אהב"ה

[smart phenomenon]

../images/Emo23.gif אהב"ה

אהב"ה- איך היה בשיעור הרכיבה הרעיון של הפינה הזאת הוא- הפינה תפתח פעם בשבוע (או פעמיים). כל רוכב יכתוב איך הלך לו בשיעור האחרון: מה עשה, אם היו בעיות, על מה עבד, איזה תרגילים ביצע. הפינה תלמד את הרוכבים תרגילים נוספים לפתרון בעיות, ואיך לעבוד על דברים בדרכים שלא הכירו. בנוסף יכתוב כל רוכב בעיות שהיו לו והוא לא יודע איך לפתור, וחברי הפורום יוכלו לעזור. *כל מי שמשתתף בפורום ר"צ (רוכבים צעירים) מכיר את הפינה הזו בשם -מעב"ר-. רק אני מצאתי רשי-תיבות (ככה כותבים?) שיותר אהבתי. בהצלחה בפינה

מקווה שיהיה עניין, ואם כן - אפתח אותה כל יום ראשון

 

[smart phenomenon]

יום שישי

רכבתי על סוסתי האהובה..חח חיממתי אותה בהתחלה והיא הייתה חמודה והתיישבה יפה כשביקשתי. אח"כ עבדתי איתה על מעגלים (מהר לאט), והיה די בסדר- אבל יש עוד מה להשתפר עד התחרות הבאה (אמצע מרץ), ואנחנו נעשה זאת! אחרי שעשיתי מעגלים לשני הצדדים והיה די בסדר, עשיתי ספינים, והסוסה ממש השתפרה והסתובבה ממש יפה. יש עוד מה לעבוד עד התחרות-ואנחנו נעבוד, והרבה, ונקווה לטוב בעונה הקרובה (קצת יותר מהקודמת שהייתה טובה מאוד ייחסית לעונה ראשונה שלי ושל הסוסה). ועוד שאלה שהייתי רוצה שתענו לי עליה, שלא קשורה לסוסים (

): עוד שלושה שבועות יהיה לי גור (רועה אוסטרלי, בטח הווסטרנים מכירים טוב מהענף). תאור :חום בהיר (גב+חצי עליון של הרגליים+מסביב לעיניים), חום קצת יותר בהיר (גבות+ חלק מהלחיים), והשאר לבן (בטן+חצי תחתון של הרגליים+בין העיניים כתם שמחובר לצוואר הלבן), כרגע העיניים שלו כחולות (יכול מאוד להשתנות). בבית מתלבטים בין שני שמות: -יול או אוזי (מי שראה הישרדות יודע איך לבטא את השמות-מי שלא): *יול....כמו האות U ובסוף ל *אוזי....ה-או נשמע כמו באוגר ו...זי כמו זיכרון....לא עוזי כמו שם האדם. אוזי-קיצור של אוסקר (וגם הכינוי של הגזע הזה בארה"ב הוא אוזי), יול-קיצור של יוליוס. אני יותר בעד אוזי (הרבה יותר חמוד וטוב), אמא ואחותי הגדולה רוצות יול, מה דעתכם?

 

[סוסונת Nשוגעת]

רועה אוסטרלי ../images/Emo99.gif

אני יותר אהבתי יול

 

[סוסונת Nשוגעת]

בעצם אוזי...../images/Emo3.gif יול זה יותר לנקבה..

 

[MC sApiR]

אוזי../images/Emo47.gif

 

[סוסים רצים בנשמה]

אני גם אהבתי אוזי

 

[fliperit]

טוב...אז אני אחנוך את הפינה

היה ממש לא משהו...אבל מצד שני גם לא רע ממש. ביום חמישי המגרש הגדול עוד היה רטוב קצת מדי מהגשם בשביל לעצור או לרוץ מהר, אז רכבנו במגרש הקטן (חימום וספינים) ואח"כ עברנו לקצת מעגלים בקנטר לגדול. החימום היה בסדר, אבל הידיים שלי עוד לא מספיק רגישות...עובדים על זה. בספינים היה ממש טוב, והיא הגיבה ליד החיצונית מעולה, אז התחלנו תרגיל חדש כהכנה לרולבקים- מעגל קטן בהליכה אסופה, ואז כניסה ל"ספין" מהיד הפנימית..ונדי הגיבה מגניב לאללה. כשעברנו למגרש הגדול עבדתי על פוזיציות לקנטר, ואז התחלנו בקנטר ימין, שהוא היותר קשה. לקח כמה פעמים עד שהיא אספה את עצמה ממש טוב...אבל בסוף היא הייתה סבבה. בקנטר שמאל הרבה יותר טוב, והיא נאספת ונשארת ישרה רוב הזמן. ביום שישי החימום היה כבר יותר טוב, אבל בספינים היא הגיבה פחות טוב...למרות שמתחיל להראות כאילו היא תסתובב בסוף לא רע. אח"כ התחלנו תרגיל של טו-טרקים בקנטר כהכנה להחלפות. לקח כמה פעמים עד שהיא ממש זזה מהרגל הצידה ולא ניסתה לברוח קדימה, אבל הייתי מרוצה ממנה. אח"כ הגענו להחלפות..וזה כבר סיפור אחר לגמרי. מימין לשמאל לקח פעמיים או שלוש לא מוצלחות לפני פעם מוצלחת, ומשמאל לימן קצת יותר. רק כשהמאמן שלי אמר לי "אל תחשבי על ההחלפה, אלא על הטו-טרק" זה הצליח... למרות שיש רכיבות קשות, וזה מתסכל, אני בטוחה שזה רק ישפר את הרכיבה שלי...אז לא נורא

