../images/Emo127.gif
שבוע טוב ראיתי הודעות שלך חוזרות בכמה פורומים בנושאים שונים. שמתי לב שאת נורא נורא לחוצה בעניין הילדה. אז לדעתי יש לך להפריד 2 דברים: 1. הטיפול בילדה. 2. חיזוק הזוגיות. 1. תרגעי! ילדים חולים כשהם מתחילים גן יותר מאשר בשנים הבאות, הגוף מתחזק ושנה ראשונה היא בקשה ביותר. כמו כן יש לפעמים החלשות אחרי חופשות ארוכות, זה טבעי ולילדים רגישים זו אכן בעיה קצת יותר, אבל עדיין נורמלי. לגבי החלב: נכון, חלב אכן מגרה ריריות וגורם ליותר נזלת וסיבוכים, לכן ממליצים לילדים רגישים לעבור לתחליפי חלב. בעניין ההורמונלי לבנות-לא חושבת שמדובר בערכים שקיימים בתחליפי החלב, אולם באמת במחקרים על צריכת טופו בכמות רבה ולטווח ארוך, אצל נשים הסתמן איזה שיבוש. בחשיבה ריאלית: תתחילי להעביר את בתך למזון רגיל במהירות האפשרית, מעבר לכך שלא ייגרם לה נזק אלא תועלת, היא גם תוריד את צריכת התחליף והכל יהיה מאוזן. הילדה אקטיבית או בגלל הטמפרמנט הטבעי שלה (סממן מולד שלא תמיד מתאים לטמפרמנט או לסבלנות של ההורים, לצערנו) או פשוט כי היא נחה צהרים ואתם לא! אז אם אפשר-להעיר אותה משנת צהרים בצורה יזומה מעט לפני שעת ההתעוררות הטבעית, וזה יכול לגרום לה לחסר מועט שיתנה צורך לישון מוקדם יותר בערב. לגבי מכשירי אדים: הקרים לשעול יבש, סטרידור. החמים בעיקר לאף סתום וליחה. בחמים ניתן להוסיף שמן אקליפטוס. מומלץ בעיקר בחדרים מחוממים אשר האויר בהם מתייבש מאוד. אבל הם לא מהווים טיפול רפואי אלא רק הקלה. 2. חיזוק הזוגיות: לא מחדשת לך בטח שאת לא במיעוט, וגברים רבים מתחמקים מאחריות על ילדיהם, כשרק אפשר. הם לרוב יעשו את המינימום ולא יתנדבו מעצמם לעזור אלא כאשר את במצוקה. אז פשוט להנחית עליו אחריות: להשאיר אותו בהתחלה חצי שעה לבד איתה ולחזור (בחצי שעה הזו את לא זמינה וזהו!) אחרי תרגול של חצי שעה, להיעלם לשעה, וכן הלאה עד שיצליח לקחת עליה אחריות לשל ארבע חמש שעות וגם 24 אם צריך. לגדל ילדים זה ג'וב בפני עצמו, ומי אמר שיהיה קל? אבל יכולה לנחם אותך שהם גדלים ואז כל קשיי תקופת התינוקות מתגמדים ותזכרי רק איזה כייף היה להריח אותה ולצפות בה בשינה או בחידושים היומיומיים. נכון שעם הגדילה שלהם יש קשיים אחרים, אבל ככל שגדלה העצמאות שלהם-הקשיים פוחתים. הזוגיות קצת נדחקת בתקופה הזו, ואף שאת עצמך זקוקה לפרגון ופינוקים, והלחץ בו שניכם שרויים לא מאפשר זאת-תחושה כאילו אין לאן לברוח-קחי לך יעד של תקופת זמן בה את עושה הכל כדי להרגיל את הילדה לעצמאות בהתאם לגילה : למשל להרדם בעצמה, לעבור לאוכל מגוון, לשחק לבדה במיטה אם היא מתעוררת לפניך (לשים לה צעצוע בטיחותי בהישג יד). הכל אפשרי, מנסיון אישי! הבנתי גם שאין מצב להיעזר במשפחה לפנות לכם זמן זוגי, אז פשוט להתייחס לזה כאל תקופה שנראית קצת אחרת, ולא כנזק בלתי הפיך. הכל עובר! חזקי ואמצי. מייבי
