[כל בוקר קצת]

../images/Emo223.gif../images/Emo259.gif

נראה לי שכבר דיברנו על זה פה לא פעם בצורה כזו או אחרת, אבל העניין התעורר שוב אחרי שאמא שלי (היי אמא

) נכחה בחתונה שלאחריה דיווחה לי ש"עד מחר" (או כמו שהיא מתעקשת לקרוא לו - חרף התרעמויותיי - "עד מתי"

) התנגן שם ע"י התזמורת הרנדומלית בזמן הרבע עוף והחצילים, כמובן שאני הגבתי בזלזול וכן בעיקום אף בלתי מבוטל ואמרתי שכשמקשיבים לשיר הזה קצת - לא ברור לי למה מישהו חושב שהוא מתאים לחתונה, וחוץ מזה, שלא משמח אותי לשמוע ששירים של אביתר מתנגנים ברקע בחתונות, ונראה לי שאולי זה גם לא משמח אותו (רושמת: לשאול בהזדמנות). לא זוכרת את הציטוט המדויק אבל מישהו כתב פעם מזמן באיזו ביקורת על הופעה במעבדה שיש בזה משהו אירוני, שטקסטים כל כך כנים ומדממים הופכים לנחלת הכלל, אמא אמרה שכשאמן מוציא את השירים האלה לעולם - הוא יודע שכבר אין לו שליטה על זה, ושלנו כמאזינים אין זכות לנכס אותם לעצמנו. ובכל זאת החוסר נוחות הזו והאפילו לא מעט עצבים פנימיים שזועמים על זה, וכועסים מה אתם אומרים? אגב, נדמה לי שביום שישי בעת נסיעה בכביש בגין זיהיתי על פגוש מכונית מזדמנת סטיקר: "אל תפחד מהפחד". ואולי זה אפילו קשור.

 

[פליצי קפיצי]

גנבת רעיונות לדיונים ../images/Emo10.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

האמת שבדיוק חשבתי על זה לאחרונה, רק לא ידעתי כ"כ איך לנסח את זה כדיון, אז מזל שיש אותך שקוראת מחשבות ויודעת לנסח אותן יותר טוב

אני חושבת שזה לא רק זה, אלא גם העניין הזה שכששיר הופך להיות להיט גלגל"צי. השיר הופך לנחלת הכלל וגם... לא רק זה. זה מרגיש כאילו השיר הופך להיות "רכוש ציבורי". זה דיי מרגיש לי, בתור שומעת שאוהבת את השיר הזה, שזה מאבד מהקסם שלו. מהערך שלו ומהייחוד שלו. כי לא בא לי תמיד ששיר שאני אוהבת יהפוך ללהיט. בא לי לפעמים לשמור אותו רק לעצמי, אבל אני לא יכולה למנוע מאנשים את האפשרות לשמוע את השיר הזה. יש להם גם זכות, הוא לא רק שלי. לשים את "עד מחר" כשיר חתונה, זה כמו לשים את "כלום לא עצוב" בחופה שלי

סתם, אבל צריך גם להבין את הצד שלהם, ואני חושבת שזה גם כל היופי שיש במוזיקה. כל אחד לוקח שיר לכיוון שלו, לאן שהוא חושב שהשיר והמשמעות שלו שייכת, ובעיניהם הוא דווקא מתקשר לחתונה. ככה השיר מדבר אליהם. ואין דבר כזה "נכון" או "לא נכון". את לא יכולה להגיד למישהו "אתה טועה" כשהוא שומע שיר, כי לכל אחד ולכל אחת יש פרשנות אחרת לשיר ולטקסט שלו. זה גם נורא תלוי באיזו סיטואציה אתה שומע את השיר. בעיניי, "יש לי סיכוי להינצל" שיר מדכא חבל על הזמן, אבל יש אנשים שיראו אותו כשיר הכי מרומם-רוח ולא יבינו על מה אני מדברת. זה גם כמו כל הנושא הזה של הקאברים. ברור ששום דבר לא דומה למקור, ורק המשורר יודע למה הוא התכוון כשהוא כתב את השיר, אבל כשאמן עושה קאבר לשיר של אמן אחר הוא נותן לו פרשנות חדשה. שיר עם עיבוד עצוב, הוא יעשה לו עיבוד שמח, כי ככה בעיניו השיר היה אמור להתנגן. סליחה אם אולי יש דברים שהם לא כתובי בצורה כ"כ מובנת, אני פשוט קצת עייפה

מקווה אבל שהבנת למה התכוונתי.

