לאונרדו בת
New member
../images/Emo20.gif
ובכן..אני חיילת כבת 20,קרובה ליום שיחרורי מצה"ל. הוריי התגרשו לפני יותר מ 10 שנים. את הסיבה האמיתית אני טרם יודעת. אבא שלי אף פעם לא היה מעורב בחיי. את כל הילדות שלי איתו אני לא זוכרת.הוא היה אבא בשלט רחוק.מתקשר פעם בשבועיים או אפילו חודש.הוא סיפר לי כשהייתי באה אליו לאחר הגירושים הוא תמיד היה מחזיר אותי עם חום גבוה שלעיתים היה מגיע ל 41 מעלות.לפני כשנה וחצי לא דיברנו כ עשרה חודשים בערך.אשתו תמיד היתה מקניטה את אחי הקטן ואימי ואני לא יכולתי לסבול את זה.החלטתי שלא אדבר איתו עד שהוא יתקשר ואם יציע שניפגש אז אסרב שנבלה בחברתה.הייתי בוכה ימים שלמים שהוא לא אוהב אותי כי הוא לא מתקשר. הרגשתי דקירות בלב יומיום. אף פעם לא ידעתי מה זה אבא אמיתי. אימי נשואה בשנית, ובעלה משמש לי כאבא, אבל אני לא רוצה בזה. אני רוצה את האבא שלי. אני אוהבת את בעלה, אבל אני רוצה את אבא שלי. אבא לא נמצא לידי. מתקשר פעם בחודש שואל לשלומי,איך בצבא ובזה נגמר תפקיד האבא. במקום מסויים גם אני אשמה. כי כמו שאני מצפה ממנו שהוא יתקשר, כך הוא מצפה ממני. אבל אני הבת שלו,אני זקוקה לאהבתו.יש לו ילדים שממלאים את החלל הריק שאחרי הגירושים. ילדים שלו. לי יש את בעלה של אימי שמנסה למלא את החלל הריק שהוא הותיר בי,אבל הוא לא האבא שלי.הם הילדים שלו. אם הוא אף פעם לא שימש לי כאבא איך זה שיש לי כאב כה עמוק? איך אני זקוקה למשהו שאף פעם לא היה לי? בזמן האחרון הוא מנסה להתקרב אליי, משתף אותי, מתקשר לעיתים יותר קרובות. תמיד אחרי ניתוק השיחה אני אומרת בלב שאני אוהבת אותו, אבל במקום מסוים הוא הפסיד אותי. יש לי עוד 2 אחים. הקטן מביניהם קורא לבעלה של אימי- אבא. מצד אחד אני מבינה אותו. זה האבא היחידי שהוא מכיר, מגיל שנה וחצי הוא האבא שגידל אותו. מצד שני, זה כואב לי. יש לנו רק אבא אחד, אם הוא נמצא איתנו או לא. הכאב כל כך עמוק שהתמקדתי בזה מאשר הדבר שמטריד אותי באמת. אמשיך מאוחר יותר. עד אז, שבת שלום. אין לכם מושג כמה קשה הפעולה -"שלח"
ובכן..אני חיילת כבת 20,קרובה ליום שיחרורי מצה"ל. הוריי התגרשו לפני יותר מ 10 שנים. את הסיבה האמיתית אני טרם יודעת. אבא שלי אף פעם לא היה מעורב בחיי. את כל הילדות שלי איתו אני לא זוכרת.הוא היה אבא בשלט רחוק.מתקשר פעם בשבועיים או אפילו חודש.הוא סיפר לי כשהייתי באה אליו לאחר הגירושים הוא תמיד היה מחזיר אותי עם חום גבוה שלעיתים היה מגיע ל 41 מעלות.לפני כשנה וחצי לא דיברנו כ עשרה חודשים בערך.אשתו תמיד היתה מקניטה את אחי הקטן ואימי ואני לא יכולתי לסבול את זה.החלטתי שלא אדבר איתו עד שהוא יתקשר ואם יציע שניפגש אז אסרב שנבלה בחברתה.הייתי בוכה ימים שלמים שהוא לא אוהב אותי כי הוא לא מתקשר. הרגשתי דקירות בלב יומיום. אף פעם לא ידעתי מה זה אבא אמיתי. אימי נשואה בשנית, ובעלה משמש לי כאבא, אבל אני לא רוצה בזה. אני רוצה את האבא שלי. אני אוהבת את בעלה, אבל אני רוצה את אבא שלי. אבא לא נמצא לידי. מתקשר פעם בחודש שואל לשלומי,איך בצבא ובזה נגמר תפקיד האבא. במקום מסויים גם אני אשמה. כי כמו שאני מצפה ממנו שהוא יתקשר, כך הוא מצפה ממני. אבל אני הבת שלו,אני זקוקה לאהבתו.יש לו ילדים שממלאים את החלל הריק שאחרי הגירושים. ילדים שלו. לי יש את בעלה של אימי שמנסה למלא את החלל הריק שהוא הותיר בי,אבל הוא לא האבא שלי.הם הילדים שלו. אם הוא אף פעם לא שימש לי כאבא איך זה שיש לי כאב כה עמוק? איך אני זקוקה למשהו שאף פעם לא היה לי? בזמן האחרון הוא מנסה להתקרב אליי, משתף אותי, מתקשר לעיתים יותר קרובות. תמיד אחרי ניתוק השיחה אני אומרת בלב שאני אוהבת אותו, אבל במקום מסוים הוא הפסיד אותי. יש לי עוד 2 אחים. הקטן מביניהם קורא לבעלה של אימי- אבא. מצד אחד אני מבינה אותו. זה האבא היחידי שהוא מכיר, מגיל שנה וחצי הוא האבא שגידל אותו. מצד שני, זה כואב לי. יש לנו רק אבא אחד, אם הוא נמצא איתנו או לא. הכאב כל כך עמוק שהתמקדתי בזה מאשר הדבר שמטריד אותי באמת. אמשיך מאוחר יותר. עד אז, שבת שלום. אין לכם מושג כמה קשה הפעולה -"שלח"
שבוע טוב