משהו מעניין שראיתי היום
- פותח הנושא Y. Welis
- פורסם בתאריך
המקור הוא אגב איור מקורי של טולקין
שהופיע על מהדורת 1966 האנגלית, וכן על התרגום הראשון העברי (1979). בקעקוע אגב כנראה שהטבעת האחת צומצמה לעיגול שסביב העין. מכל מקום האיור הזה כלל המקור גם את 2 טבעות בני לילית האחרות (נניה ו-ויליה) שהיו משמאל וימין למטה. טיוטה מוקדמת של האיור הובאה לראשונה על עטיפת כרך א' שיצאה ב-2001 (גירסה מתוקנת לפי הטקסט של 95') ומצורפת כאן. כריסט' עדיין לא פירסם את התמונה המלאה של האיור המאוחר.
שהופיע על מהדורת 1966 האנגלית, וכן על התרגום הראשון העברי (1979). בקעקוע אגב כנראה שהטבעת האחת צומצמה לעיגול שסביב העין. מכל מקום האיור הזה כלל המקור גם את 2 טבעות בני לילית האחרות (נניה ו-ויליה) שהיו משמאל וימין למטה. טיוטה מוקדמת של האיור הובאה לראשונה על עטיפת כרך א' שיצאה ב-2001 (גירסה מתוקנת לפי הטקסט של 95') ומצורפת כאן. כריסט' עדיין לא פירסם את התמונה המלאה של האיור המאוחר.
הי
לפני כמה ימים התחלתי לקרוא אותו מהתחלה, רציתי פתאם לחזור להתחלה רק לתיאור של הדברים הראשונים שהיו. בקריאה ראשונה כבר חשבתי שזה תיאור יפהפה של היווצרות העולם, אבל בקריאה שניה הבנתי יותר וגיליתי יותר. כשהגעתי לפרק על ברן ולות`יין, הציפיות שלי לסיפור הזה התממשו.. איזו התגלמות של אהבה! וגם כל ההתרחשויות האפלות, וה`כוח העתיק` שלות`יין מגייסת כנגד סאורון (שמעניין לגלות אותו בתחילתו).. כל כך אהבתי את הסיפור שהקראתי והקלטתי חלקים נבחרים ממנו לחברה שלי בצרפת שאף פעם לא קראה את הסיל`. אני גם מאד אוהבת את המעטפת שתמיד מכסה את הואלאר.. שרב הנסתר בהם על הגלוי אבל אתה עדיין מרגיש שאתה `יודע` עליהם. זה מעניין מאד לראות איך נוצרו כל ההתפלגויות שנמשכו עידנים, את עול המלחמה והמחירים שהיא גובה, טולקין יצר לה השלכות ממשיות שנמשכות אלפים של שנים. חוץ מזה, השפה והתיאורים מדהימים, למשל הדו קרב בין פינגולפין למורגות` עצמו. וזה על קצה המזלג רק.. אתמול בלילה אגב, התעוררתי בפתאומיות ב4 וחצי, דף הפורום נשאר פתוח וראיתי את ההודעה שלך; הייתה לי שאלה שרציתי מאד לדעת אבל שכחתי מה היא! איזה מרגיז...
