../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo25.gif

ממממ..סיפור מעניין למי זה קרה??? לילה, הכל חשוך סביב, אני והמחשב, אני זאת אומרת , אשה נשואה אם ל - 2ילדים, הבעל ישן מזמן, אני שומעת אותו מדי פעם מתהפך מצד לצד, מרגיש בחסרוני, בצד הריק והקר, הילדים גם הם מזמן ישנים – בית בדומיה, רק אני והמחשב. בעודי עושה לי את העבודות שלי במחשב, קצת בכדי להעביר את הזמן וקצת מתוך ענין, אני מצפה בכליון עיניים להודעות הצ´אט אשר יוציאו אותי ולו לרגע קט לאוירה שונה, לאוירה של חופש ולעולם הכל יכול – עולם הצ´אטים. והנה הוא הגיע, הודעה קטנה ומהבהבת שמבשרת לי, הנה, אני פה בשבילך. פתחתי את ההודעה ומילה רגילה מופיעה "היי" "היי עניתי ובליבי חשבתי והחלטתי, נראה לאן זה מתפתח, הרי אני רגילה לנפנף את חסרי הענין והתוכן תוך שניות ואם הוא יותר מדי יציק נשאר לי עוד מקום ברשימת האיגנור. "מה שלומך" שאל "נחמד" עניתי ואז התחילה השיחה להתגלגל, תוך כדי שיחה שיצר הסקרנות מתחיל לפרוח הגיעה השאלה "מאיפה אתה בארך?" שאלתי "רמת גן ואת?" ענה" שיווווו אתה שכן, גם אני גרה ברמת גן", שמחתי, סוף כל סוף משהו קרוב, סימנתי לו עוד נקודת בונוס. אחרי מספר שיחות התחלתי להזניח את הפרויקטים שלי ועברתי לצ´אט מסודר כזה שהכל רץ בו מול העיניים ולילה אחרי לילה, התחילה הציפיה, מי מגיע קודם ואך שהוא מגיע ישנה התנתקות מכל העולם אני והוא, בהרגשה מוצפת כאלו שהוא פה לצידי, כאלו לוחש לי לתוך אוזני, "אני חושק בך" אמר איזה לילה, הסמקתי מעברו השני של הצג, אילו רק היה יודע עד כמה שאני חושקת בו, עד כמה שאני מפנטזת עליו.... החלפנו מספרי טלפון והשיחות גלשו למסביב לשעות, בכל שניה אפשרית סתם היי חטוף, חושב/ חושבת עליך, המתנה ל"בוקר טוב מתוקה שלי, אני בדרך לעבודה שיהיה לך יום מקסים" וסיום השיחה "אל תשכח שיש מישהי שחושבת עליך", השיחות נהפכו לאובססיביות, צורך חזק של עוד. טלפון בלילה 21:30 "נגמרו לי הסיגריות" הוא צחק "אז יצאתי לקנות, צלצלתי לשמוע מה שלומך". "נחמד לשמוע אותך בשעה כזו יקרתי" עניתי ובזמן המשפט זורקת חיוך לעבר בעלי שיושב מולי. סדר היום שלו ושלי השתבש, משום מה תמיד בשעות הערב המאוחרות נגמרות לו הסיגריות, צצים לו סידורים או טלפון מפתיע שמקפיץ אותו למשרד. ואצלי כל פען חברה אחרת, סתם מתקשרת להתיעץ ואם חברה צריכה אותי אני לצידה, את זה בעלי יודע מראש ותמיד מחייך אלי בחזרה בחיוך של אני מבין זה בסדר. "בואי ניפגש" העיז להגיד. צחקקתי קלות ובראשי אני מחפשת תשובה מנסה לעשות מהר סדר בדברים. "אתה יודע מה, בסדר, מוכנה, אני סקרנית לדעת מי אתה אהובי הוירטואלי" עניתי. "מה נעשה שניפגש" שאל בהיסוס, מנסה למצוא את נתיב הדרך. ויש המשך לסיפור אבל הדימיון תנו לו לעבוד.... למי זה קרה???????? ספרו...אם כלל זה קרה למישהו. דרדסית
 
דרדסינקההההההה

שיוווווו באמצע המתח הכי גדול הפסקת???
ואני כבר התיישבתי לי על הערסל האהוב שלי, לקחתי לי קערה ענקית של פופקוכבים עם חמאה
ו.......?? מה סיום הסיפור?? ובוודאי שקרה ועוד איך.... מצפה בכיליון משושים להמשך.... רק טוב!!!
 
למעלה