הגשמה-מחשבות שמחוץ לתמונה...

שכב"ג יקר, עולים הרבה מאוד דברים שבא לי לכתוב, אבל נראה לי שגם הפעם אני אתאפק ולו רק בכדי לשמוע אתכם קודם...
תנועת הנוער של נוער תל"ם מחנכת להגשמה ושליחות. היא רואה את הערכים בהם היא מאמינה ואליהם היא מחנכת, כערכים מנחים ובסיסיים בחברה הישראלית, כחלק מתיקון, וקוראת לחבריה לצאת ולהגשים אותם, באורח חיים יהודי מתקדם, בחיי קהילה, במעורבות ואחריות קהילתית, בלימוד, בחינוך... שאלה ראשונית שעולה לי- האם לנוער תל"ם יש את הכוחות הפיזיים לעשות זאת? האם תנועת הנוער אכן מייצרת עבור חבריה מסגרות שבתוכן נוכל כולנו לפעול להגשמת הערכים הללו?
אני יודע, המכינה של תל"ם היא אכן מסגרת הגשמה מיוחדת ונפלאה, והיא אכן פועלת להגשמת החזון בקרב החברה הישראלית. האם היא מיועדת לבוגרי נוער תל"ם כשנת הגשמה תנועתית עבורם? אינני חושב...
אסביר מיד- נוער תל"ם אמורה לבסס את התשתית החינוכית הקהילתית במקומות בהם יש סניפים ולהקים חדשים, היא מחוייבת כלפי חבריה ובוגריה ליצור מסגרת קהילתית שבה חבריה יוצרים את הקהילה, את המסגרת הדתית שלהם, א אורח החיים היהודי, תוך לימוד ועשייה חברתית, הגשמה אישית- של כל אחד מחבריה, והגשמה תנועתית.
בלי קשקושים מיותרים-
לנוער תל"ם אין שנת הגשמה תנועתית שמיועדת לבוגריה. ולדעתי היא צריכה וחייבת, אם היא רוצה לבסס עצמה כתנועת נוער נורמלית, בעלת שנות שירות ומסגרות הגשמה חינוכיות, עשייה קהילתית וסניפית, והגשמת ערכיה וחבריה. אני יכול לחלום, ויש לי לא מעט רעיונות ומחשבות על איך מסגרת כזו צריכה להיראות, אבל צריך כמה לטנגו... ועכשיו אני שואל אתכם-
- מה יאתגר אתכם? - מה חסר לכם בתנועת הנוער ששנת שירות שכזו יכולה לייצר? - איך הייתם רואים מסגרת כזו? - ואולי שאלת הבסיס- איך אתם רואים הגשמה בנוער תל"ם, אישית ותנועתית? נשמע תלוש? אולי...אבל אני חושב שאם אנחנו באמת רוצים ליצור מצב בו נוער תל"ם היא תנועת נוער מבוססת, שבונה ומבססת את סניפיה וחבריה באמת כמו תנועת נוער שמנהיגות הנוער היא הערך שמנחה אותה- אנחנו חייבים לייצר עבורה ועבור חבריה מסגרת שכזו... אני מחכה לשמוע תגובות, רעיונות. תהיות. צעקות...מה שבא- ברוך הבא... שתהיה שבת שלום, וכנס קהילות הצפון- יאללה בלאגן! יאיר
 
לא ממש הבנתי..

