ואו!!!!! המון בהצלחה ובשעה טובה
שיהיה לך. אני זוכרת כשאני השתחררתי מהצבא התחושות שלי היו מאוד מעורבות. מצד שני רציתי כבר את החופש ולהפטר מהשירות הצבאי ומצד שני פתאום הרגשתי בלבול נורא גדול ואפילו דיכאון. (זה קרה קצת בשלב מאוחר יותר) עד הצבא הכל מסודר ומאורגן והכל ברור לנו מראש ומתקתק כמו שעון גן, בי"ס יסודי, תיכון, צבא. ופתאום יוצאים מהמסגרת ומצאתי את עצמי אומרת אוקיי מה עכשיו? אז בהתחלה היה לי ברור שאני יושבת קצת בבית ומשלימה בגרות במתמטיקה שהיתה חסרה לי וחותמת קצת בלשכת התעסוקה והיה לי אהוב שעדיין שירת בצבא כשאני השתחררתי, בלבנון והיה מגיע לחופשות לעתים רחוקות אז זה היה מתאים שאהיה זמינה כל הזמן. ובהתחלה נורא נהנתי. אני אמנם השתחררתי בקיץ, בסוף יולי אך הייתי בבית חצי שנה. כשאני השתחררתי אחותי סיימה תיכון והיתה לה שנה שלמה לחכות לגיוס (היא היתה הכי קטנה בכתה) והיינו בבית בחורף היה כייף לא נוראמלי. היינו צופות בסרטים מפחידים עד השעות הקטנות של הלילה, קמות מאוחר ויושבות לראות טלויזיה צמודות לתנור (היה חורף אמיתי לא כמו עכשיו), היינו מבשלות היה ממש מגניב. אבל אח"כ התחליו כל המחשבות של מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי ומה אני הולכת ללמוד וכו' וכו'. ומאז ועברו כבר הרבה שנים אני מרגישה שעדיין לא ממש מצאתי את עצמי היות ויש עוד המון דברים שמעניינים אותי והייתי רוצה לעשות או ללמוד. אבל כשנכנסים לרוטינה של עבודה ומחוייבות ופרנסה הכל מתחיל להשתנות. בכל אופן לא אצל כולם זה כך יש כאלה שיודעים בדיוק מה הם רוצים ונעולים על כך. אני בכל אופן מאחלת לך שתתחילי ברגל ימין. תנצלי תחילןה את החופש היטב. אני בטוחה שאת זקוקה לו. והעצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך מכל הלב היא לא להסס לפנות להכוונה מקצועית ויש כזו בחינם או לפחות מסובסדת דרך הלשכה להכוונת חיילים משוחררים. מתקיימים שם ראיונות אישיים ומבחנים ועוזרים מאוד מאוד במציאת כיוון. אני משום מה לא עשיתי את זה. ואני שוקלת לעשות את זה היום. (לא דרך לשכה לחיילים משוחררים כמובן, זה כבר אבוד בשבילי) אבל באופן פרטי. אז שוב המון הצלחה!!! ושיהיה לך בכייף!