../images/Emo243.gifלתומכי אלירז: שאלה כנה ../images/Emo124.gif
אני מבקשת להשתדל לענות בכנות, מבלי להתלהם ולקלל. אפשר
נניח שסער היה:
הופך את לוח המשחק על דיירת בעצבים כי הוא הפסיד - אבל לאלירז מותר כי... (אין לי מושג).
מתנפל על דייר בצרחות אימים, בעיניים פעורות וכשווריד הצוואר עומד להתפקע מכעס, כי הוא רוצה להיות הסולן בריקוד - אבל לאלירז מותר כי יש לו בטן מלאה על סער (כי הוא, כרגיל, נכנע לרגשותיו).
תוקף בחורה שבעצם, לא עשתה לו כלום, רק כי היא מייצגת בעיניו דמות מסויימת - אבל לאלירז מותר כי היא מעצבנת.
יושב ומלעיז שעות על גבי שעות על זוג דיירים עם גואל כי הם "לא באים לו טוב" - אבל לאלירז מותר כי הוא צודק.
יוצא ב"הדחה" מבלי להעיף אפילו מבט לחבריו שנשארים מאחור, שלא לדבר על חיבוק או נשיקה - אבל לאלירז מותר כי הוא היה "בהלם". והרשימה עוד ארוכה. אני כבר מתארת לעצמי מה שהוא היה חוטף..... גם מבלי שעשה את הדברים האלה סער מתואר פה במילים שפלות ואני שואלת את עצמי - על מה בעצם??? סער "אלים" בגלל שפת הגוף שלו וכי הוא הגיב לתוקפנות שהופנתה כלפיו, הוא "סמרטוט" כי הוא מונע על ידי רגשות (בניגוד לאלירז ה"רגיש והאוהב" שאפילו לא טרח לומר שלום לחבריו), הוא "בוק" כי הוא עומד על עקרונותיו (בניגוד למי שמוחל על הכל כי יש לו אג'נדה)... שלא לדבר על זה שכל דייר נשפט ומתוייג בכל רגע נתון לפי היחס שלו לאלירז... אתם לא חושבים שזה הזוי? באמת?
ושוב להזכיר לכולם - זה רק משחק
אני מבקשת להשתדל לענות בכנות, מבלי להתלהם ולקלל. אפשר