלמת ללא חילוקי דעות, האם הלחצים של החמות מתישהו נגמרים. אולי אין אף פעם זמן מושלם ואני יכולה להמשיך לחכות לנצח .. איך כלכך בטוחים שזה הזמן המתאים ?? (השאלות הם בעקבות דוגמאות גרועות של זוגות חברים)
אם היא הייתה מעורערת לא היינו נשארים ביחד (וגרנו ביחד שנתיים לפני החתונה) ההתלבטות היא האם יש בכלל זוגיות מושלמת ללא חילוקי דעות, האם הלחצים של החמות מתישהו נגמרים. אולי אין אף פעם זמן מושלם ואני יכולה להמשיך לחכות לנצח .. איך כלכך בטוחים שזה הזמן המתאים ?? (השאלות הם בעקבות דוגמאות גרועות של זוגות חברים)
m i c h a l y
New member
מצטרפת לסקר../images/Emo13.gif
ראשית - אספר שאצלנו המוכנות לילד הגיעה פחות או יותר ביחד... בהתחלה אני הרגשתי שאני מוכנה, והוא לא כ"כ, אחרי כמה שיחות עומק פתאום התחלפנו בתפקידים, ובסוף עברו עוד כמה חודשים ויחד לקחנו החלטה. אנחנו נשואים עכשיו קצת יותר משנה ושנינו בסוף שנות העשרים לחיינו. חשוב לי גם לציין שהקשר ביננו התחיל לפני הרבה מאוד שנים. שנית - טולולוש, חשוב שתקפידי על שני דברים בזמן שאת לוקחת החלטה (לדעתי, כמובן...). דבר ראשון תימנעי מלהכניס לשיקולייך דעות של אחרים (קרובים או רחוקים). הלחץ הסביבתי שהופעל עלינו להתחתן הוביל רק לדבר אחד - הרחקת החתונה, בעיקר כדי לעצבן את כל הלוחצים. יש דברים בחיים שכל אדם צריך להתמודד איתם בעצמו, ורק עם עצמו - הורות זה בהחלט אחד מהם. דבר שני, נראה כי אינך בטוחה ביציבות הקשר שלכם. כדאי שתבדקי מה מוביל לחששות האלה, ואיך אפשר ביחד לחזק את הבסיס המשותף שאתם יוצרים. איני מתכוונת להביע דעה האם במערכת יחסים כזו כדאי או לא לחשוב על הורות - כי זו החלטה ששניכם צריכים לבצע על סמך ההיכרות שלכם האחד עם השני, וכמובן הערכתכם את הקשר שבינכם. אני מצטערת אם יצא קצת ארוך, אז הנה -
... מקווה מאוד שלמרות הניסוח הארוך והמסורבל הצלחת להבין מה היו כוונותי. שיהיה בהצלחה, ורק אושר! מיכל.
ראשית - אספר שאצלנו המוכנות לילד הגיעה פחות או יותר ביחד... בהתחלה אני הרגשתי שאני מוכנה, והוא לא כ"כ, אחרי כמה שיחות עומק פתאום התחלפנו בתפקידים, ובסוף עברו עוד כמה חודשים ויחד לקחנו החלטה. אנחנו נשואים עכשיו קצת יותר משנה ושנינו בסוף שנות העשרים לחיינו. חשוב לי גם לציין שהקשר ביננו התחיל לפני הרבה מאוד שנים. שנית - טולולוש, חשוב שתקפידי על שני דברים בזמן שאת לוקחת החלטה (לדעתי, כמובן...). דבר ראשון תימנעי מלהכניס לשיקולייך דעות של אחרים (קרובים או רחוקים). הלחץ הסביבתי שהופעל עלינו להתחתן הוביל רק לדבר אחד - הרחקת החתונה, בעיקר כדי לעצבן את כל הלוחצים. יש דברים בחיים שכל אדם צריך להתמודד איתם בעצמו, ורק עם עצמו - הורות זה בהחלט אחד מהם. דבר שני, נראה כי אינך בטוחה ביציבות הקשר שלכם. כדאי שתבדקי מה מוביל לחששות האלה, ואיך אפשר ביחד לחזק את הבסיס המשותף שאתם יוצרים. איני מתכוונת להביע דעה האם במערכת יחסים כזו כדאי או לא לחשוב על הורות - כי זו החלטה ששניכם צריכים לבצע על סמך ההיכרות שלכם האחד עם השני, וכמובן הערכתכם את הקשר שבינכם. אני מצטערת אם יצא קצת ארוך, אז הנה -
אני והבעלול תמיד היינו באותה דעה,
אנחנו ביחד כמעט 8 שנים ונשואים כ-3 ,עניין הילדים נהיה רציני מרגע שהיינו בבית משלנו וראינו שמצב הכלכלי מתאזן. תמיד ידענו שברגע שנוכל לספק להם כל מה שנחוץ נתחיל בעשיה. שנינו מרגישים מוכנים ומעולם לא היו חילוקי דעות בעניין,הבעיה כרגע היא שהילדים כנראה עוד לא רוצים להגיע.
