היה כיף.
קמתי לי ביום רביעי שמח וטוב לבב. נגשתי לחלון, פתחתי את התריסים וגיליתי שהשמש עוד לא קמה
טרמפ לתחנה המרכזית, אוטובוס לת"א ורכבת לצפון. היה פשוט מרגש לראות שוב את כל השוחרים מחכים לקו 8
מגיעים, נכנסים, פוגשים את החבר'ה ונכנסים לכיתה. בדיוק הכיתה שרציתי. אפילו יש נוף של דשא ועצים. כל כך פסטורלי
לקורס שלי יש שני מדריכות. אחת היא המדריכה שלנו רוב הזמן, משתחררת בינואר. השניה תחליף אותה אז, ובינתיים היא על תקן "עוזרת מדריכה"
מתישהו בשש ומשהו הגענו להילטון. 191. פחות נוצץ מ 190, אבל בסך הכל אחלה. אחרי זה מסדר ניקיון, אחרי מסדר הנקיון מסדר וצעקות מהמדריכות שהיה זוועה, מסדר חוזר, מקלחת ולישון. יום חמישי בחמש ומשהו יצאנו. נתרגל
בקיצור, כיף להיות יודניק. כשראינו את הטטניקים מתרגלים צעידות במגרש המסדרים עלו רגעים נוסטלגיים