 

[דולפינה ירושלמית]

רק אוסף אנקדוטות

הייתי פעם בהופעה בצוללת, ובהמתנה המעיקה להופעה הם ניגנו את כל לילה כיום יאיר, כמעט יצאתי מדעתי. זה כל כך כל כך לא התאים, אתה כולך מנסה להתכווננן להופעה שמגיעה והם זורקים אותך ואתה שבוי, לתוך משהו אחר לגמרי. אז (אם לקשר לפוסט של אבישי), אם זה לא היה אביתר אז זה לא לגמרי משתלט עלי, ועוד נסבל, אבל כל הרצף הזה של לילה כיום יאיר היה בלתי אםשרי להתעלם ממנו. ומצד שני, בשבוע שעבר נקלעתי למספרה תל אביבית, מעוצבת כזאת, בלבונטין. איך שנכנסתי "אותיות" בקולי קולות, לא ידעתי מה לחשוב אבל כשאחר כך הצטרף אליהם יוון של אביב גדג, קצת רוקפור, קצת שפי ישי, חשבתי לעצמי - איזה כיף בתל אביב! ומי שלא ראה ספרית מספרת ושרה בקולי קולות "רק תזיזו את הגופות"...

(בקיצור, בקונטקסט הזה דווקא אהבתי שאביתר תפס שם מקום של כבוד)

 

[Evi Virus]

../images/Emo6.gif ממש מצחיק רק לדמיין את זה. הזוי

 

[פליצי קפיצי]

יו, הזכרת לי נשכחות ../images/Emo6.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

עם השיר יוון

היה יום אחד שעשינו מסיבת כיתה, ועשינו אוסף שירים מזרחיים שהתנגנו ברקע, אז בין משה פרץ לאייל גולן הצלחתי לדחוף את השיר הזה. חשבתי שיהרגו אותי ("מי זה האמן הלא מוכר הזה?!"

), אבל כשהתנגן השיר הבנות התחילו לרקוד בו ואני חשבתי... "אילו הן רק היו יודעות כמה השיר הזה עצוב..."

 

[הקהל של השקט]

מעניין שאת מעלה את זה

בסרט גמר י' שלנו בקולנוע, בסצינה האחרונה, הגיבור מוריד את הכיפה. זו סצינה של שתיקה, וחשבתי שאולי כדי לתאר את המתחולל בתוכו, "אבא" יכול להיות פסקול נהדר. אבל זה באמת קצת מרתיע, לקחת משהו כל כך אישי ו"להשתמש" בו. מה לגבי מקרה כזה, לדעתכם? ואם זה היה שיר אפילו יותר מדמם- "אבות ובנים" כפסקול לילד שבורח מהבית, למשל- מה אז?

 

[פליצי קפיצי]

סרט זה מקרה אחר ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

אם ראית "מחוברים", אז אם אני לא טועה... בפרק 13, היה פרק על אבא, ובסיום הפרק התנגן השיר של אביתר- "אבא". אני דווקא אהבתי את השימוש הזה של השיר באותו פרק, כי לקחו את זה לכיוון אחר מהמשמעות של השיר (לדעתי). אני חושבת שאם משתמשים נכון בשיר, (ואני אומרת בלי מרכאות, כי זה לא שאתם הורסים את השיר ומבצעים אותו מחדש, זה שיר עם יכולת לתאר סצנה מאוד מסויימת) אז זה יכול להיות מאוד עוצמתי ולהרים את הסרט. פסקול זה חלק בלתי נפרד מסרט, וצריך שיר שיתאר את אותם רגעים במדוייק, אחרת זה יכול להרוס את הסרט. לא את השיר. תדמיין סצנה של איש שמת מסרטן וכל המשפחה בוכה בהלוויה ויש המון עצבות ופתאום יתנגן "כלום לא עצוב". זה לא מתאים. צריך שיר עוצמתי, משהו עם כינורות נגיד, שיתאר את העצב. אבל לא חייב כינורות. נגיד, בסצנה כזאת, יתאים לדעתי לשים את השיר "אבא" או "אבות ובנים", זה משהו שיעצים את התחושה. אני לרוב בסרטים בכלל בוכה מהשירים, ולא תמיד מהסצנה עצמה. אבל אני סתם ריגשי.