לפני כמה ימים התחלתי לקרוא אותו מהתחלה, רציתי פתאם לחזור להתחלה רק לתיאור של הדברים הראשונים שהיו. בקריאה ראשונה כבר חשבתי שזה תיאור יפהפה של היווצרות העולם, אבל בקריאה שניה הבנתי יותר וגיליתי יותר. כשהגעתי לפרק על ברן ולות`יין, הציפיות שלי לסיפור הזה התממשו.. איזו התגלמות של אהבה! וגם כל ההתרחשויות האפלות, וה`כוח העתיק` שלות`יין מגייסת כנגד סאורון (שמעניין לגלות אותו בתחילתו).. כל כך אהבתי את הסיפור שהקראתי והקלטתי חלקים נבחרים ממנו לחברה שלי בצרפת שאף פעם לא קראה את הסיל`. אני גם מאד אוהבת את המעטפת שתמיד מכסה את הואלאר.. שרב הנסתר בהם על הגלוי אבל אתה עדיין מרגיש שאתה `יודע` עליהם. זה מעניין מאד לראות איך נוצרו כל ההתפלגויות שנמשכו עידנים, את עול המלחמה והמחירים שהיא גובה, טולקין יצר לה השלכות ממשיות שנמשכות אלפים של שנים. חוץ מזה, השפה והתיאורים מדהימים, למשל הדו קרב בין פינגולפין למורגות` עצמו. וזה על קצה המזלג רק.. אתמול בלילה אגב, התעוררתי בפתאומיות ב4 וחצי, דף הפורום נשאר פתוח וראיתי את ההודעה שלך; הייתה לי שאלה שרציתי מאד לדעת אבל שכחתי מה היא! איזה מרגיז...
אני מקוה שתיזכרי
שמחתי לקרוא את התיאורים. תמיד מעניין לראות את הדברים מחדש דרך עיני אחרים - בעיקר אם זו הפעם הראשונה שלהם (מה שנקרא באתר מוכר אחד A Tolkien virgin). אגב דו הקרב בין פינגולפין למורגות' תואר בהרחבה בשירת לייתיאן, בקטע שהבאתי כאן פעם בתרגומי - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=441&msgid=33077702&archive=1 אני חושב שכדאי לך אחרי הסיל' להגיע לפואמה הזו בכרך 3. הרבה מהקסם של הספר החל שם, והרבה גם לא עבר. נשמח לשמוע עוד! אפילו רשמים יומיים.
שמחתי לקרוא את התיאורים. תמיד מעניין לראות את הדברים מחדש דרך עיני אחרים - בעיקר אם זו הפעם הראשונה שלהם (מה שנקרא באתר מוכר אחד A Tolkien virgin). אגב דו הקרב בין פינגולפין למורגות' תואר בהרחבה בשירת לייתיאן, בקטע שהבאתי כאן פעם בתרגומי - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=441&msgid=33077702&archive=1 אני חושב שכדאי לך אחרי הסיל' להגיע לפואמה הזו בכרך 3. הרבה מהקסם של הספר החל שם, והרבה גם לא עבר. נשמח לשמוע עוד! אפילו רשמים יומיים.
אני מקווה גם
תודה. A Tolkien virgin, אהבתי. התרגום מקסים. ארץ עיוועווים... ההמצאה הזו נשמעת אצלי כ"Eiwäewim", אהבתי את המילה. האמת שחשבתי על מה לקרוא אחרי הסילמריליון, וLays Of Beleriand משך אותי במיוחד, גם האבודים. במיוחד אשמח לקרוא אותו אם יש שם עוד מהקסם של הסיל'... רשמים יומיים?..מן 'יומן יקר' על הסילמריליון... האמת שיש לי שאלה היום, בפרק על טורין, נכתב "Who knows now the counsles of Morgoth...? Who can measure the reach of his thought, who had been Melkor, mighty among the Ainur of the Great Song, and sat now, a dark lord upon a dark throne in the North, weighing in his malice all the tidings that came to him, and perceiving more of the deeds and purposes of his enemies than even the wisest of them feared, save only Melian the Queen? To her often the thought of Morgoth reached out, and there was foiled" למיטב הבנתי, מליאן מסוגלת להבין ולראות חלק מהמחשבות והכוונות של מורגות', ובניגוד להרבה מאלו שרואים 'דרכו', הראייה שלה לא מתעוותת לפי הרוע והעיוות שלו. אז למה דווקא היא, למה דווקא מליאן? (אולי יש לי השערה, אבל מעניין אותי מה אתה אומר..) ד"א, הפרק על טורין ריגש אותי מאד... כה עצוב. אני בטוחה שמי שישב מולי ברכבת היום תהה למה אני אני אומרת "הו!" בקול רם ומניחה יד על השפתיים, דבר שקרה כמה פעמים כשקראתי את הפרק..
