יש כמה
אז ככה, קודם כל האלבום הראשון של Love שנקרה כמה לא מפתיע Love מאוד מומלץ וטוב, אבל הוא הרבה יותר מלוכלך וגארג'י כמו שאמרו כאן, אז כדאי להתחיל דווקא מהאלבום השני דה קאפו, הנפלא, עם הצ הראשון הנפלא שמכיל כמה מהשירים הכי טובים שלי כתב וצד שני שהוא יצירה שלמה של 19 דקות (פאקינג 19 דקות, שנים לפני שפינק פלויד או ELP חלמו על זה אפילו ולפחות לטעמי אין שם שנייה מיותרת). אחרי FC יצא four sail שלגביו אני מצטרף למה שבארמלי כתב, בעצם כמה שהוא שונה מ FC הוא לא פחות טוב, ובעצם מהווה, בעיני לפחות, איזשהי נקודת אמצע נפלא בין האלבום הראשון שהוא סוג אחד של מאסטר פיס לבין FC שהוא סוג אחר, לא יודע אם four sail הוא באמת מאסטרפיס, אבל הוא בהחלט יופי של אלבום. אחרי ארבעת אלה הדרך מתחילה להיות בעתית, ליי של שנות השבעים היה איש מאוד מוכשר, שהוציא מעט מאוד דברים יחסית באיכויות שונות, הוא הוציא שלושה אלבומים תחת השם Love (בלי קשר להרכב המקורי ויותר חשוב בלי שותפו ליצירה בראיין מקלין) ועוד שניים כאלומי סולו, יש באלבומים האלה פנינים, אבל כאלבומים הם לא באמת ברמה של האלבומים הראשונים של Love. מה שכן, למרות שזו נוסטלגיה, למרות שזה בדיעבד, לא הייתי מחמיץ את אלבום ההופעה Forever Changes Concert שיצא ב 2003 עם המון אנרגיות חיוביות ומוסיקה טובה.