זאת אומרת, הבנתי מה אתה אומר, אבל לא הבנתי ממש מה אתה מחפש. לדעתי דווקא, וכמובן לא מניסיון אישי, המכינה היא כן מקום להגשמה. נכון, יש כמה בעיות עם המכינה מבחינת המשך של נוער תל"ם. קודם כל, היא לא המשך ישיר של נוער תל"ם, אלא של תל"ם כתנועה הרפורמית. שנית, היא פתוחה לאנשים שלא מנוער תל"ם, דבר שמקשה על המשך ישיר מתנועת הנוער. אבל אני חייבת להגיד שאני רואה את שתי ה"בעיות" שציינתי דווקא כדברים טובים. נוער תל"ם זה דבר מדהים, ולא הייתי יכולה לבקש יותר מזה. ההשתייכות שלי לתנועה היא הדבר הטוב ביותר שיכולתי לחשוב עליו. אבל שום דבר לא ממשיך לנצח. טוב אולי שההמשך בתור מכינה הוא לא ישיר של נוער תל"ם. הוא כן ברוח התנועה הרפורמית, והוא כן מאפשר הגשמה עצמית ואישית דרך התנדבות, לימוד וחיים בקהילה משותפת. הגשמה הוא מושג גדול, ורחב. ואין תשובה אחת לשאלה ששאלת "איך רואים הגשמה בנוער תל"ם?". אני אענה לפי דעתי: עצם הפעולות שאנחנו מעבירים לחניכים שלנו, פעולות שכב"ג, מפעליים, לימודים שאנחנו עושים יחד. וזה אולי נשמע דפוק, אבל עצם העובדה שאנחנו כולנו משתייכים לאותה הקהילה, מכל קצוות הארץ (כן כן מיהל-לוטן ועד להר חלוץ!) ויכולים לקרוא לעצמנו קהילה, ותנועה, ולהתגאות בה, זוהי גם סוג של הגשמה. אם לא הבנתי נכון, אתה מוזמן לתקן אותי. אבל בינתיים שבת שלום.
 
שנת שירות בנוער תל"ם

יאירוש ונועל'ה המכונה פטרוזליה, אכן זה מעורר מחשבה.... אני מסכימה עם דבריך (נועה) אבל יש לי עוד נקודה להוסיף שכן דיברת עליה (יאיר).... ולא נגעת בה. בתנועה שלנו אין מסגרת ממוסדת של שנת שרות 'בתנועת הנוער', ברובם הגדול של התנועות ישנם תפקידים שלוקחים על עצמם בוגרי התנועה כשנת שרות. מה שגורם לשבטים להישאר עומדים, חזקים, להתפתח ולגדול. כשאדם שגדל בתנועה ובא מתוכה עומד בראשה או אולי יותר נכון להגיד לוקח חלק נכבד בהובלה שלה נוצרת מערכת המשכית... שבטים מתפוררים, מתפרקים, נסגרים ונופלים----- קורה ?? הרבה פחות ואולי אפילו לעיטים רחוקות ונדירות מאוד. עוד נק' חיובית בנושא: שנת שירות בתנועה מלבד ביסוס הסניפים נותן מקום נכבד להגשמת ערכינו. (כן אני יודעת חזרתי על דברייכם יב"צ ופטרוזילה... :) השעה כבר מאוחרת (-אנה התחשבו-) חזרנו מהעצרת למען החינוך... כל הנשמה (kkh) וקמ"צ איזו נציגות מרשימה לילה טוב שכב"ג חלומות מתוקים. אוהבת רבות גילי
 

yuvalberger

New member
שנ"ציז בנוער תל"ם?!