תודה. A Tolkien virgin, אהבתי. התרגום מקסים. ארץ עיוועווים... ההמצאה הזו נשמעת אצלי כ"Eiwäewim", אהבתי את המילה. האמת שחשבתי על מה לקרוא אחרי הסילמריליון, וLays Of Beleriand משך אותי במיוחד, גם האבודים. במיוחד אשמח לקרוא אותו אם יש שם עוד מהקסם של הסיל'... רשמים יומיים?..מן 'יומן יקר' על הסילמריליון... האמת שיש לי שאלה היום, בפרק על טורין, נכתב "Who knows now the counsles of Morgoth...? Who can measure the reach of his thought, who had been Melkor, mighty among the Ainur of the Great Song, and sat now, a dark lord upon a dark throne in the North, weighing in his malice all the tidings that came to him, and perceiving more of the deeds and purposes of his enemies than even the wisest of them feared, save only Melian the Queen? To her often the thought of Morgoth reached out, and there was foiled" למיטב הבנתי, מליאן מסוגלת להבין ולראות חלק מהמחשבות והכוונות של מורגות', ובניגוד להרבה מאלו שרואים 'דרכו', הראייה שלה לא מתעוותת לפי הרוע והעיוות שלו. אז למה דווקא היא, למה דווקא מליאן? (אולי יש לי השערה, אבל מעניין אותי מה אתה אומר..) ד"א, הפרק על טורין ריגש אותי מאד... כה עצוב. אני בטוחה שמי שישב מולי ברכבת היום תהה למה אני אני אומרת "הו!" בקול רם ומניחה יד על השפתיים, דבר שקרה כמה פעמים כשקראתי את הפרק..
תודה!
האמת ש'עיוועווים' היתה שיבוש שלי ל'עיועים' - 'בילבול; טירוף דעת'. הצורה שלה גם הזכירה לי משהו רוטט כמו מצילצול גונג בסרטים מצויירים - כ"כ רוטט שכל אות נראית כפולה... בהחלט יש בהם מהקסם, אם לא יותר. נכון יהיה אולי לומר שבסיל' יש משהו מהקסם שבהם. ב'אבודים' במיוחד יש קסם היולי, שהשתנה עם הזמן ו'התבגר', אבל משהו ממנו עוד נותר לדעתי בתיאורי הפלך בשרה"ט, ובתיאור בית אלרונד שבריוונדל. בקטע שציטטת, מדובר לדעתי על הידע הבראשיתי שברשות הישויות הנעלות - מורגות' רואה ומחשב את מהלכי אויביו (דומה למה שנאמר על סאורון: 'שוקל עד דק במאזני רישעתו') ומנסה להקדים אותם, כי הוא בתור ואלא חש דברים ברמות מעמיקות הרבה יותר משהם יוכלו (רמות 'תת אטומיות' אם תרצי). במקום אחד בסיפור על טורין, הוא קורא לעצמו 'אדוני גורלות הארדה', ושיפי (במאמר שתרגמתי במאמרים) תוהה אם הוא אכן היה כזה, וידע לנחש מה יהיו גורלות אויביו, כאילו ידע בעצמו חלק מסיפור-הגורל - משהו שרק מאנדוס מבין הואלאר ידע, אבל גם הואלאר האחרים ידעו פה ושם (אולמו למשל רמז לטואור בשיחתם על התפקיד שלו בתוך הגורל, ש*במסגרתו* הוא פועל). מליאן נסתרה ממנו בזכות מחגורתה (מזכיר את דברי גאלאדריאל על גאנדאלף: 'ערפל אפור מכסה אותו מעיני, מחשבותיו וצעדיו נסתרו ממני') ובזכות היותה אחת מהמאיאר של ואלינור. יש להניח שהיא ידעה חלק מהגורל הצפוי - חלק מאוד מסויים שהתאים למילוי חלקה בתוך הסיפור הכתוב-מראש. מן הסתם מורגות' לא ידע מהו חלקה, והיה סקרן מאוד לדעת מה היא יודעת, ועד היכן תיכננה.
