[טורטיתת]

../images/Emo179.gif

אהבה לפעמיים אני חושבת משולה למשחק מטקות. באהבה אין חוקים וכך במחשק המטקות, לא תמצאו בשום מקום בעולם ספר חוקים של מטקות, וגם אם תשאלו שחקנית מטקות מקצועית עם חוטיני וקעקועים בחוף הים של ת"א אילת או הרצלייה מהם החוקים למשחק המטקות? היא בטח תצחק עליכן, אבל למרות זאת המשחק מתנהל ללא בלבול וללא קשיים מיוחדים, בעצם למשחק אין אפילו מטרה מוצהרת אני חושבת , כי הרי לא סופרים את מספר ההעברות של השחקנים אלה מתרכזים רק בלהכות בכדור בעוצמה חזקה ומדויקת, אין חוקים ואין מטרה אין מנצח ובטח שאין מפסיד חיים בהרמוניה כמו באהבה. כמו משחק המטקות גם אהבה מפסיקה אם צד אחת משני השחקנים מתעייף או מאבד את רצונו להמשיך במשחק, וזה אגב יכול לקרות בכל רגע נתון, והעובדה שהשחקן השני רוצה להמשיך לשחק לא תעזור לו. לאהבה כמו למשחק המטקות צריך לפחות שניים. לכל שחקן מטקות יש סגנון תנועה ואופי משלו, נקודות תורפה ונקודות חוזק. לעתים נוצר חיבור מוצלח בין פרטנרים, ולעתים משהו פשוט לא זורם במשחק. אז מתי זה הרגע לעצור לאומר שברו את כלים ולא משחקים, או שפשוט עדיף לזרום ולחכות למכת ראווה מטופשת שתגרור נפילה מיידית של הכדור לחול החם ותשאיר צלקת כואבת ותשבור את הלב. שוב חפרתי אתכן הסליחה

 

[פאמקי]

יקירתי

באהבה, כמו במשחק המטקות, כשהקצב שונה, כש"אגרסיביות" המשחק כואבת, כשאחד/ת מיומנ/ת פחות מהאחר/ת, כשיש חוסר התאמה... יש ללמוד את הפרטנר, ללמד אותו את הדרך הנכונה לנו, ליצור משהו חדש- המתאים לשני השחקנים. אך אם אחרי כל זאת, המשחק פוגעני, לא נעים, לא מתאים... יש ללכת עם תחושות הבטן ולהחליף פרטנר למשחק.

 

[Crossroads7]

חפירותייך...

הן חפירות מתחבטות, מחפשות, נוגעות ומבקשות לגלות.... באומץ ליבך הבוטח את מאפשרת הצצה כנה אל תוך עולם שהוא סבוך וכואב עד בלי די, אך גם מלא יופי ועונג. באשר לחוקיות, אני באופן אישי עייפתי מלחפש חוקיות והיגיון בדברים... מאמצת את המלצתה של פאמקי ׳ללכת אחר הלב׳....