זורמת...אבל לא בזרם של כולם...
אני בסדר עומר.... תקופה כזאת של עבודה אינטנסיבית על ה"אני הפנימי"... לשנות, לשפר, להשאיר לזרוק. בעיקר להתבונן... את בטח מכירה את המילה "בשבילי"... מילה לכאורה קצת אנוכית. אבל אני אוהבת אותה. אני מסתכלת עליה ככה: בשביל שלי. אגב,לאף אחד ביקום אין אותו שביל כמו שלי. לצידי אותו השביל יש פרחים, קוצים ואפילו אבנים יפות. ככה צועדתי לי במשך החיים, דילגתי על פרחים, לפעמים קטפתי קצת קוצים, ליקטתי טיפה אבנים (הם ניראו כבדות, אז לא את כולן). עכשיו, אני בתקופה של לחזור קצת אחורה, להשתמש בפרחים שקטפתי, באבנים שאספתי. לנסות אולי לקטוף את הפרחים ולאסוף את האבנים שפספסתי, ולהבין למה קטפתי את אותם קוצים.... קצת סדר בבלאגן.

ומבטיחה לעצמי, שקוטפים ומלקטים את כל הפרחים והאבנים מעכשיו! אני מקווה שההבנתם....

אם לא, אני כאן לשרותכם.... רק טוב! פנינית