האמת ש'עיוועווים' היתה שיבוש שלי ל'עיועים' - 'בילבול; טירוף דעת'. הצורה שלה גם הזכירה לי משהו רוטט כמו מצילצול גונג בסרטים מצויירים - כ"כ רוטט שכל אות נראית כפולה... בהחלט יש בהם מהקסם, אם לא יותר. נכון יהיה אולי לומר שבסיל' יש משהו מהקסם שבהם. ב'אבודים' במיוחד יש קסם היולי, שהשתנה עם הזמן ו'התבגר', אבל משהו ממנו עוד נותר לדעתי בתיאורי הפלך בשרה"ט, ובתיאור בית אלרונד שבריוונדל. בקטע שציטטת, מדובר לדעתי על הידע הבראשיתי שברשות הישויות הנעלות - מורגות' רואה ומחשב את מהלכי אויביו (דומה למה שנאמר על סאורון: 'שוקל עד דק במאזני רישעתו') ומנסה להקדים אותם, כי הוא בתור ואלא חש דברים ברמות מעמיקות הרבה יותר משהם יוכלו (רמות 'תת אטומיות' אם תרצי). במקום אחד בסיפור על טורין, הוא קורא לעצמו 'אדוני גורלות הארדה', ושיפי (במאמר שתרגמתי במאמרים) תוהה אם הוא אכן היה כזה, וידע לנחש מה יהיו גורלות אויביו, כאילו ידע בעצמו חלק מסיפור-הגורל - משהו שרק מאנדוס מבין הואלאר ידע, אבל גם הואלאר האחרים ידעו פה ושם (אולמו למשל רמז לטואור בשיחתם על התפקיד שלו בתוך הגורל, ש*במסגרתו* הוא פועל). מליאן נסתרה ממנו בזכות מחגורתה (מזכיר את דברי גאלאדריאל על גאנדאלף: 'ערפל אפור מכסה אותו מעיני, מחשבותיו וצעדיו נסתרו ממני') ובזכות היותה אחת מהמאיאר של ואלינור. יש להניח שהיא ידעה חלק מהגורל הצפוי - חלק מאוד מסויים שהתאים למילוי חלקה בתוך הסיפור הכתוב-מראש. מן הסתם מורגות' לא ידע מהו חלקה, והיה סקרן מאוד לדעת מה היא יודעת, ועד היכן תיכננה.
מזל טוב!!! תגובות, תגובות !
אגב קטע סיום בשם 'נבואת מאנדוס השניה' סולק מהסוף של הפרק על איארנדיל, ומובא כאן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=441&msgid=32974522&archive=1 עוד השמטות מה'אקאלאבת' יש לי במקום אחר. 'על טבעות העוצמה' הוא בכלל במקור חלק מהפרק 'המועצה של אלרונד', ושייך לסיפורו של אלרונד על ימי העידן השני. הוא ראוי הרבה יותר להיכנס כנספח לשרה"ט, ויש בו קטעים זהים לנספח א' שם (על פגישת קירדאן וגאנדאלף), אבל טולקין הזכיר שהוא שייך לסיל' באחד השלבים ועל כן שולב. וזה רק מעט מהדברים שקיימים בנוסף לסיל'. כדאי להמשיך ולהתעניין...
אגב קטע סיום בשם 'נבואת מאנדוס השניה' סולק מהסוף של הפרק על איארנדיל, ומובא כאן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=441&msgid=32974522&archive=1 עוד השמטות מה'אקאלאבת' יש לי במקום אחר. 'על טבעות העוצמה' הוא בכלל במקור חלק מהפרק 'המועצה של אלרונד', ושייך לסיפורו של אלרונד על ימי העידן השני. הוא ראוי הרבה יותר להיכנס כנספח לשרה"ט, ויש בו קטעים זהים לנספח א' שם (על פגישת קירדאן וגאנדאלף), אבל טולקין הזכיר שהוא שייך לסיל' באחד השלבים ועל כן שולב. וזה רק מעט מהדברים שקיימים בנוסף לסיל'. כדאי להמשיך ולהתעניין...
