../images/Emo202.gifנערת הגולף
אחד מהשירים החמודים ביותר שיצא מקנטרברי, בריטניה, הוא golf girl של קארואן. הוא פותח את אלבומם השלישי, in the land of gray and pink והשיר הזה כנראה שייך לחלק הורוד. לראשונה שמעתי אותי ב-88 אצל רוני ידידיה והתאהבתי בנערה במבט ראשון. קשה לפענח מה הוא הדבר שגורם לשיר להיות קליט כ"כ. במקרה הזה אולי זו הפשטות וההומור הבריטי שמושר ביובש ע"י ריצ'רד סינקלייר. לפי אולמיוזיק השיר הלחן על ידו, והמלים נכתבו על ידי בן דודו, דייב סינקלייר, נגן האורגן של קארואן. שני האחים הם קליברים רציניים במעשיות סצנת קנטרברי. הגרסה שלפניכם לקוחה מ"ביט קלאב", תוכנית המוזיקה של הBBC אם אני לא טועה. החסרון העיקרי הוא העדרם של כמה תבלינים מתוקים שנמצאים במקור - בעיקר חצוצרה (אמיתית לשמיעתי- לא מלוטרון) ומלוטרון. במקומם האורגן של דייב תופס נתח נכבד יותר, ומדגים מעט מהכשרון שגורם לו להיות אחד הקלידנים הבריטיים הגדולים של התקופה. הלחן כאמור פשוט למדי - תרועת פתיחה קלילה (במקור בחצוצרה) ואז רוב השיר הוא בית שחוזר על עצמו לפעמים עם מלים, לפעמים עם אלתור. הפזמון (...Her name was Pat) קבל מלודיה קצת יותר מחוכמת (בכל זאת להקת רוק מתקדם) אבל לא מצליח לאבד את החן של השיר. השיר מספר על סיפור אהבה בין פלוני (שמשחק גולף?) לנערה המוכרת תה במגרש. סיפור לא רומנטי במיוחד, אבל מטופש מספיק בשביל להיות בעל משמעות הדוניסטית כיאה לשיר רוק. כמו במקרה של פוקוס וההוקוס מדובר בהברקה חד פעמית של הלהקה. היו להם עוד שירים פשוטים וחביבים (כמו love to love you מאותו אלבום) אבל נדמה לי שרק כאן הם מיצו את הכשרון להשתטות בתחכום או להתחכם בשיתוט. למרות שקארוואן לא נופלים לדעתי ביצירות "הרציניות" שלהם דווקא את השיר הזה הייתי לוקח אתי לאי - להפיג את רגעי התשישות בחן בריטי ולהתרענן במטחי כדורי גולף ותה. (אגב, קראו לי סוטה אבל אני הכי אוהב את אלבום הבכורה שלהם שנוטה יותר לפסיכדליה)
אחד מהשירים החמודים ביותר שיצא מקנטרברי, בריטניה, הוא golf girl של קארואן. הוא פותח את אלבומם השלישי, in the land of gray and pink והשיר הזה כנראה שייך לחלק הורוד. לראשונה שמעתי אותי ב-88 אצל רוני ידידיה והתאהבתי בנערה במבט ראשון. קשה לפענח מה הוא הדבר שגורם לשיר להיות קליט כ"כ. במקרה הזה אולי זו הפשטות וההומור הבריטי שמושר ביובש ע"י ריצ'רד סינקלייר. לפי אולמיוזיק השיר הלחן על ידו, והמלים נכתבו על ידי בן דודו, דייב סינקלייר, נגן האורגן של קארואן. שני האחים הם קליברים רציניים במעשיות סצנת קנטרברי. הגרסה שלפניכם לקוחה מ"ביט קלאב", תוכנית המוזיקה של הBBC אם אני לא טועה. החסרון העיקרי הוא העדרם של כמה תבלינים מתוקים שנמצאים במקור - בעיקר חצוצרה (אמיתית לשמיעתי- לא מלוטרון) ומלוטרון. במקומם האורגן של דייב תופס נתח נכבד יותר, ומדגים מעט מהכשרון שגורם לו להיות אחד הקלידנים הבריטיים הגדולים של התקופה. הלחן כאמור פשוט למדי - תרועת פתיחה קלילה (במקור בחצוצרה) ואז רוב השיר הוא בית שחוזר על עצמו לפעמים עם מלים, לפעמים עם אלתור. הפזמון (...Her name was Pat) קבל מלודיה קצת יותר מחוכמת (בכל זאת להקת רוק מתקדם) אבל לא מצליח לאבד את החן של השיר. השיר מספר על סיפור אהבה בין פלוני (שמשחק גולף?) לנערה המוכרת תה במגרש. סיפור לא רומנטי במיוחד, אבל מטופש מספיק בשביל להיות בעל משמעות הדוניסטית כיאה לשיר רוק. כמו במקרה של פוקוס וההוקוס מדובר בהברקה חד פעמית של הלהקה. היו להם עוד שירים פשוטים וחביבים (כמו love to love you מאותו אלבום) אבל נדמה לי שרק כאן הם מיצו את הכשרון להשתטות בתחכום או להתחכם בשיתוט. למרות שקארוואן לא נופלים לדעתי ביצירות "הרציניות" שלהם דווקא את השיר הזה הייתי לוקח אתי לאי - להפיג את רגעי התשישות בחן בריטי ולהתרענן במטחי כדורי גולף ותה. (אגב, קראו לי סוטה אבל אני הכי אוהב את אלבום הבכורה שלהם שנוטה יותר לפסיכדליה)
