../images/Emo23.gif (ארוך ארוך)
היום בבוקר, נרגשים עד מעמקי נשמתינו התייצבנו שנינו בתה"ש לפגישה ראשונה עם הפלא שצומח בקרבי, נצפה שק עובר ודופק תקינים ומתאימים לגיל ההריון. ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה נפשית לשחרר את הידיעה , אנחנו בהריון !!! רק היום שראיתי במו עיני את העובר ( כולו 5 מ"מ ), הרגשתי שאני יכולה בשקט בשקט לטפס על איזה ענן גבוה להתיישב ליד האיש שלי שכבר נמצא שם שבועיים ולהתחיל לחייך חיוך דבילי שלא מפסיק עד עכשיו, נקודה קטנה שהיא עולם ומלואו וכל כך הרבה צפיות ואושר טמונים בה. מחזור הטיפולים הזה היה לי מאד קשה פיזית. תחילתו בציסטה טורדנית , המשכו בדלקת חריפה ברגל שהשביתה אותי טוטאלית לשבוע שלם ולקראת הסוף פחד שנפספס את הזקיקים... בסופו של דבר נשאבו 4 ביציות, 4 הופרו ו- 3 מהן באיכות מצויינת כהגדרת הרופאים מצאו את דרכם בחזרה אל רחמי. את ימי הבטא העברתי באיזי מוחלט, לא עבדתי הרבה שעות וכל יום בערב שכבתי להתפנן קצת בגינה. ולאורך כל הטיפול הזה היתה לי תחושה טובה שהפעם זה יצליח. קשה לי להסביר את זה משהו פנימי וחזק. ביום ה 8 התחיל לי דימום קל – ואני כבר התחלתי להספיד את הטיפול, למחרת עוד טיפה והדימום נפסק. ערב הבטא, אני הולכת לפגישה היכרות עם הסדנה של סם, פגישת ניסיון, שנקבעה הרבה לפני כך. אולי הכנה נפשית לכל מצב אפשרי – מי יודע. אני מסתבכת ברחובות בדרך לסדנה, ושתי ילדות ששאלתי אותן לכתובת מתנדבות ללוות אותי עד לכתובת המדויקת (ישר לספר הסימנים של רומיי). איך שהוא לא הרגשתי כ"כ מחוברת לסדנה מחשבותיי נדדו למקום אחר. יום רביעי, יום הבטא , בדיקה בשירותים הכל יבש, נוסעים לתה"ש לתת בדיקת דם ואני בקושי מסוגלת לדבר. הולכת לעבודה וממש הרגשתי פיזית לא טוב היה לי נורא קר... באמצע הקיץ. קובעת עם האיש שלי להיפגש בצהרים ויחד לקבל את התשובה. שעה לפני המועד האיש שאיתי מתקשר ומבקש שאגיע..... בדקות ספורות הייתי אצלו. הוא יורד לקבל את פניי והפנים שלו אומרות הכל עולים למשרד שלו הוא מושיב אותי ואומר לי "את בהריון" ואני כל מה שהצלחתי להגיד באותו רגע : "סוף סוף" ולשתות המון מים, ומבטיחה לעצמי שבדרך הביתה אקנה ערכה כדי לראות פעם אחת את שני הפסים המיוחלים. בטא ראשונה 52, אחרי יומיים 125 ואחרי 6 ימים נותנת שוונג אדיר ל – 2523. היום התעוררתי בשעה ארבע וחצי בבוקר, (.. ואני חיית שינה רצינית) בשעה רבע לשבע כבר התייצבנו בתל השומר להיות הראשונים, ומי לא מגיעה.... טכנאית האולטרה סאונד, רק בשבע וחצי מגיעה מחליפה ואנחנו היינו הראשונים בתור. העיניים כמעט יצאו לי מהחורים במטרה לא לפספס דבר... איך אומרים - היה שווה. סוף סוף ממרום שנות חיי (אני נושקת ל 39 ) עם ביציות וזרע מזגזגים באיכותם הייתי רוצה לנסות ולעודד את מי שרק אפשר שהשיטה כן עובדת, גם אם לוקח לה לפעמים זמן. הגעתי לפורום היקר הזה לפני שבעה חודשים, שאלתי על טופס 17 לתל השומר, קיבלתי כאן המון תמיכה וידע, ומקוה שגם אני הצלחתי לתרום משהו לפורום. המקום הזה תמיד ישאר יקר לליבי סליחה לכל אלה ששאלו אותי מה קורה, ואני מתוך אי רצון לענות תשובות מתחמקות פשוט ירדתי למחתרת ולא עניתי . לנועם, שאולי עוד תספיק לקרוא את הרשימה לפני הטיסה, על מה שאת והינך –תודה ומייחלת שאוכל להחזיר לך בקולולולולו בקרוב בקרוב. מתן והאיש שאיתה.