תודה ../images/Emo13.gif
וגם על הקישור. למה הנבואה הוצאה מהספר? מאד אהבתי את הסיל'. טולקין לקח דף חלק, הקים לתחייה ועיצב על גביו עולם, ואח"כ הוא העניק לו נפח ועומק. התיאורים יפהפיים ומיתיים. הסידור הכרונולוגי קצת כאוטי לטעמי, אבל בסופו של דבר הסתדרתי עם הכאוס ומיקמתי את הדברים. אבל זה באמת לא כ"כ משנה, עם התיאורים שזורמים כמו מים ועולים לשיאים כמו גלים בשיא העונה - פשוט שוטפים אותך בתמונות ודמיונות מרהיבים. לאורך הספר עלתה בי השאלה - למה הואלאר לא עוזרים ומתערבים יותר, ועניתי לעצמי שכך צריך להיות. אם אי אילו אלוהים היו כל הזמן מתקנים את העוולות של בני האדם, לא היה טעם לרצון החופשי ולבחירה החופשית. אבל באיזשהו שלב זה התחיל להרגיז אותי... כי בעיני אי התערבות אלוהית, נקרא לזה, היא במקום כשמדובר בעוולות אנושיות, של בני אדם בינם לבין עצמם. עכשיו זה כמובן קרה, אבל זה קרה בהתערבותם של כוחות זרים וחזקים הן מבני האדם והן מבני הלילית. מורגות' היה ואלא, ולפיכך עוצמתי ביותר. היכולות שלו עולות על אלו של בני האדם והלילית בואלינור/הארץ התיכונה, וכך גם אלו של סאורון. הואלאר, לטעמי, פשוט לקחו כמובן מאליו את זה שילדי אילווטר יתנו בהם את בטחונם ואמונם, כאשר מבני האדם הם נסתרים יותר והללו (רובם) מעולם לא דרכו בואלינור וזכו לראות ולחוש את הואלאר ממש. הם לא התקרבו לילדי אילווטר על מנת להסביר להם ולעזור להם לראות את מעשיו של מורגות' שלא דרך מסך העיוות שלו, הם לא עזרו לפזר את הערפל... הם פשוט ציפו (על סמך מה?) שיבינו וירגישו את רשעותו של מורגות' וסאורון בתורו, וידעו להבחין. אך מדובר ביצורים חזקים ומניפולטיביים יותר, למה הואלאר לא הגישו להם יותר עזרה של ידע והבנה? ודבר נוסף שהפריע לי בסילמריליון - אין גאולה. (דבר שכן קורה בנבואתו השניה של מאנדוס..) למשל בניו של פיאנור - לקראת הסוף, כשנשארים רק שני האחים האחד ליבו כולו נתון ללקיחת הסילמרילים, והשני - רוצה לשבור את השבועה כי הוא יודע שזה הדבר הנכון לעשות, אך עדיין כפות לה ואינו מסוגל להשתחרר בסופו של דבר. אנשים שנולדו למקום הלא נכון, לשושלת הלא נכונה, הם אוטומטית נחותים יותר, בעלי יכולות פחותות - ואינם יכולים ממש להתקדם משם. מוצאך - גורלך. (מה הפלא שאנשים עושים מעשים רעים?) ואינך יכול להשתנות... אין גאולה, ולמרות שיש גיבורים נפלאים בסילמריליון, אף אחד מהם לא דיבר אלי במיוחד,(רק פינגולפין בצאתו פנים מול פנים אל מורגות') כי אף אחד לא גאל את עצמו דרך גבורתו, הם רק היו מלכתחילה שייכים לשושלת הנכונה וגורלם נועד להיות מה שהם אכן הפכו להיות. מאד משעמם בעיני... מאד טפל. יש פה גורלות כתובים מראש, וכוחות עליונים שרואים הכל. זה הוריד מערכו של הסיל' בעיני, אבל כמובן זה גם חלק מהקסם שלו... אני מאד רוצה להרחיב את הקריאה בנושא.
