אממ...
הקיבוץ שלי הוא ממש מוקף ביער אז כל מקום שהוא הקצה, כלומר, הגבול של הקיבוץ איפה שיש יער/תנים/ערבים הו-קנואוז-ואט - אז לשם לא הייתי הולך בלילה. לבד לא לבד..זה לא משנה זה פשוט איזור מפחיד... כמוכן-בית הקברות שלנו הוא על איזה גבעה שהיא בתוך הקיבוץ אבל ממש בתוך היער. חוץ מטיולי אופניים עם הכלב שלי אני מעדיף להתרחק מהמקום הזה... אה עוד משהו-בעלייה ל"מועדון לחבר", אז יש עליה צדדית כזאת די משופעת, בערך באורך של 50 מטר, ולכל אורך העליה יש רק מנורת לילה אחת, ולידה יש פסל מאבן יושב ומחבק את הברכיים ואין לו עיניים!! זה כל כך מפחיד אין לכם מושג...ואם באתם ביום חורפי טוב אז המנורה מקרטעת בכלל פחד אימים! ויש גם פסל באותה עליה רק שהוא לא מואר אז אם בכל זאת עולים תמיד אפשר לחשוב שאתם רואים צללית של מישהו..גדדד איזה קיבוץ מפחיד יש לי!!! הו! נזכרתי בעוד מקום!! הספריה של הקיבוץ. מקום שקט כמו לא יודע מה. כל רעש קטן שומעים והכל מלא אבק וזה מן מקום נטוש כזה..בכל רגע אתה חושב שאישה בת 81 שאחראית על המקום הזה תקפוץ עליך....לא יודע זה פשוט מקום מפחיד...אולי בגלל שהוא מתחת לאתר הנצחה של חללי מלחמת יום כיפור מהקיבוץ שלי...לא יודע אבל ביום עם חברים שלי אני לא הולך לשם (פעם ניסינו ללמוד שם ביחד)