שנת שירות של נוער תל"ם בהחלט חשובה מכמה סיבות.... דבר אשון כמו שנאמר התהליך ה"טבעי" וההכי הגיוני הוא שאנשים מתוך התנועה יתפעלו אותה ולא כל פעם מחדש לחפש אנשים מבחוץ שמכירים או לא מכירים את התנועה ולחכות שהם יסתגלו ויכירו ויכנסו לעניינים או לא. לכן השנה הזאת אם תתקיים תהיה מאוד משמעותית ואין ספק שהיא תתרום בצורה אדירה לנוער תל"ם. כאשר קבוצה של חבר"ה מתוך התנועה שיש בהם רצון ועכשיו גם יכולת מאחר ואין את בצפר שיושב על הראש , ורוצים להקים שבט סניף או איך שלא נקרא לזה. זה מבורך! כי בשורה התחתונה מעבר לכל רצון ההגשמת ערכים שבהחלט קיים במכינה של תל"ם, כל אחד אני מניח רוצה שתנועת הנוער תמשיך להתקיים גם אחריו. ולכן שנה כזו תתרום המון לתנועת הנוער. אבל למרות כל זאת לא הכל זוהר וורוד כי צריך גם לחשוב איזו פעילות תבוא מעבר להתנדבות בסניפים. מה לגבי לימודים, חיי קומונה, ואפילו התנדבויות במקומות אחרים חוץ מנוער תל"ם... אני יכול להגיד בפה מלא שלפי דעתי הרעיון של שנת שירות בנוער תל"ם הוא אולי מה שיקפיץ את התנועה לשלב הבא, מכל הבחינות. אוהב מאוד! יובל!!
 
ואתם,מה יאתגר אתכם?

גילי נשמה, אם לא הבהרתי את עצמי טוב מספיק, אז בדיוק לזה התכוונתי- ששנת שירות אמורה בדיוק לענות על הצרכים התנועתיים הללו... היא גם אמורה לעשות על הצרכים שלכם...על ההגשמה התנועתית הערכית שלכם... איך היא צריכה להיראות? ממה היא מורכבת?אלו ערכים היא צריכה להגשים מעשית? מה אתם חושבים שצריכה להכיל שנה שכזו? איך צריך להיראות היום? איפה,כמה, איך...? תחלמו...לו רק יכולתם, איך זה היה נראה? תגיבו תגיבו תגיבו נשיקס' שבוע טוב יאיר
 
"יש חיים אחרי נוער תל"ם"

זה נכון. באמת שיש חיים אחרי נוער תל"ם. חיים שממשיכים במסע חיפוש להגשמה- בין אם היא כזו או אחרת- חיים של חיפוש של דרך, שאלת שאלות, חיים של אתגר במציאת רוח במסגרת אירת, בוגרת יותר, מחוייבת יותר ל"תלאי החיים"... לפעמים אנחנו ממהרים לשלוח דברים שפעם בחרנו אותם להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו בטענה ש"התבגרנו", עברנו הלאה... גם אני עברתי הלאה, לעולם של חיים שונים בתכלית ממה שהייתי פעם. אין לי רגעי "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", שמח לי עכשיו, ואני רוצה לעשות את חיי כאן מלאים באושר, ואת חיי סובביי...אני רק יודע, שהמקום הזה נותן לי את האפשרות לקיים את השיח המקביל הזה, לנדוד בין מסגרות והגדרות וליצור את שלי. אני מאמין שהוא חשוב לא רק לי, ושהוא נכון לא רק לנוער תל"ם המצומצם... לשנת שירות והגשמה יש תפקידים רבים. אם אתם חושבים שהדרך בה אתם הולכים נכונה, תנו לאחרים ללכת בה גם כן... יש עשרות אפשרויות להגשמה- וכן, גם הדרכה ומעורבות בשכב"ג היא הגשמה נוכחית- מחוץ לנוער תל"ם ובתוכו. אני מאמין שנוער תל"ם צריכה לייצר אופצית הגשמה, שטענה על צרכי בוגריה, וצרכי הקהילות שלה. דברו על הצרכים שלכם- על המקומות בהם אתם רוצים לראות את עצמכם פעילים ומגשימים. זו המטרה... שבת שלום אוהב ים יאיר
 
שכוייח!!

