חג האהבה

[2beme]

../images/Emo23.gifחג האהבה

מה בין אהבה לפחד? היש יותר מתאים מהיום לשאול?

 

[הגר246]

סתם כך בשליפה מהמותן, נראה לי שהפכים.

 

[2beme]

גם אני חושבת ככה

אם מפחדים לאהוב מפחדים שמא לא יאהבו אותי מה שמתקיים זה הפחד לאהוב ולא האהבה עצמה

 

[hope246]

../images/Emo45.gif

 

[טורטיתת]

מה בין אהבה לפחד – הפחד ../images/Emo70.gif

מה קדם למה? הפחד הוא תוצאה של אהבה ? ! אהבה היא תוצאה של פחד ? ! פחד הוא סוג של רגש ? ! מי שפוחד להרגיש פוחד לאהוב ? ! יש היום כל כך הרבה דרכים להתמודד עם הפחד על כל סוגיו. האם ישנה דרך להתמודד עם אהבה..... ? !

ויש אומרים: "המקום שבו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך, הוא גם המקום שבו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך"

 

[מיטל225]

מי שאומר את זה גאון ../images/Emo8.gif

מאמצת את המשפט הזה כחלק ממני! כי רק שמתמודדים עם הפחד, ונמנעים מלעשות "עיקופים" בכדי להמנע ממה שמפחיד אותנו. רק אז צומחים ומצליחים! מניסיון

 

[טורטיתת]

פחד = דחף ? !

שכחתי לציין שבתקופה האחרונה שמעתי משפט חכם חזק, מאישה מקסימה מאי שם מהצפון הרחוק (

) הוא - המשפט, יושב לי בראש ולא מרפה: פחד= דחף האם הפחד הוא דחף

 

[hope246]

טורטית איזה ציטוט מדהים !!!!

 

[Universal Mother]

השלב הבא...

השלב הבא בהתפתחות הפורומים של תפוז צריך להיות לדעתי, לאפשר להגיב לשני פוסטים או יותר, ביחד. אני רוצה להגיב לטורטית ומיטל, ולהגיד שמה שכתבתם מאוד מתחבר לתחום של אימון-אישי, כל הגישה הזו, ואני בהחלט מאמינה בה. ואני ישר קופצת, כי בדיוק לא מזמן סיימתי ללמוד אימון-אישי... לא הייתי רוצה לאמן אף אחת מהקהילה אפילו שאני בסטאז' וצריכה מתנדבים/ות, כי זה לא מסתדר בקטע של אתיקה עם הכמיהה שלי להכיר בנות מהקהילה למטרת קשר... אבל אני כן אמליץ על ספר שאיכשהו קשור לזה- "לאלף את השדון". ספר קטן וחמוד ומנוסח בהומור, וקשור לנושא. ועכשיו להודעה שלמעלה אני אגיב בהמשך בנפרד...

 

[מיטל225]

כל מה שאני כתבתי..

:מתקשר לזה שעברתי אימון אישי בעצמי. סיימתי אותו לא מזמן. ואין ספק שזה נתן לי המון המון

אשמח לקרוא את הספר.. תודה

 

[Universal Mother]

ריקוד

מחול מודרני מטורף. הפחד קד לאהבה. בתנועת מחול דרמטית, מוגזמת, איבריו הגמישים מתארכים, זורמים, מהפנטים. מבטה ניתק ממבטו, היא מנצלת את השתופפותו הכנועה, ומנתרת גבוה מעליו, נוחתת מעברו השני, גבה אל גבו, מושיטה כף יד כמהה קדימה ולמעלה, מותחת אותה כאילו ביקשה לקטוף כוכב, מנח גופה מערער את יציבותה, וממש בטרם מופר האיזון העדין, הוא מאחוריה, לופת את מותניה הדקיקות, ומונע את נפילתה. מיד גופה משתופף, כמתכרבלת לתוך עצמה, והוא שם לאחוז בה, לעגן אליו את פריצתה. ממנו ושוב אליו, תנועותיה זורמות בהתמדה. הפחד חוזר באוזני על משפט ששמעתי בילדותי, בטון מתוסכל, "את חייבת תמיד להיות שונה?" "אבל באמת לא ביקשתי את זה לעצמי!" בעיניים כמעט דומעות, אני עונה. "אף אחד לא יאהב אותך כמוני" הפחד קובע. "תלכי איתי" הוא אומר "ואני אגן עלייך מכל פגיעה." "אני מכבדת את מה שאתה מציע, אך מסרבת." בנימוס אני עונה.

 

[2beme]

איזה כייף לחזור ולראות שהתעורר כאן דיון פורה

חושבת ומרגישה שהרבה פנים לפחד ולאהבה... פחד יכול להיות משתק ויכול להיות אכן דחף אכן, הוא פרי הישרדותי קדמון - בא כדי להגן עלינו וידוע שיש את המנגנון הזה של שלושת הF (ולא, אני לא מתכוונת למילה הגסה שמתחילה גם היא בF

) אלא fight flight freeze - ברח הילחם או קפא המנגנון הזה היה אמור להגן עלינו מסכנה קיומית... היום, באורח החיים המודרני, לפעמים אנחנו נתקפים פחד משינוי מתפרש כסכנה השרדותית ואם נחזור לעניין האהבה, הפחד ההשרדותי הוא לא קדמון אלא מהילדות לא יאהבו אותי, לא יתנו לי תשומת לב, לא יתנו לי לאכול, לא יתנו לי חום שיגן עלי ועל גופי - אני לא אשרוד.... ... והיום? כשאנחנו בוגרות? יכולות להבין שלא זקוקות לאהבה בשביל לשרוד (לשרוד אמרתי- חיים או מוות) ואז יכולות להסתכל לפחד בעיניים ולהבין שהוא לא צריך להגן עלינו מפני אהבה אנחנו כבר יכולות לאהוב את עצמנו וגם את האחר/ת/ים !