אנחנו ביחד כמעט 8 שנים ונשואים כ-3 ,עניין הילדים נהיה רציני מרגע שהיינו בבית משלנו וראינו שמצב הכלכלי מתאזן. תמיד ידענו שברגע שנוכל לספק להם כל מה שנחוץ נתחיל בעשיה. שנינו מרגישים מוכנים ומעולם לא היו חילוקי דעות בעניין,הבעיה כרגע היא שהילדים כנראה עוד לא רוצים להגיע.
ואצלנו...../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif
התחתנו בסוף מאי, ואז דחינו את עניין הילד בכמה חודשים כי טסנו לחודשיים ירח דבש, ושחזרנו עשינו בדיקות גנטיות וכשראינו שהכל תקין התחלנו לעבוד על זה במרץ...
אז אפשר להגיד שחצי שנה אחרי החתונה התחלנו
ובעניין ה"לחץ", נראה לי, שמן הסתם, אני יותר בלחץ אבל הבעלול כבר מת לילד, לפי מה שהוא אומר...ואני מאמינה לו
התחתנו בסוף מאי, ואז דחינו את עניין הילד בכמה חודשים כי טסנו לחודשיים ירח דבש, ושחזרנו עשינו בדיקות גנטיות וכשראינו שהכל תקין התחלנו לעבוד על זה במרץ...
וגם אצלנו...
אני רוצה להתחיל דווקא מעניין המריבות עם ההורים. גם לי היו בעיות עם הוריו, שתלטנות, חוסר התחשבות ברגשותי וכדומה. לא ויתרתי. עמדתי על שלי, עד שהם הבינו שאפשר בטוב, ואפשר ברע. סה"כ זה לא שהדעות היו כלכך שונות. זה בעיקר האופן שבו דברים התנהלו, זה שהם דרשו דברים, ולא בקשו, שהוציאו אצ כל הרע שבי. עכשיו, טפו טפו דברים מסתדרים, לא אידיליה היסטרית, אבל גם לא מריבות ובכי... אז חיזקי ואימצי, ואל תוותרי על מה שנראה לך חשוב. מצד שני, אל תלכי רחוק מידי... ולעניין ההריון: אנחנו עוד לא נשואים, וכבר מתחילים לנסות. ההחלטה להנשא באה בעקבות הרצון המשותף לילד. מסיבה קטנה וצנועה, שתבוא לאחר הנישואים בקפריסין. אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך. אפילו לא לבן זוגך. ואיך יודעים? אם זה מלחיץ אותך, אז כנראה שאת עוד לא מוכנה... (וזו רק דעתי האישית)
אוף, כמה ארוך... נו, טוב שיהיה בצלחה!
