../images/Emo220.gifביקורת אלבום-החדש של פו פייטרס../images/Emo220.gif
Foo FIghters-Echoes, Silence, Patience & Grace הקיצור הרשמי אגב הוא ESPG או המחמירים: ESP&G, תבחרו את המועדף עליכם. האמת, כששמעתי אותו חשבתי לעצמי: זה לא מה שציפיתי מהם. כאילו, זה כן חומרים של הפו ורואים את זה ברור, אבל האלבום לא מגובש וקשה מאוד למצוא איזשהו קשר כרונולוגי/מוזיקלי/עלילתי בין השירים. אם הייתי אמור לנחש הייתי אומר שכל אחד מאלבום אחר. למרות זאת, אפשר בקלות לשים לב שהחצי הראשון של האלבום (עד Cheer up boys...) רוקיסטי מאוד, אפילו קצת אימואי עם הרבה מאוד צעקות מיותרות. החלק השני (מ-Cheer up boys ואילך-לא כולל קטע הבונוס) הוא הרבה יותר שקט ובלדי (אם יש לכם מילה יותר טובה אתם מוזמנים). האלבום מתחיל ב-The Pretender החזק, ממשיך ב-Let it Die הגרוע והמוזר שנשמע כמו מאש אפ לא מוצלח של ביפי קלירו ו-30 seconds to mars, ובחזרה למקבץ שירי פו מסורתיים וקלאסיים: Erase Replace, Long Road to Ruin, Come Alive ו-Cheer up boys... . משום מה באמצע נתקע Stranger things have happened-בלדה שמיקומה תמוה ובכללי עצם הופעתה באלבום תמוה. משם מתחיל רצף בלדות לא רע בכלל, כשהכי טובה היא Summer's End. לעומתו, יש את Home שנשמע כמו שיר-לובי-של-בית-מלון-באילת קלאסי. בחיים שלי לא חלמתי שפו פייטרס בכלל יצליחו להגיע לזה. לאלבום מצטרף גם שיר בונוס לא רע: Once And For All. עדיין לא הבנתי למה הוא בונוס אבל חכמים ומבינים ממני אולי יוכלו להסביר. השירים הטובים The Pretender Long Road to Ruin Summers End השירים הגרועים Let it Die Stranger Things Have Happened Home ההימור שלי לסינגל הבא Erase/Replace או Long Road to Ruin ציון כללי: 3.5/5 זוהי דעתי האישית בלבד, ואין בה כדי להצביע על איכות האלבום (גבוהה ללא ספק) או על איכות המבקר (נמוכה ללא ספק).
Foo FIghters-Echoes, Silence, Patience & Grace הקיצור הרשמי אגב הוא ESPG או המחמירים: ESP&G, תבחרו את המועדף עליכם. האמת, כששמעתי אותו חשבתי לעצמי: זה לא מה שציפיתי מהם. כאילו, זה כן חומרים של הפו ורואים את זה ברור, אבל האלבום לא מגובש וקשה מאוד למצוא איזשהו קשר כרונולוגי/מוזיקלי/עלילתי בין השירים. אם הייתי אמור לנחש הייתי אומר שכל אחד מאלבום אחר. למרות זאת, אפשר בקלות לשים לב שהחצי הראשון של האלבום (עד Cheer up boys...) רוקיסטי מאוד, אפילו קצת אימואי עם הרבה מאוד צעקות מיותרות. החלק השני (מ-Cheer up boys ואילך-לא כולל קטע הבונוס) הוא הרבה יותר שקט ובלדי (אם יש לכם מילה יותר טובה אתם מוזמנים). האלבום מתחיל ב-The Pretender החזק, ממשיך ב-Let it Die הגרוע והמוזר שנשמע כמו מאש אפ לא מוצלח של ביפי קלירו ו-30 seconds to mars, ובחזרה למקבץ שירי פו מסורתיים וקלאסיים: Erase Replace, Long Road to Ruin, Come Alive ו-Cheer up boys... . משום מה באמצע נתקע Stranger things have happened-בלדה שמיקומה תמוה ובכללי עצם הופעתה באלבום תמוה. משם מתחיל רצף בלדות לא רע בכלל, כשהכי טובה היא Summer's End. לעומתו, יש את Home שנשמע כמו שיר-לובי-של-בית-מלון-באילת קלאסי. בחיים שלי לא חלמתי שפו פייטרס בכלל יצליחו להגיע לזה. לאלבום מצטרף גם שיר בונוס לא רע: Once And For All. עדיין לא הבנתי למה הוא בונוס אבל חכמים ומבינים ממני אולי יוכלו להסביר. השירים הטובים The Pretender Long Road to Ruin Summers End השירים הגרועים Let it Die Stranger Things Have Happened Home ההימור שלי לסינגל הבא Erase/Replace או Long Road to Ruin ציון כללי: 3.5/5 זוהי דעתי האישית בלבד, ואין בה כדי להצביע על איכות האלבום (גבוהה ללא ספק) או על איכות המבקר (נמוכה ללא ספק).
