טיפת דמעה

[שלייישלךךך]

../images/Emo182.gif טיפת דמעה

ערך החיים.. סבתא שלי נפטרה ב12:30 בצהריים, היא הייתה בת 86. הסבתא היחידה שהייתה לי בחיים. סבתא.. אני אוהבת אותך. עוד לא עיקלתי את זה לגמרי, אני מפחדת ממה שעומד לבוא.. איך מתמודדים?

 

[אורלי שמיר]

משתתפת בצערך

החיים הם ככה אחד הולך אחד בא קשה לקבל את זה זה ברור פתאום נפער חור ענק של חוסר גדול תחשבי על הימים שהיא היתה בחיים שהייתם יחד היא נפטרה בשיבה טובה ובגיל מכובד שולחת לך

חם חם

 

[אדם אוהב וחושב]

אני נורא מצטער לדעת

ממה מתה? האם סבלה בחייה? איך אתה מתמודד עם הצער? אני מקוה, שתצליחו להתגבר בקלות. ירחם האל על נשמתה.

 

[שלייישלךךך]

../images/Emo13.gif תודה לכם..

זאת הנקודה, שהיא לא סבלה בחיים שלה, אף פעם לא עשתה בעיות וממש הייתה אישה מיוחדת.

 

[galitgali1]

גם אני

לא תארתי לעצמי כשסבתא שלי נפטרה שארגיש כל כך רע - במיוחד שמדובר באשה מדהימה - מה שעשיתי זה כתבתי לעצמי למגירה מכתבים שכביכול כתבתי אליה - אבל מיד בשבעה וקצת אחרי, הם כל כך עזרו לי להיות כאילו מלאת אהבה ולהוציא את "הכאב והגעגועים" - כאילו הייתי גאה במה שנכתב על הניר - אחר כך, כשאמא שלי הרגישה רע וכל הקרובים אליה הם התעקשו לקרוא - והם היו בהלם ממה שכתבתי עליה, בעצם הזכרתי להם מי זאת אמא שלהם, בעצם נגעתי להם בנקודות רגישות ועזרתי להם להתחבר ברגעים קשים כאלה. היום, למרות שחלפו 5 שנים, נשמע אולי מצחיק, אבל היא היתה כל כך מיוחדת במינה, שאני הרבה פעמים מרגישה מחוברת אליה, מדברת אליה מבקשת ממך שתאיר את דרכי, את עיני - ולפי מה שאני רואה - זה עוזר מחזקת אותך