יאיר היקר ושאר תל"מאים חמודים: לפני העניין אני רוצה לברך את כל מי שהיה בעצרת אתמול - ראיתי את חגי ויונתן וכל הכבוד למי שהגיע ופיטפט על חינוך במוצאי שבת... בכל מקרה, אני אומנם לא חניך או מדריך, אפילו רכז אני כבר לא. אבל, בוגר של נוער תל"מ (בעצם צופי תל"מ ונוער תל"מ) תמיד אני אהיה. אין לי ספק שיש צורך במסגרת הגשמה תנועתית לנוער תל"מ. המכינה של תל"מ היא חשובה ונותנת מענה אמיתי לצורך שיש לבוגרי התנועה, האם היא נותנת מענה לצורך שיש לתנועה עצמה? ממש לא! התנועה הרפורמית הישראלית והעולמית אולי מרוויחות ואולי החברה הישראלית ואולי המכיניסט, אך התנועה לא מרוויחה. האם התנועה היא הדבר החשוב ביותר? אני לא בטוח. אני כן בטוח שבוגרי התנועה מרוצים מהתנועה ומניחים שיש להמשיך את קיום התנועה, לבסס ולהרחיב אותה. המודל על פיו נוער תל"מ עובדת היום הוא מודל שגוי שמניח כי שנת הגשמה היא שנת מכינה. לא כך הדבר!! שנת מכינה - כשמה, כן היא, היא מכינה את האדם לצה"ל ולחיים. אמת, היא מכילה הגשמה אך לא זה ייעודה. שנת הגשמה היא שנה שייעודה הוא הגשמת הערכים בהם מאמין בוגר התנועה ותוך כדי הגשמה זו האדם יכול ללמוד, להתפתח, להתנדב בתנועה ואף מחוצה לה (חלק הכרחי משנת שירות טובה, לדעתי), וליהנות, להיות חופשי, לחגוג לפני הצבא ושאר דברים שהשתיקה יפה להם...
איך בונים שנה כזו? בדיוק זה העניין - הנוער של תנועת הנוער אמור לבנות את זה. בניגוד למכינה אשר נבנית עם מטרה של צבא וחיים בוגרים בסיומה, שנת שירות/הגשמה נבנית מתוך התנועה ואליה... מתוך היכרות עם החברה החביבים מקמ"ץ ועם הי'דניקים - אין ספק שעתידה של שנת ההגשמה הזו אופטימי מאד... אודי
 
תנועת חיים

אני רוצה להוסיף לתוך רב השיח הזה עוד רעיון שמלווה אותי לאורך שנות עבודתי בתנועה והוא היותה של תל"ם תנועת חיים אני חושבת שנוער תל"ם אינה תנועת נוער מן השורה ומה שמייחד אותה מעבר לדברים הרבים שציינתם הוא היותה תנועת חיים. היכולת שלנו להחשף אליה ולהצטרף אליה כבני נוער היא אדירה אך הידיעה שהרעיונות שעל פיהם אנו מחנכים ואורח החיים בו אנו מתנסים - הוא האפשרות שלנו לבחון / לעצב / לגבש לעצמנו את אורח חיינו כבני אדם בוגרים היא המפתח. היכולת שלנו לפעול בתנועה אינה מסתיימת עם הגיענו לגיל 18 - כיון שהתנועה מעצם היותה תנועה דתית - קהילתית מלווה אותנו למעשה לכל אורך חיינו ומכאן שאם אכן בחרנו לקחת בה חלק מתוך אמונה ושותפות דרך - אנחנו 'חייבים' לקחת חלק בבניינה. כמובן שאפשר לקחת חלק לכל אורך הדרך - אך בעיני (ואני אכן משוחדת) הדרך הנכונה היא על ידי קשר אישי ועבודה עם בני הנוער החברים בה. והרי זו המהות של תנועת נוער. אני רואה בשנת שירות של נוער תל"ם שנה של תרומה לחיי התנועה שאליה בחרנו להשתייך אך לא פחות מכך היא תרומה ואפשרות אדירה למי שיבחר להיות חלק ממנה. היכולת לעצב שנה בחיים ולחלוק אותה עם חברים המאמינים באותם ערכים היא חד פעמית. וכמי שרק סיים את מעורבותו כפעיל בתנועה - יש לכם היכולת לחבור לצוות הרכזים ולהוביל את התנועה קדימה. בעיני - כל בוקר מחדש - זו זכות אני מניחה שיהיו לי עוד הרבה מחשבות בנושא ... ומבטיחה לחלוק אותם בהמשך
ערב טוב
 
