פרוטו פרוג
לא הייתי מדע לקיומו של ה'זאנר' הזה לפני שהתחברתי לאינטרנט. אני חושב שהיום, אחרי כמה שנים טובות של איסוף והאזנה, ואחרי שנחשפתי בעזרתם האדיבה של החברים הנפלאים בפורום הזה, אל מעמקיו של המושג 'פסיכדליה', אני מגיע למסקנה שההגדרות פשוט מיותרות. דוגמא קטנטנה, ממש על קצה המזלג: הלהקה הסקוטית Beggars Opera או ההרכב החד פעמי של Spring שפעלו באותן שנים, פחות או יותר. מה שהם עשו היא פומפוזי במידה להחשב רוק סימפוני, אבל המקורות הפסיכדליים שלהם ניכרים אפילו במקומות שבהם יש מלוטרון והאמונד - ואצל שני ההרכבים האלה יש מזה לא מעט. גם אם המוסיקה שטחית לפעמים - במקרה של הקבצנים הסקוטים, ויומרנית למדי - במקרה של SPRING, הצלילים של ההאמונד והמלוטרון עושים לי משהו בנשמה, מציירים לי ציור בדמיון, ונותנים לעור תחושה ברווזית משהו. לדעתי זו המהות של הפסיכדליה, אם הבנתי אותה נכון.... אבל כנראה שלא.... יקי