דילמה - מה אתם הייתם עושים?

[inbale]

../images/Emo26.gifדילמה - מה אתם הייתם עושים?../images/Emo36.gif

הסיטואציה היא כזאת : בדירה למטה השכן מכה את אשתו. אין בכך כל ספק כיוון ששומעים את הקולות ושומעים את הזעקות שלה. אתם מתקשרים למוקד 100 ורוצים לדווח על האירוע אבל במוקד דורשים מכם את הפרטים המלאים שלכם - כולל שם וכתובת. ברור לכם שמתן פרטים מזהים יחשוף את זהותכם ויעמיד אותכם בסכנה. השכן שלמטה בחור עם רקע פלילי ועבר עשיר והוא לא יעבור על זה בשתיקה. הילדים שלכם חברים טובים ולומדים ביחד בבית הספר. אתם חוששים לעצמכם ובעיקר לילדים. מה אתם עושים? מניחים את השפופרת למטה ומוותרים? מוסרים את הפרטים ולוקחים את הסיכון אשמח לשמוע את התגובות שלכם כאן.

 

[לי סהר]

שאלתך מתאימה גם לכאן

לדעתי יש להתחשב בנתונים הקיימים שהם שכן אלים ולא רק כלפי משפחתו וזה מסכן אותי ואת ילדיי. אבל אסור להשאיר את המצב כמות שהוא ולכן אם במשטרה דורשים להזדהות ניתן לחכות לבוקר ולפנות למשרד הרווחה, שם לא מבקשים להזדהות שם מבקשים רק פרטים ספציפיים למשפחה הסובלת כמו באיזה בי"ס הילדים של ה"גבר" הזה לומדים וכ"ו והם פונים למשטרה. זה בדוק משרד הרווחה לא חוקר מי המטלפן. לבנה

 

[may may.]

חובה !!!

להתקשר ולהתלונן !!! וכן בדוק כי כל המשאיר שם ופרטים, הם נשארים חסויים במשטרה ! אין כל סיבה שהמשטרה תפרסם את שם המתלונן, בטח לא לאדם האלים. לכן לא לחכות... להתקשר ולהתלונן... לא לחכות לבוקר שאולי לא יהיה לאחד מהם... הצילו אותם!

 

[shellyland]

זה קרה לי פעם

הייתי במסיבה בבית של חברה, ומן המרפסת ראינו את השכן מהקומה הראשונה צועק על אישתו, מאיים עליה ומנסה לפרוץ את דלתות המרפסת או את החלונות כדי להכנס הביתה (כנראה שהיא היתה חכמה מספיק כדי לנעול אותו בחוץ). מייד כמובן צלצלתי למשטרה ומסרתי (בטפשותי) את כל הפרטים הדרושים. דקות ארוכות עברו עד שהגיעה הניידת (כ-30 דקות), בהן עקבנו בחשש אחר נסיונותיו של האיש לפרוץ את הדלתות והחלונות עם כל מיני חפצים אותם מצא ברחוב (קרשים, כסא ישן, חבית וכו´) תוך כדי שהוא מבטיח לה שברגע שיצליח - יהרוג אותה ואת ילדיה. כשהגיעו לבסוף, דומה שנתקלו בקושי מסויים בלמצוא את הדירה בקומה הראשונה (כנראה שהצעקות לא היו מספיק חזקות) ובמקום זה חיפשו אותי. איך אני יודעת? כי הם שאלו שתי נשים שעברו במקרה בחדר המדרגות: "אתן יודעות אולי מי כאן זאת שלי? היא הזמינה אותנו" הנשים, שהיו גם חברותי, הכחישו מייד כל קשר אל אותה שלי ורצו לספר לי מה קרה. ואני חשבתי לעצמי: נניח שהייתי גרה בבניין הזה, ונניח שאותן נשים היו קשורות לאותו גבר אלים והיה נודע לו ששלי הזמינה בשבילו משטרה - מה היה קורה? אני מניחה שלעולם לא נדע...

 

[לי סהר]

בכל פעם שאני כותבת...

על תגובות ואיך למצוא דרך שכל הצדדים יצאו נשכרים אני מקבלת כאן תחושה של נזיפה, מעין איך אני מעזה לחשוב על עצמי ועל הפחדים והחששות שלי. דבריה של שלי מוכיחים לכולנו שיש צדק בדבריי ולכן אחזור ואסביר מה כן ניתן לעשות לפי דעתי, ועדיין לא להסתכן. אני מאוד מבינה את באי הפורום שמסרבות לראות את הצד השני אבל זה לא הוגן לא להתחשב. אני אישית באה מבית אלים באופן בולט, כל גופי מלא צלקות "מזכרת" של אותם ימים ולא פעם היינו בסכנת חיים, למה אני מזכירה את זה? ובכן כשורדת אלימות, הפחדים נותרו שקועים בפינת נפשי ובכל מקום שבו פורצת מריבה אפילו קטנה אני מתמלאת חרדה כי נפשי וגופי זוכרים היטב מה עלול לקרות. אז אני לא מתעלמת, אף פעם! אבל אני מחפשת דרכים לעזור מבלי לסכן את עצמי ואת משפחתי. כי מה יקרה אם אעמוד בגלוי כלומר אמסור את שמי או את כתובתי, הרי שאם האלים יקבל רק אזהרה (כרגיל במקומותינו) אני וילדיי נהיה חשופים לכעסו ונקמתו ומי כמוני ילדת אלימות מבין מה יכול לקרות. אז אל תמהרו לנזוף בי (בנו) העושות בדרכים שונות למה שאתן חושבות. סיפרתי לכן על שכנתי האומללה, לא זנחתי אותה להיפך עזרתי לה ומאוד! אלא שבהודעתי שכתבתי כאן שמתי את הדגש על תחושותי ואתם הסקתם מכך שלא עשיתי מספיק, שהתחשבתי ברגשותי שלי ופתאום מצאתי את עצמי חוזרת ומתנצלת ומסבירה... זה לא צריך להיות כך. לסיכום: ניתן לעזור בלי להסתכן גם אם אין סכנה ממשית אבל כך מרגישים, אפשר לפנות למשרד הרווחה ולספר הכל והם לא דורשים להזדהות. אפשר לקרוא לשכנים וביחד לפנות למשטרה ואז ההזדהות תהיה משותפת כלפי המשטרה. ואם הזמן מאפשר אפשר ליצור קשר עם האשה, להתחבר איתה ולעודד אותה לפנות לארגונים שיעזרו לה. חשוב להתייחס בהבנה כלפי כל הצדדים שרוצים לנהוג בהגינות. לבנה