ברוך שפטרנו

../images/Emo20.gifברוך שפטרנו

רגע אחרי כל תחושות הצער והקושי של הפרידה, ויסלחו לי כולם, מגיעה התחושה הנפלאה של "ברוך של פטרנו". זה התחיל בענק כשהוא (סופסוף|מזיע) עזב את הבית. עד שהוא עזב הוצאתי המון אנרגיה על 'לא לריב איתו', וגם אמרתי לו את זה - לא יעזור לך כלום. כמה שתתאמץ - לא ילך לך ואני לא אריב איתך. עזרתי לו למצוא בית, עזרתי לנקות ולארגן ולהשיג את כל מה שהיה צריך. אחרי שהוא עזב הרגשתי שחרור אדיר. אדיר. ברוך שפטרני. ועכשיו - חיים משבת לשבתיים. יום שישי, הגדול לא לומד והצעיר חוזר מהגן ב 12. אני (במקרה ובמזל) לא עבדתי היום. 13:30 - מודיעה להם שאני הולכת לנוח. בחצי האוזן שלא נחה אני שומעת אותם מדברים, משחקים. כולי מלאה בגאווה כשהגדול מלמד את הקטן שח-מט, מסביר לו באריכות את הצעדים ומנסה לשחק איתו. בשלוש מקלפת את עצמי מהכרית. קמה. עושה סיבוב קטן על המחשב. מתאפסת. קמה. מזמינה את שניהם לאמבטיה - מספרת אותם, מקלחת. מתלבשים לכבוד שישי בערב. מחכים. 16:10 - דפיקה בדלת. חיבוק, נשיקה, עדכונים על מצב שיעורי הבית לסוף השבוע ועוד כמה מילים והדלת נסגרת. ברוך שפטרני עד מחר בערב. שבת שלום
 
בואי נראה איך אני העברתי את השישיחופשי

שלי... באו להתקין לי כבלים (שירשירית - שלא תגידי שאני לא משתתפת בסקר שלך
). הלכתי למטפלת המופלאה שלי - שעה וחצי דיברתי ועוד 40 דקות של טיפול חלומי בכל הגוף. בסופו היא אמרה לי - את תראי שתשני טוב השבת. מהכרות עם המופלאה שלי, ידעתי שאין מה להתווכח. הגעתי הביתה, נכנסתי למיטה ואיבדתי את ההכרה ל 5 שעות.... עכשיו אני מוכנה לקבל את השבת כמו שצריך
(ולגבי הברוך שפטרנו - אוי כמה שאת צודקת
)
 

aviavram

New member
חשבתי שפה וירטואלית מספרים הכל

סתם תמימות מעושה שלי כמובן
 

aviavram

New member
ולך השקיפות

טמתמיני ואתומטם מסובך לכתוב בכוונה בשגיעות
 

mr_lonely

New member
ואילו אני....

הרגע נכנסתי הביתה....יצאנו לאכול ארוחת ערב אני והזעטוטים שלי, זעטוטים ....12/17/19 התלווה אלינו זעטוט נוסף...20...החבר של הזעטוטה הגדולה ועוד זעטוטה... 45...האמא שלהם, הזמנתי אותה לאכול איתנו כדי שהחופש שלה יהיה חופש ולא תצטרך לטרוח להכין לעצמה ארוחת ערב הגדולים יצאו לשוטט...האמא שלהם הלכה לזפזפ או כל מה שתרצה היה ערב נעים
 

tunalover

New member
זאת הייתה אחת השבתות הנפלאות../images/Emo99.gif

כבר בתחילת השבוע הודעתי לאב בני שיקח אותו ביום שישי ישר מהגן במקום ממני בערב. שמחה על שיתוף הפעולה, קמתי לי כרגיל, הזדכתי על המתוק בגן ויצאתי לי לטיול עם המשפחה המורחבת לאיזור ירושליים. נסענו ליקב במושב בר-גיורה וטעמנו לנו וגם קנינו קצת יינות (האלול מומלץ על אף מחירו) אחר כך עצרנו לנו לארוחת צהריים פיקניקית בחניון שליד צומת בר-גיורה עם שניצלים מעשה ידיי וקציצות מעשה דודתי (שלא באה בסוף בגלל וירוס והועילה בטובה לשלוח לפחות את הקציצות - למזלינו כי היו מעולות) גם קפצנו כמה מהחברה הצעירים לקנות גבינות טעימות במשק "יערן" (חבל על הזמן של גבינות) - היה פיקניק מושלם הן מבחינת אוכל והן מבחינת החברה. אחר כך שלחנו את ה"זקנים" (בגילם ו/או בנפשם) הביתה ונסענו לנו לסטאף. בסטאף, מהחניה ועד לתחילת המסלול אכלנו לנו מכל עץ תותים שחורים/לבנים שהיה בדרך (והיו המון) והתפצלנו לשתי קבוצות: אני והבנים לטיול רגלי למטה לסטאף והבנות במכונית דרך הכביש. היה מקסים ביותר. ירידה די קצרה אך תלולה שבתחתיתה טרסות אשר מטופחות חלקן בידי קק"ל וחלקן מושכרות ע"י פרטיים ב-120 ש"ח לשנה (כן, 120 לשנה) וזאת על מנת שישאר מטופח ולא למטרת רווח (נאמר לי ע"י הפקח). נכנסנו לנו (מצויידים בנרות ופנסים) למערה קצרה וקטנה בכדי לראות מאיפה מגיעים המים שמשקים את כל זה ולמזלי המים לא היו גבוהים בכלל כי שכחתי את נעלי המים שלי באוטו, הצטלמנו ויצאנו. את הדרך למעלה עשיתי חזרה רק עם שני בני דודי שהיה להם כח והשאר עלו ברכב חזרה. למעלה, אל מול נוף מחסיר פעימה, ישבנו לנו לקנח בקפה/מילקשייק/אבטיח ועוד. הגענו עייפים אך מרוצים בשעה 22:00 הביתה. התקלחתי וזינקתי למיטה ב-23:00 עד היום ב-11:30. היה כיף ומדהים ונפלא עד הפעם הבאה (שנקווה שתהיה בקרוב)
 

tunalover

New member
תירגעי לך - הם הבני דודים שלי כולם

שכחתי לציין שגם היינו ב"מעלית הזמן בירושליים והיה מקסים ושווה. וגם ביקרנו בקבר של סבא של סבתא שלי בהר הזייתים. הוא מת ביגוסלביה ועצמותיו הועברו לכאן אי שם בעבר.
 
למעלה