אני רוצה להתחיל דווקא מעניין המריבות עם ההורים. גם לי היו בעיות עם הוריו, שתלטנות, חוסר התחשבות ברגשותי וכדומה. לא ויתרתי. עמדתי על שלי, עד שהם הבינו שאפשר בטוב, ואפשר ברע. סה"כ זה לא שהדעות היו כלכך שונות. זה בעיקר האופן שבו דברים התנהלו, זה שהם דרשו דברים, ולא בקשו, שהוציאו אצ כל הרע שבי. עכשיו, טפו טפו דברים מסתדרים, לא אידיליה היסטרית, אבל גם לא מריבות ובכי... אז חיזקי ואימצי, ואל תוותרי על מה שנראה לך חשוב. מצד שני, אל תלכי רחוק מידי... ולעניין ההריון: אנחנו עוד לא נשואים, וכבר מתחילים לנסות. ההחלטה להנשא באה בעקבות הרצון המשותף לילד. מסיבה קטנה וצנועה, שתבוא לאחר הנישואים בקפריסין. אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך. אפילו לא לבן זוגך. ואיך יודעים? אם זה מלחיץ אותך, אז כנראה שאת עוד לא מוכנה... (וזו רק דעתי האישית)
בערך שנה וחצי
אני עם בעלי כבר קרום לעשר שנים (כן, כן),ולקח לנו קצת זמן עד שהחלטנו להתחתן. ולא בגלל שחשבנו שזה לא זה, אלא בגלל שידענו שבכל מקרה נהיה ביחד, ולמה צריך להתחתן בכלל? אחרי 8 שנים, החלטתי שדי. אני צריכה שינוי, ובא לי על חתונה. בגלל שאני מאוד רציתי, והיה לי חשוב שתהיה לי שימלה לבנה ולא נתחתן סתם בקפריסין, אז כל ההכנות הרגשתי שאני דוחפת אותו לעשות דברים, והוא לא ממש להוט לעשות אותם. בדיוק אז החלטתי שלמרות שאני רוצה ילדים כאן ועכשיו זה יחכה עד שהאדון יגיד שהוא רוצה, ולא סתם "מוכן" (כמו שפולנים אומרים). חיכיתי, וגיששתי מידי פעם כדי לדעת איפה אני עומדת, כלפעמים היו לי תקופות שנורא רציתי, ולפעמים היו לי תקופות שאמרתי שטוב שאין לי ילדים, וכמה נעים לישון ביום שבת עד 12 בצהריים. מצד שני תמיד חשבתי שאני אביא ילדים כשיהיה לי בית משלי, והוא יהי מסודר ויפה, ויהי לי כסף, ואז כל הסימנים הראו ש: מצד אחד האדון כבר נכנס לענינים (בדרכו שלו), ומתחיל לתכנן את הילדים העתיידים שלנו, ומצד שני "אני לו נשית צעירה יותר" וגם הכסף לא נופל מהשמיים, וכן עכשיו וכאן זה הזמן למצוות פרו ורבו. בקיצור בחישוב כללי, אנחנו בהשהיה של שנה וחצי מהחתונה,ואני מקווה שבחודש הבאכבר נפסיק להזהר, ובחודשים הקרובים נראה תוצאות יום-יום.
אני עם בעלי כבר קרום לעשר שנים (כן, כן),ולקח לנו קצת זמן עד שהחלטנו להתחתן. ולא בגלל שחשבנו שזה לא זה, אלא בגלל שידענו שבכל מקרה נהיה ביחד, ולמה צריך להתחתן בכלל? אחרי 8 שנים, החלטתי שדי. אני צריכה שינוי, ובא לי על חתונה. בגלל שאני מאוד רציתי, והיה לי חשוב שתהיה לי שימלה לבנה ולא נתחתן סתם בקפריסין, אז כל ההכנות הרגשתי שאני דוחפת אותו לעשות דברים, והוא לא ממש להוט לעשות אותם. בדיוק אז החלטתי שלמרות שאני רוצה ילדים כאן ועכשיו זה יחכה עד שהאדון יגיד שהוא רוצה, ולא סתם "מוכן" (כמו שפולנים אומרים). חיכיתי, וגיששתי מידי פעם כדי לדעת איפה אני עומדת, כלפעמים היו לי תקופות שנורא רציתי, ולפעמים היו לי תקופות שאמרתי שטוב שאין לי ילדים, וכמה נעים לישון ביום שבת עד 12 בצהריים. מצד שני תמיד חשבתי שאני אביא ילדים כשיהיה לי בית משלי, והוא יהי מסודר ויפה, ויהי לי כסף, ואז כל הסימנים הראו ש: מצד אחד האדון כבר נכנס לענינים (בדרכו שלו), ומתחיל לתכנן את הילדים העתיידים שלנו, ומצד שני "אני לו נשית צעירה יותר" וגם הכסף לא נופל מהשמיים, וכן עכשיו וכאן זה הזמן למצוות פרו ורבו. בקיצור בחישוב כללי, אנחנו בהשהיה של שנה וחצי מהחתונה,ואני מקווה שבחודש הבאכבר נפסיק להזהר, ובחודשים הקרובים נראה תוצאות יום-יום.