 

[dixie chick]

ואני ביום חמישי על הסייחה

יום חמישי רכבתי על הסייחה בזמן האחרון היא ממש מנסה אותי, היא מתכעסת, מסרבת, גוררת וכ', וכל הבעיטות שלי וכל העצבים לא עוזרים היא שמה עלי XXX אחד גדול היא התחילה את הרכיבה ישר עם לגרור לכיוון הגדר, וזה לא שהיא לא יודעת, היא יכולה להיות פלס כשהיא רוצה וגם לצד שמאל היא תותחית, רק לימין היא חושבת שמותר לה. אחרי כמה בעיטות שלי ושני נסיונות גרירה רציניים, נמאס לי (רכיבה לפני כן היא עשתה לי טרור כל הרכיבה ככה שסף הסבלנות שלי היה נמוך מלכתחילה), למרות שאני יחסית מפחדת ממנה, העפתי לה הצלפה על הכתף שתעיף אותה מהגדר כמו שביקשתי מלכתחילה (הכתף הוא החלק שאיתו היא גוררת). היא מספיק התרצתה כדי להגיב כמו שצריך אבל עדיין נסתה לבחון אותי בהמשך, ההבדל היה שעכשו היא הגיבה לבעיטות חזקות ממני והפסיקה לגרור, אבל היא לא הפסיקה לנסות. הצלפתי בה שוב בגרירה עקשנית אחרת, בצד אחר של המגרש. היא עדיין חשבה על לגרור קצת, אבל אחרי שהערתי למדריך והוא אמר לי להיות הרבה יותר חדה איתה, עשיתי איתה עוד 5 מעגלי טרוט מושלמים, בלי שהיא ניסתה לגרור בכלל ושמרה על המעגל בצורה מושלמת. כאילו שהיא שמעה שהמדריך אמר להיות קשוחים

. אח"כ ניסיתי לעבור לקאנטר, קאנטר שמאל היא היתה מעולה, רכה, מגיבה, אף, כתפיים, ממש יפה. ניסינו להרים קאנטר ימין וקיבלנו סרוב, באק- בעיטה, נפילה פנימה לתוך המעגל, למזלי כל זה היה בקטנה ובשלב הזה אני כבר הרבה יותר מחוממת עליה מאשר מפחדת, כי ברור לי שהיא מורחת אותי כאילו אין מחר. כל פעם כשהיא קפצה היא קיבלה ממני בעיטות בתמורה, אבל המאמן שלי רצה שאני שוב אצליף בה כי היא שוב שמה XXX על הבעיטות שלי, ניסינו וניסינו ולא קיבלנו קאנטר, ואני עדיין לא רציתי להצליף בה בזמן שהיא בבאקים מפחד שזה יגרום לבאקים עוד יותר גדולים. בסוף מצאתי רגע שבו היא גם התנגדה וגררה וגם לא ביקבקה כדי להצליף (זה רק לקח כמה מעגלים לצערי שבהם היא התמרדה בכל דרך אפשרית), נגיעה בטוסיק עם המושכה, קפיצה קטנה והופה קאנטר. למותר לציין שהיא היתה מושלמת בקאנטר, וביצעה יפה את כל התרגילים. לא ניסתה לגרור בכלל.

 

[dixie chick]

