המלצת היום

[freak brother]

../images/Emo187.gifהמלצת היום

מומלץ היום הוא johny kay סולנה של steppenwolf johny kay and the sparow הוא הרכב טרום סטפנוולף החברה מנגנים רוק n רול מחוספס ומקורי שהתמקצע קצת עם המעבר לסטפנוולף (אחת התוספות האחרונות לאוסף) אני מקוה ש psycodoodle או מישהו אחר יוכל להוסיף יותר פרטים על ההיסטוריה של johny מצורף אתר הבית של Steppenwolf שם ניתן למצוא קליפים טקסטים תמונות וכ"ו של johny וכמובן של סטפנוולף שבוע טוב לכולם

 

[psychodoodle]

לא ידעתי שאני עובד אצלך ../images/Emo8.gif

נו טוב ,קצת פרטים בבקשה . בראשית (לא הלהקה) נולדה באונטריו ,קנדה להקה בשם Jack London and The Sparrows (1964) . בהרכב היו חברים האחים דניס וג'רי EDMONTON . הם היו הרכב BEAT חלוצי באותה מדינה ,שניסו מאד להשמע בריטים (כולל מבטא בריטי עלק ),והוציאו מספר תקליטונים ואלבום במחצית הראשונה של 1965 . אחרי עזיבת ג'ק לונדון (שם אמיתי Dave Marden) שהיה הזמר והמנהיג המקורי של ההרכב הם נהפכים ל The Sparrow ,קולטים ללהקה את johny kay ומתמקמים בטורונטו .בין השנים 65 ל 67 הם מוצאים 3 תקליטונים ,השני שבניהם Tomorrow's Ship הוא אולי התקליטון הפסיכדלי הראשון שיוצא בקנדה (1966) . ב 1968 יוצא אלבומם היחיד ,ולאחריו כל ההרכב (למעט קאי שמצטרף קצת יותר מאוחר) עובר ללוס אנג'לס ומשנה את שמו ל Steppenwolf . הגיטריסט המוביל דניס אדמונטון מוכר יותר בכינוי MARS BONFIRE. הוצאת ה CD שמסתובבת בשטח ואותה הציג אחינו הפריק כוללת את האלבום מ 1968 ,התקליטונים ועוד הקלטות נדירות נוספות. פריט חובה לחובבי Steppenwolf מושבעים .

 

[freak brother]

תודה לpsycodoodle

ידעתי שאפשר לסמוך על הידע שלך לצערי לא לכולנו יש אותו הצ"ק בדואר

 

[melancholy man]

וואלה לא מכיר

אבל נשמע מתאים לי בול, אני מאוד את ההמלצות היומיות של פריק בראדר, תמשיך ככה

 

[Danny Bottleneck]

../images/Emo45.gifמצטרך לתמיכה בהמלצה היומית

ופריק ברדר נשמע מעניין מאוד מה שהמלצת.

 

[melancholy man]

והמלצת היום שלי

כשנתקלתי בשם וושתי באניון (Vashti Bunyan) בפורום פסיכדליה, הייתי בטוח שמדובר בדיחה, איך לעזעזעל אפשר להתיחס ברציחנות למישהי שקוראים לה וושתי? אבל שמעתי את וושתי ונפלתי שדוד למול היופי הטהור של הקול שלה, פולק בריטי מעודן ומשובח, משהו שמזכיר את פאנטנגל או פיירפורט קונוושיין. האלבום, Just Another Diamond Day, שיצא ב 1970, נכתב בחצי השני של שנות השישים, באניון, הייתה חתומה אז אצל הסוכן אנדרו אולדהם (אחד השמות הכי חשובים בתעשיית המוסיקה בשנות השישים), אבל לא הצליחה למצוא את עצמה בעולם הקשה של תעשיית המוסיקה ויצאה עם בן זוגה למסע בהרי סוקטלנד בעקבות על קומונה שהקים דונבן, השנייה הסתובבו ברחבי הכפר הסקוטי, בעגלה עם סוסים, כמו זוג איכרים מהמאה ה 18, במהלך אותם מסעות רומנטיים בעקבות השמועה, כתבה באניון את שירי האלבום הזה בו שזורים נופיה של אנגליה וסקוטלנד וצליל הכפר הבריטי הצפוני נשמר בהם לאורך כל הדרך. כשחזרה ללונדון, לקראת סוף העשור, שיכנע אותי מפיק העל ג'ו בויד להקליט את השירים בעודם טריים ואכן בדצמבר 69 הקליטה באניון את האלבום הנפלא הזה, שיצא שנה לאחר מיכן וזכה להתעלמות מוחלטת והפך לזמן מה לפריט אספנים, באניון עצמה, שהתאכזבה מחוסר התגובה של הקהל פרשה מפעילות מוסיקאלית עד שבשנת 2000 האלבום הודפס מחדש וזהפעם זכה להתעניינות קצת יותר גדולה מה שגרם לבאניון להוציא סוף סוף אלבום המשך ב 2005. קסם של אלבום, עם אחת העיטפות הכי ביזאריות שאני מכיר...

 

[psychodoodle]

אני מעדיף את אסתר ה../images/Emo47.gif

אני גם מכיר את האלבום של ושתי וגם אוהב פולק ,אבל לא מצליח ממש להתרגש מיצירתה . השירים אמנם נעימים ובעלי חן (לפעמים) אבל סגנון השירה שלה לא ממש תפס אותי אף פעם (למרות נסיונות חוזרים ונישנים) .היא נוטה ללחוש יותר מאשר לשיר ,ונשמעת לי כמו ילדה קטנה ששרה לעצמה שירי עם בדרך לביה"ס . אני בהחלט מבין את מי שמתלהב מזה ,אבל לדעתי סקר קצר אצל חובבי הפולק בפורום הזה, יגלה שאני לא לבד בדעה הזאת . אתם יודעים מה ? תחליטו בעצמכם !

 

[E R E Z V]

דווקא נחמדה הושתי הזאת

 

[freak brother]

נירדמתי לפני סוף הקליפ

מה זה מוזיקת מעליות?

 

[giloni]

מסכים אתך דודל

אלבום נעים, עם גרפיקה נהדרת (פרי מכחולה של הזמרת). היא הייתה מאד In בשנים הללו והסתובבה עם כל השמות הגדולים אבל לא הצליחה לצמוח, כנראה מהסיבה שהיא באמת לא ברמה של סנדי, מדי וג'קי (שלוש הדיוות הגדולות של הפולק-רוק) ואני חושב שהיא ניסתה, ללא הצלחה, לרשת את אן בריגס (עוד אמא של פולק). אלבום נעים אבל לא מצליח לעורר אצלי את התחושות שהשלוש שהזכרתי מצליחות. אפילו מרי הופקין עושה לי את זה קצת יותר. האלבום האחרון שלה די חלש, לטעמי וגם הקול שלה כבר לא משהו. הקליפ עם דונובן נהדר, אבל היא ממש לא מגיעה אליו עם כמה שהיא מתאמצת. עם זאת, כשהבוס לשעבר שלנו כותב, גם אם זה יהיה על "גידול חסה בשטחים" (אני מניח שהצעירים כבר לא מכירים את צרוף הלשון המטופש הזה), זה ללקק את האצבעות וגם - יותר חשוב - לרוץ ולהקשיב שוב לאלבום הזה, אולי בכל זאת פספסנו משהו. יקי