שנת שירות

קודם כל כל הכבוד לסניף חיפה! הכנס היה מעולה!!! כל הכבוד לכולכם, אני יודעת שעבדתם מאוד קשה להרים את הכנס. נהניתי ושמחתי להכיר אנשים חדשים וגם להכיר יותר לעומק אנשים שאני כבר מכירה. בנוגע לשנת שירות אני חושבת שזה רעיון טוב, אולם עולים לי כל מיני שאלות ותהיות... אני מסכימה עם מה שנאמר בנוגע לכך שהתנועה בהחלט זקוקה לכך מכמה בחינות. תחילה כדי שהצוות הבוגר יהיה מורכב מאנשים שגדלו בתנועה ומאמינים בערכיה (מצב שלא קיים היום, רוב הרכזים לא גדלו בתנועה ועד שהם מצליחים להבין מה זה תל"ם הם כבר עוזבים...), ושנית שיהיה המשכיות. תהיות שעולות לי כרגע הן: מצד אחד זה יכול להיות מדהים להקים סניף של נוער תל"ם באמצע שומקום יחד עם אנשים שאני מאוד אוהבת, מצד שני אני תמיד מחפשת לפגוש אנשים חדשים ולהיפתח לדברים שאני לא מכירה. כמו כן אני רוצה שנה שתכלול בתוכה לימוד, הכנה פיזית ומנטאלית לצבא, טיולים ברחבי הארץ, התנדבות בתחומים שלא עסקתי בהם בעבר ובעיקר שנה שתאתגר אותי ותחדש לי. ולסיום, אני רוצה להעלות את העובדה שאם נקים שנת שירות זה יצור מעין תחרות עם המכינה. אנחנו גם ככה אוכלוסייה קטנה וזה יכול לשים את שתי התכניות בסיכון שלא יהיו מספיק נרשמים... אני חושבת שאלו שאלות שצריך להעלות עכשיו ושהדיון עוד ארוך =) שבוע מעולה לכולם!
יעל
 
אנשים חדשים

יעלי העלית כאן כמה נקודות למחשבה ואני רוצה להתייחס לאחת מהן והיא סוגיית "האנשים החדשים" אני מסכימה אתך שחלק מהעניין בשנה כזו הוא המפגש עם "אנשים חדשים" ומכאן גם עם רעיונות חדשים השאלה היא אם "האנשים החדשים" חייבים להיות בני גילכם - שהם למעשה פעילים באותה מסגרת הגשמה או ש"האנשים החדשים" יכולים להיות החניכים והמד"צים באותה קהילה בה תבחרו לפעול, הרבנים, אנשי המקצוע בקהילה, חברי הקהילה, המורים והמלווים של אותה קבוצת הגשמה, השכנים, החבר'ה ממסגרות ההתנדבות הנוספות שלכם וכו' ... אין לי ספק כי מפגש אנושי הוא לב ליבה של שנת הגשמה כזו - אבל אני חושבת שצריך לשמור על אש פתוח ולאפשר מפגשים עם הקהילה המצומצמת והרחבה ולאו דווקא בתוך הקבוצה ובאותו עניין - גם אחרי הכרות רבת שנים בתנועה אפשר פתאום לפגוש מישהו שלא הכרנו כלומר - שהכרנו כחבר/ת שכב"ג אך לא באמת הכרנו לעומק או בכל הרבדים - גם זה מפגש שאפשר לצפות לו זה מה שעניין המפגש העלה בי המשך יום טוב לכולם שרון
 
למעלה