וביום שישי על סוסת הפלז'ר

הסוסה הזאת ממש מאפשרת לי לבחון את מה שאני יודעת לעומת מה שהיא יודעת, לעומת הישיבה שלי לעומת שיטת הרכיבה של המאמן שלי לעומת מה שלמדתי בעבר או בחו"ל שמה שלמדתי בחו"ל היה שונה במידה מאוד ניכרת מאיך שמלמדים בארץ. יצאה רכיבה מעט מתסכלת, אני מאוד קרועה בין מגוון שיטות רכיבה שונות וזה משפיע על הישיבה שלי ועל הבטחון שלי בתרגילים שאני עושה, אני יודעת שאני רוצה תוצאה מסויימת, ואני יודעת שסביר להניח שאני לא יודעת לקבל אותה, אבל פתרונות היצירתיים שלי נדחים בדרך כלל ואני נשארת בלי כלום כמעט. העירו לי (גם כאן) על הידיים שלי למשל ואני די בקונפליקט עליהן, מצד אחד אני יודעת שאסור לידיים אף פעם להיות מאחורי הקרן, זה לא אסטטי, זה פנלטי אם הידיים נוגעות באוכף, וזה בדרך כלל מעודד לקחת את הידיים נמוך שזה דבר שהרבה מאמנים לא מעודדים בכלל. מצד שני יש לי ידיים קצרות יחסית וזאת סוסה ארוכה יחסית, אז כדי להשאר לפני הקרן אני כל השיעור מקצרת מושכות מאריכה מקצרת מאריכה וגם אני יודעת שנקודות הלחץ של שבור וטוויסטד הן בצדדים ולכן משיכה כלפי המותניים היא יותר נכונה, אבל אני גם יודעת שנקודות הלחץ של מנוף (מה שהסוסה עובדת עכשו) הן כלפי מעלה (גם השרשרת וגם המתג עצמו), יש מאמנים שמלכתחילה מלמדים את הסוס לבוא למעלה, גם לשבור, יש כאלה שמלמדים אותו לבוא למטה, גם למנוף, למה? ומה מביא תוצאות טובות יותר? על הסוסה עצמה אני עדיין לומדת והשוני שלה בתור סוסת פלז'ר הוא גדול, קשה לי להתרגל, התנועה שלה מרגישה חסרת כינוס בשבילי, היא לא מתרוממת, אין אנרגיה, יש תנועה שטוחה וזורמת, אבל אין לה מספיק אנרגיה למשל לעבור ללופ מהליכה, היא מפקששת כל מעבר לשני הצדדים, וכשניסיתי לכנס אותה עם יותר אנרגיה בתור הכנה (לדחוף בהליכה לתוך המתג עם הרגליים כדי ליצור קצת יותר כינוס) המאמן שלי טען שאני "מענישה אותה" על דבר שהיא עוד לא ביצעה (דוחפת חזק עם הרגליים עוד לפני שקיבלתי מעבר רע) ולכן שאני אתן לה לבצע את המעבר לפני שאני מתקנת אותה, כשאני (והיא) יודעות שאין מצב שהמעבר הזה יצליח, פשוט בלתי אפשרי, האנרגיה הזאת צריכה לבוא מאיפשהוא, והאיפשהוא הזה יכול להיות גם לזרוק את הראש כדי להצליח מבחינתה, כי אין שם שום דבר. הנצחון שלי היה שלפני שהוא העיר היא היתה מתה לגמרה, בקושי הולכת, בקושי מג'גגת, ואחרי שהוא העיר והפסקתי היא התעוררה קצת והיתה קצת יותר חדה לרגל שלי, ככה שזה באמת עזר לה למעברים (אני נחושה בדעתי, בלי זה לא היה שום סיכוי בעולם כולו שהסוסה היתה עוברת ללופ, פשוט אין לא קיים)

 

[jgut]

לא ממש שיעור ספיציפי

כי אני רוכבת עם המאמן בכל הרכיבות שלי. אבל בשבוע האחרון עבדנו על ישיבה נכונה (אחרי כל נפילה הישיבה שלי רק הולכת ומתדרדרת). הבעיה שלי היא בעיקר בקנטר כי הגב שלי נוטה קדימה מידי, וגם השוקיים נעות יותר מידי עם התנועה של הסוס... אז בעיקר עבדתי על להביא את הגב יותר אחורה ועקבים יותר למטה ויותר קרובים אל הסוס עצמו. יצא לי לעבוד על כך גם עם הסוס וגם עם הסוסה שהצעד של כל אחד מהם שונה לחלוטין והתחושה אחרת. עם הסוסה הרגיש לי יותר טוב, למרות שהצעד שלה יותר קופצני. עם הסוס שיש לו צעד מאוד ארוך היה לי יותר נח אבל יחד עם זאת יותר קשה (אולי כי איתו יש לי פחות בטחון). מה שכן היה לי קשה לשבת ככה והרגשתי את השרירים עובדים אז אני מקווה שזה סימן טוב...

 

[סוסים רצים בנשמה]

השיעור שלי

לא היה משהו בכלל... אמיגו התנהג כאילו ראה רוח רפאים... היו רוחות ממש חזקות שהתחילו חמש דקות אחרי שעליתי עליו! באסה! הרוחות שיגעו אותו וכל פעם הוא נבהל ממשהו אחר... בקיצור היו לנו כמה גאלופים לא רצויים.. מה שמזכיר לי שממזמן לא עשיתי- טוב אף פעם לא הייתי אמורה לעשות, ונלחצתי קצת... העיקר שבסוף הצלחתי להישתלט עליו, הוא לא נרגע אבל לפחות הוא היה בשליטתי... אני שמחה שהצלחתי לשמור אליו מאורגן ואסוף למרותהרוחות ולמרות שהוא דפק לי את הגב... אז עכשיו אני בבית, כותבת, עם כאבי גב ושרירים טפוסים... לא נורא העיקר שהצלחתי ואני גאה בעצמי )))