יש! ../images/Emo140.gif
תודה

את הראשון חבר מהאוניברסיטה שכח אצלי באוטו במקרה, זה היה כמה חודשים בלבד אחרי שהדיסק יצא. כלומר מזמן מאוד. הוא נסע לחו"ל אחר כך וכבר קנה לעצמו אחד אחר, אמר לי - תשאירי, שלך. אולי באמת אף פעם לא התוודיתי על זה בכתב אבל כשאביתר בנאי הראשון יצא, הוא כל כך, אבל כך כך דחה והרתיע אותי, למה הוא שר ככה ומה זה המילים האלה, הבוטות שלו היתה כל כך חריגה בנוף המוזיקלי אז, בדיוק אתמול ניסיתי לתאר את זה לחברותי היקרות
בלי יותר מדי הצלחה, כי הן אמרו לי משהו כמו - טוב, שמענו אותך, נבדוק בארכיון של בית אריאלה אם זה באמת היה ככה
אבל עם עובדות קשה להתווכח והעובדות הן כאלה: הוא היה אצלי עשר שנים בהתחלה באוטו ואז על המדף, ולא ניגנתי אותו אפילו פעם אחת, אפילו לא חלקית. הוא כל כך דחה אותי, וואו. ואז בהלם הטוטאלי שנפלתי לתוכו אחרי ההופעה הראשונה, שגם אליה הגעתי במקרה, הדבר הראשון שעשיתי היה להתנפל על האינטרנט ברעבתנות ולנסות למצוא משהו עליו, ואז מצאתי את הפורום הזה |איזו הקלה| והשני היה להכנס לתו השמיני ולצאת עם כל מה שכתוב עליו אביתר בנאי - שלושת הדיסקים. זה היה עוד לפני לילה כיום יאיר. ההלם היה כל כך עמוק, שאפילו לא זכרתי, שבכלל יש לי את הדיסק הראשון. זה מוזר כי זה לא שבאמת שכחתי, זה כאילו שהזכרון האסוציאטיבי שלי פשוט לא עשה את ההקשר המתבקש - הי, זה הוא, יש לי אותו על המדף. מצחיק. לא מצליחה להסביר כל כך. וזהו, מתישהו לא מזמן, נדמה לי שבמעבר דירה אבדה לי החוברת, ולעותק הראשון אף פעם לא היתה לי חוברת, ואזכל מה שהפריד ביני לבין עותק שלישי עם חוברת היתה התיעצות עם מיכל האם זה הגיוני לקנות עותק שלישי רק בשביל חוברת ( התייעצות שתוצאותיה ידועות מראש, משחק מכור )