רק שבועיים עברו, האבל והכאב עדיין כ"כ ראשוניים, גדולים כ"כ, שהם מסתירים כל דבר אחר. תנו לעצמכם את הזמן הזה, לא חייבים להיות חזקים ולהתגבר כבר בהתחלה. מותר לכאוב ולהרגיש אבודים... יש עוד מספיק זמן להתמודדות יותר מושכלת, יותר מודעת. לא חייבים עכשיו...
אין צורך כרגע לעשות כלום מלבד להתאבל הכל כל כך טרי אפשר להשען אחד על השני, לתמוך בהורים וביתר המפשחה יש אחים/אחיות? לשים לב אליהם. הזמן יעשה את שלו, הוא לא ירפא את הכאב או יפחית אותו אבל ילמד אותך לחיות לצידו, במקביל. כאילו חיים בשני עולמות ותמיד אנחנו פה הפורום הנהדר הזה שכה עוזר.