הגיע הזמן שגם אני אענה לא? ../images/Emo3.gif
טוב, אז מיד אחרי שהתחתנו (אחרי 4 שנים ביחד) לא ממש רציתי לשמוע על ילדים, הרגשתי מאוד לא בשלה לוותר על העצמאות שלי לטובת יצור קטן וחסר ישע (למרות התלהבותי הרבה מהריונה של גיסתי...). כעבור תקופה התפתחה אצלי בעיה גניקולוגית שגרמה להפסקת הגלולות (ונזהרנו...) הבעיה הגניקולוגית הציפה קצת דברים על פני השטח, כמו החשש מפני פגיעה בפוריות (היום אני יודעת שלא היה שום קשר!). במהלך החיפוש אחר מידע גיליתי את שיטת חום השחר ונשאבתי לפורומים האמריקאיים בתחום, במקביל היה לי מחזור ארוך במיוחד, עד שלבסוף החלטתי לעשות בדיקה שיצאה כמובן שלילית. באותה תקופה היינו נשואים כבר כשנה והבדיקה + הידע שרכשתי הציפו בעוצמה את הרצון בילד. גם הבעלול כבר רצה (עוד לפני) אבל קצת חשש בשל אי הוודאות הכלכלית ואח"כ כי החלטתי להתחיל ללמוד אז החלטנו לדחות את תחילת הניסיונות לסתיו כך שלא יפגעו לי הלימודים. באותו זמן כבר למדתי ליישם את השיטה. באותו קיץ כבר היה לי קשה מאוד לחכות ונשברתי והתחלנו קצת לפני התכנון המקורי. הצליח לנו מיד בחודש הראשון אבל מיד זה נגמר כהריון כימי (הפלה). אחרי עוד כמה חודשים, טיפול שסתם את הגולל על הבעיה שהיתה לי והריון כימי נוסף פנינו לרופא להתחיל בירור. אז כבר היו לי גרפים מ-7 מחזורים (כמעט שנה של מדידה) והיסטוריה מסויימת, אז התחלנו בטיפולי איקקלומין שנגדעו לאור בעית זרע שנתגלתה. בהפסקה מהטיפולים הצליח לנו...
טוב, אז מיד אחרי שהתחתנו (אחרי 4 שנים ביחד) לא ממש רציתי לשמוע על ילדים, הרגשתי מאוד לא בשלה לוותר על העצמאות שלי לטובת יצור קטן וחסר ישע (למרות התלהבותי הרבה מהריונה של גיסתי...). כעבור תקופה התפתחה אצלי בעיה גניקולוגית שגרמה להפסקת הגלולות (ונזהרנו...) הבעיה הגניקולוגית הציפה קצת דברים על פני השטח, כמו החשש מפני פגיעה בפוריות (היום אני יודעת שלא היה שום קשר!). במהלך החיפוש אחר מידע גיליתי את שיטת חום השחר ונשאבתי לפורומים האמריקאיים בתחום, במקביל היה לי מחזור ארוך במיוחד, עד שלבסוף החלטתי לעשות בדיקה שיצאה כמובן שלילית. באותה תקופה היינו נשואים כבר כשנה והבדיקה + הידע שרכשתי הציפו בעוצמה את הרצון בילד. גם הבעלול כבר רצה (עוד לפני) אבל קצת חשש בשל אי הוודאות הכלכלית ואח"כ כי החלטתי להתחיל ללמוד אז החלטנו לדחות את תחילת הניסיונות לסתיו כך שלא יפגעו לי הלימודים. באותו זמן כבר למדתי ליישם את השיטה. באותו קיץ כבר היה לי קשה מאוד לחכות ונשברתי והתחלנו קצת לפני התכנון המקורי. הצליח לנו מיד בחודש הראשון אבל מיד זה נגמר כהריון כימי (הפלה). אחרי עוד כמה חודשים, טיפול שסתם את הגולל על הבעיה שהיתה לי והריון כימי נוסף פנינו לרופא להתחיל בירור. אז כבר היו לי גרפים מ-7 מחזורים (כמעט שנה של מדידה) והיסטוריה מסויימת, אז התחלנו בטיפולי איקקלומין שנגדעו לאור בעית זרע שנתגלתה. בהפסקה מהטיפולים הצליח לנו...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.