וגם על הקישור. למה הנבואה הוצאה מהספר? מאד אהבתי את הסיל'. טולקין לקח דף חלק, הקים לתחייה ועיצב על גביו עולם, ואח"כ הוא העניק לו נפח ועומק. התיאורים יפהפיים ומיתיים. הסידור הכרונולוגי קצת כאוטי לטעמי, אבל בסופו של דבר הסתדרתי עם הכאוס ומיקמתי את הדברים. אבל זה באמת לא כ"כ משנה, עם התיאורים שזורמים כמו מים ועולים לשיאים כמו גלים בשיא העונה - פשוט שוטפים אותך בתמונות ודמיונות מרהיבים. לאורך הספר עלתה בי השאלה - למה הואלאר לא עוזרים ומתערבים יותר, ועניתי לעצמי שכך צריך להיות. אם אי אילו אלוהים היו כל הזמן מתקנים את העוולות של בני האדם, לא היה טעם לרצון החופשי ולבחירה החופשית. אבל באיזשהו שלב זה התחיל להרגיז אותי... כי בעיני אי התערבות אלוהית, נקרא לזה, היא במקום כשמדובר בעוולות אנושיות, של בני אדם בינם לבין עצמם. עכשיו זה כמובן קרה, אבל זה קרה בהתערבותם של כוחות זרים וחזקים הן מבני האדם והן מבני הלילית. מורגות' היה ואלא, ולפיכך עוצמתי ביותר. היכולות שלו עולות על אלו של בני האדם והלילית בואלינור/הארץ התיכונה, וכך גם אלו של סאורון. הואלאר, לטעמי, פשוט לקחו כמובן מאליו את זה שילדי אילווטר יתנו בהם את בטחונם ואמונם, כאשר מבני האדם הם נסתרים יותר והללו (רובם) מעולם לא דרכו בואלינור וזכו לראות ולחוש את הואלאר ממש. הם לא התקרבו לילדי אילווטר על מנת להסביר להם ולעזור להם לראות את מעשיו של מורגות' שלא דרך מסך העיוות שלו, הם לא עזרו לפזר את הערפל... הם פשוט ציפו (על סמך מה?) שיבינו וירגישו את רשעותו של מורגות' וסאורון בתורו, וידעו להבחין. אך מדובר ביצורים חזקים ומניפולטיביים יותר, למה הואלאר לא הגישו להם יותר עזרה של ידע והבנה? ודבר נוסף שהפריע לי בסילמריליון - אין גאולה. (דבר שכן קורה בנבואתו השניה של מאנדוס..) למשל בניו של פיאנור - לקראת הסוף, כשנשארים רק שני האחים האחד ליבו כולו נתון ללקיחת הסילמרילים, והשני - רוצה לשבור את השבועה כי הוא יודע שזה הדבר הנכון לעשות, אך עדיין כפות לה ואינו מסוגל להשתחרר בסופו של דבר. אנשים שנולדו למקום הלא נכון, לשושלת הלא נכונה, הם אוטומטית נחותים יותר, בעלי יכולות פחותות - ואינם יכולים ממש להתקדם משם. מוצאך - גורלך. (מה הפלא שאנשים עושים מעשים רעים?) ואינך יכול להשתנות... אין גאולה, ולמרות שיש גיבורים נפלאים בסילמריליון, אף אחד מהם לא דיבר אלי במיוחד,(רק פינגולפין בצאתו פנים מול פנים אל מורגות') כי אף אחד לא גאל את עצמו דרך גבורתו, הם רק היו מלכתחילה שייכים לשושלת הנכונה וגורלם נועד להיות מה שהם אכן הפכו להיות. מאד משעמם בעיני... מאד טפל. יש פה גורלות כתובים מראש, וכוחות עליונים שרואים הכל. זה הוריד מערכו של הסיל' בעיני, אבל כמובן זה גם חלק מהקסם שלו... אני מאד רוצה להרחיב את הקריאה בנושא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.