../images/Emo197.gif"וידבר ה אל משה במדבר סיני" (א, א)
תורה בדרך אל היעד > פרשת במדבר, מבט מיוחד פרשת במדבר: בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר. שלושה כיסויים על נשמתו של היהודי: הגוף, היצר הרע, אומות העולם. אבל בתוכם פנימה נמצאת הנשמה הטהורה. שלושה כיסויים יש על הארון: הפרוכת, בגד כליל תכלת, ועור התחש – אבל בתוכם פנימה נמצא ארון העדות ● כל הכיסויים האלו הינם בעת "המסע", כאשר עם ישראל נוסע ומתקדם הלאה, בדרך לכיוון היעד, בדרך אל ארץ הקודש לאחר שהתורה מתארת בפרשתינו את מנין בני ישראל - היא מספרת על מנין שבט לוי, ומה העבודה המוטלת על כל משפחה ממשפחות משבט זה, בעת מסע-משא המשכן. כשנשאו בני קהת את ארון העדות, מתארת התורה (ד, ה-ו): ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה, והורידו את פרוכת המסך וכיסו בה את ארון העדות, ונתנו עליו כסוי עור תחש, ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה". דהיינו, ארון העדות, בעת המסעות, היה מכוסה בשלושה כיסויים זה על גבי זה: (א) פרוכת המסך. (ב) כסוי עור תחש. (ג) בגד כליל תכלת. ● שבת זו היא שבת מברכים חודש סיון, החודש בו קיבלנו את התורה. מסופר במדרש כשמשה רבינו עלה למרום לקבל את התורה, טענו מלאכי השרת כלפי הקב"ה: חמדה גנוזה, אתה מבקשה ליתנה לבשר ודם?! תנה הודך על השמים!, תשאיר את התורה בעליונים, למה לתת אותה לנבראים, בשר ודם?. השיב להם משה רבינו: "תורה מה כתיב בה – "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אמר להם: כלום למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם?! שוב מה כתיב בה, "לא יהיה לך אלקים אחרים", בין גויים אתם שעובדים אלילים? שוב מה כתיב בה, "זכור את יום השבת לקדשו", כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה, "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא", כלום משא מתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה "כבד את אביך ואת אמך", כלום אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה "לא תרצח לא תנאף לא תגנוב", כלום יצר הרע יש ביניכם? חזרו והודו לו. דהיינו טענת משה רבינו כלפי המלאכים מתחלקת באופן כללי לשלושה טענות: א – מצד גופו וצרכיו הגשמיים של היהודי, "אב ואם יש לכם", "עושים מלאכה", "משא ומתן" – דווקא הוא, ולא המלאכים, זקוק לתורה . ב – מצד היצר הרע ונפשו הבהמית המפריעים לו –"קנאה יש ביניכם", "יצר הרע יש ביניכם" – הוא זקוק לתורה. ג – מצד העובדה שעם ישראל שרוי בין עמים עובדי אלילים –"כלום למצרים ירדתם", בין גויים אתם" – הוא זקוק לתורה ● גופו של היהודי הוא גוף קדוש, כפי שאנו אומרים כל יום בתפלה "ובנו (בגוף הגשמי של היהודי) בחרת מכל עם ולשון". בעת מתן תורה הקב"ה בחר בנו, בגוף שלנו, מכל האומות. כך שגופו של היהודי מושלל מעבירות חמורות. אולם מצד היצר הרע שיש בו – הוא עלול להגיע לעבירות חמורות של גניבה, רצח וכיו"ב. ועל זה התורה מעניקה לו כח באומרה: "לא תגנוב", "לא תרצח". אמנם היצר הרע יכול להסיט את האדם לידי עבירות חמורות אלו, אבל הוא לא יוריד אותו עד כדי "כפירה בעיקר". ואילו העובדה שהוא שרוי "בין עמים" "בין גויים" – הוא עלול גם להתדרדר עד לידי כפירה בעיקר, ועל זה התורה מעניקה לו כח נוסף ואומרת לו: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני". ● שלושת ה"כיסויים" הללו שעל נשמתו של היהודי, (א) גופו וצרכיו הגשמיים. (ב) היצר הרע ונפשו הבהמית. (ג) העובדה שהוא שרוי בין העמים" – מרומזים בשלושת הכיסויים שהיו על הארון בעת המסע. "פרוכת המסך" - מסמלת את גופו של היהודי. גם היא קדושה, כגופו של היהודי. "בגד כליל תכלת" – מסמל את נפשו הבהמית. הביטוי "בגד" מתאר דבר המתאים למידתו של אדם, כך גם נפשו הבהמית הינה כ"בגד" והיא בהתאם ולפי ערך נפשו האלוקית. "כסוי עור תחש" – מסמל את העובדה שעם ישראל שרוי בין העמים, שעם ישראל כביכול "בלוע" ולא ניכר בין האומות. כאותו כסוי עור תחש, שמכסה את הארון מכל עבריו ומונע את ראיית הארון לחלוטין, כפי שהתורה מתבטאת עליו " ולא יבואו לראות כבלע את הקודש". ● שלושה כיסויים על נשמתו של היהודי: הגוף, היצר הרע, אומות העולם. אבל בתוכם פנימה נמצאת הנשמה הטהורה. שלושה כיסויים יש על הארון: הפרוכת, בגד כליל תכלת, ועור התחש – אבל בתוכם פנימה נמצא ארון העדות יכול האדם ליפול ברוחו, נשמתו מכוסה מכל עבריה: גופו מכביד עליה, היצר מונע אותו מלקיים מצוות, אומות העולם "בולעים אותו" – אומרים לו, אל תיפול ברוחך, בפנים, פנימה, הנשמה עומדת בטהרתה, הארון נמצא בשלימותו. אדרבה, כל הכיסויים האלו הינם בעת "המסע", כאשר עם ישראל נוסע ומתקדם הלאה, בדרך לכיוון היעד, בדרך אל ארץ הקודש. כשהארון עומד במשכן – בתוך הקודש, אכן הוא לא היה מכוסה. אבל כאשר יוצאים לדרך, "ויהי בנסוע הארון", כאשר עומדים להגיע לשלב מתקדם יותר בדרך אל היעד – יש צורך לכסות את הארון, ובשלושה כיסויים, אבל התורה מעניקה לו את הכח להתמודד עם הכיסויים הללו, ולשאת את הארון והנשמה לחניה הבאה, לשלב המתקדם בדרך אל המסע האחרון. (לקוטי שיחות חלק ח)