[דידי של חיים]

../images/Emo206.gif

אני חדשה פה בפורום! אני ממש צריכה עזרה.. יש לי חבר שאני מאוהבת בו עד השמיים אני גרה בחיפה והוא באילת זה נראה בלתי אפשרי אבל אנחנו ביחד כבר שנה ושלושה חודשים!בזמן האחרון משהו השתבש ואני ממש מפחדת על הקשר שלנו, הוא כל כך חשוב לי ואני לא רוצה לאבד אותו, אני כל כך מאמינה בסוד אני כל בוקר קמה ואני מדמיינת שאני איתו ושטוב לנו ביחד ואני כל הזמן חושבת דברים טובים על שנינו ומבקשת שיהיה לנו רק טוב! ואני לא מדברת רבה לחשוב או לדבר על זה שרע לי בתקופה האחרונה ובכל זאת לא מצליח לי וכלום לא משתפר זאת כבר תקופה של חודשיים ויותר שהמצב ככה בבקשה תעזרו לי מה לעשות??????????????

 

[kikona126]

יש לי שאלה

האם כרגע אתם בקשר?

 

[דידי של חיים]

כן!

כן

 

[doingood]

כמה פעמים בשבוע אתם מתראים?

האם זה תמיד היה ככה? האם המצב הזה הולך להשתנות בקרוב? האינטרנט זה אולי לא המקום הנוח ביותר לדון בדברים, אבל אם את רוצה ייעוץ פה פרטים נוספים יעזרו. רק טוב

 

[ע ו פ ר ה]

דידי של החיים ברוכה הבאה

קראתי מה כתבת וקראתי מה ענו לך. אני מציעה לך לקחת את התקופה הזו בתור משהו ללמוד ממנו, משהו להיות מרוכזת מעט יותר בתהליך ולא רק במטרה. אתם רחוקים. את כותבת שכבר חודשיים את מרגישה שרע לך ולא מצליח לך וגם לא משתפר. אני מציעה לך לעשות עם עצמך תהליך של חיבור לשפע. לחזק את עצמך. לחבר את עצמך לאהבה וגם לאהבה עצמית. משהו שתלוי בך בלבד ולא במישהו אחר. ישנם הרבה ספרים בנושא, כיצד לרפא את חייך של לואיז היי, או לאהוב את מה שיש מאת קייטי ביירון. אם קשה לך לעשות את התהליך לבד, חפשי לך מנחה / מטפלת טובה שתעזור לך. ישנן שיטות נפלאות וקצרות מועד שעושות עבודה נפלאה. אחרי שתחזקי את עצמך, תראי שדברים מסתדרים אחרת. תוכלי להבחין שאת יוצאת מהלופ הזה, שבו את נמצאת. מאחלת לך בהצלחה ורוצה להזכיר שהמקומות האלה, שקשה לנו בהם כל כך, באו בעצם כדי שנעשה עבודה עם עצמנו, כדי שנעשה שינוי, כי משהו כנראה כבר לא מתאים ולא נכון לנו. באהבה עופרה

 

[extra g]

סיפור קצר דומה שקרה לי

הייתה לי חברה מהצפון (אני מהמרכז). 3 שעות נסיעה בערך. היינו חברים במשך כמעט שנה, כשלאורך כל השנה הזאת הייתי במסגרת צבאית קרבית והייתי יוצא הביתה פעם בשבועיים. ככה שהיו הרבה פעמים שראיתי אותה אפילו רק פעם בחודש. הייתה שם אהבה דו-צדדית בלי ספק, אבל בשלב מסויים הקשר התחיל לדעוך. האהבה לא נגמרה אבל הקשר כבר הפסיק להיות מה שהוא היה. בהתחלה מאוד התבאסתי מזה והייתי מצוברח, ואחרי כמה זמן חשבתי על זה שדברים כאלה קורים. אנחנו הרי לא הולכים להישאר חברים לכל החיים. ואם זה כבר לא מתפקד אז אולי הגיע הזמן לעבור הלאה. אחרי זמן קצר יצא לי לדבר עם חבר שלי על מישהי שהייתה בשכבה שלנו שהייתה לי סוג של כימיה איתה ואף פעם לא יצא מזה כלום, ותהיתי מה עלה בגורלה. יומיים אחרי ראיתי אותה במרכז מסחרי בעיר וכבר החלפנו טלפונים. כביכול בתור ידידים שלא התראו הרבה זמן אבל היה שם משהו מעבר. וזה היה הסימן שלי ש-וואלה, אולי הגיע הזמן ואולי צריך לעבור הלאה באמת. שבוע אחרי בערך יצא לנו לדבר, לי ולחברה שלי דאז, ואמנם היה לנו קשה להגיע למסקנה הזאת, אבל הגענו אליה - שנינו הרגשנו שהאהבה לא נגמרה, אבל הקשר כן, ואם זה אמור להימשך...אנחנו עוד ניפגש. וכמו שאומרים, אם את אוהבת מישהו - תני לו ללכת. הסיפור שלי לא בא להגיד לך שזה הזמן להיפרד, אני ממש לא מכיר אתכם ואני לא יכול להגיד דבר כזה, אבל הסיפור בא כדי להגיד שאם זה אכן הזמן הזה - זה כנראה מה שאמור לקרות ואין בזה כל רע. החיים ממשיכים תמיד ומה שצריך לבוא יבוא. אין לך שום סיבה לדאוג ולהילחץ...קחי קצת זמן ותחשבי על זה