היום בבוקר, נרגשים עד מעמקי נשמתינו התייצבנו שנינו בתה"ש לפגישה ראשונה עם הפלא שצומח בקרבי, נצפה שק עובר ודופק תקינים ומתאימים לגיל ההריון. ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה נפשית לשחרר את הידיעה , אנחנו בהריון !!! רק היום שראיתי במו עיני את העובר ( כולו 5 מ"מ ), הרגשתי שאני יכולה בשקט בשקט לטפס על איזה ענן גבוה להתיישב ליד האיש שלי שכבר נמצא שם שבועיים ולהתחיל לחייך חיוך דבילי שלא מפסיק עד עכשיו, נקודה קטנה שהיא עולם ומלואו וכל כך הרבה צפיות ואושר טמונים בה. מחזור הטיפולים הזה היה לי מאד קשה פיזית. תחילתו בציסטה טורדנית , המשכו בדלקת חריפה ברגל שהשביתה אותי טוטאלית לשבוע שלם ולקראת הסוף פחד שנפספס את הזקיקים... בסופו של דבר נשאבו 4 ביציות, 4 הופרו ו- 3 מהן באיכות מצויינת כהגדרת הרופאים מצאו את דרכם בחזרה אל רחמי. את ימי הבטא העברתי באיזי מוחלט, לא עבדתי הרבה שעות וכל יום בערב שכבתי להתפנן קצת בגינה. ולאורך כל הטיפול הזה היתה לי תחושה טובה שהפעם זה יצליח. קשה לי להסביר את זה משהו פנימי וחזק. ביום ה 8 התחיל לי דימום קל – ואני כבר התחלתי להספיד את הטיפול, למחרת עוד טיפה והדימום נפסק. ערב הבטא, אני הולכת לפגישה היכרות עם הסדנה של סם, פגישת ניסיון, שנקבעה הרבה לפני כך. אולי הכנה נפשית לכל מצב אפשרי – מי יודע. אני מסתבכת ברחובות בדרך לסדנה, ושתי ילדות ששאלתי אותן לכתובת מתנדבות ללוות אותי עד לכתובת המדויקת (ישר לספר הסימנים של רומיי). איך שהוא לא הרגשתי כ"כ מחוברת לסדנה מחשבותיי נדדו למקום אחר. יום רביעי, יום הבטא , בדיקה בשירותים הכל יבש, נוסעים לתה"ש לתת בדיקת דם ואני בקושי מסוגלת לדבר. הולכת לעבודה וממש הרגשתי פיזית לא טוב היה לי נורא קר... באמצע הקיץ. קובעת עם האיש שלי להיפגש בצהרים ויחד לקבל את התשובה. שעה לפני המועד האיש שאיתי מתקשר ומבקש שאגיע..... בדקות ספורות הייתי אצלו. הוא יורד לקבל את פניי והפנים שלו אומרות הכל עולים למשרד שלו הוא מושיב אותי ואומר לי "את בהריון" ואני כל מה שהצלחתי להגיד באותו רגע : "סוף סוף" ולשתות המון מים, ומבטיחה לעצמי שבדרך הביתה אקנה ערכה כדי לראות פעם אחת את שני הפסים המיוחלים. בטא ראשונה 52, אחרי יומיים 125 ואחרי 6 ימים נותנת שוונג אדיר ל – 2523. היום התעוררתי בשעה ארבע וחצי בבוקר, (.. ואני חיית שינה רצינית) בשעה רבע לשבע כבר התייצבנו בתל השומר להיות הראשונים, ומי לא מגיעה.... טכנאית האולטרה סאונד, רק בשבע וחצי מגיעה מחליפה ואנחנו היינו הראשונים בתור. העיניים כמעט יצאו לי מהחורים במטרה לא לפספס דבר... איך אומרים - היה שווה. סוף סוף ממרום שנות חיי (אני נושקת ל 39 ) עם ביציות וזרע מזגזגים באיכותם הייתי רוצה לנסות ולעודד את מי שרק אפשר שהשיטה כן עובדת, גם אם לוקח לה לפעמים זמן. הגעתי לפורום היקר הזה לפני שבעה חודשים, שאלתי על טופס 17 לתל השומר, קיבלתי כאן המון תמיכה וידע, ומקוה שגם אני הצלחתי לתרום משהו לפורום. המקום הזה תמיד ישאר יקר לליבי סליחה לכל אלה ששאלו אותי מה קורה, ואני מתוך אי רצון לענות תשובות מתחמקות פשוט ירדתי למחתרת ולא עניתי . לנועם, שאולי עוד תספיק לקרוא את הרשימה לפני הטיסה, על מה שאת והינך –תודה ומייחלת שאוכל להחזיר לך בקולולולולו בקרוב בקרוב. מתן והאיש שאיתה.
