[חסוחלילה]

../images/Emo178.gif

איזה יום קצת רקע כללי- אני עובדת בגן של ילדים בחינוך מיוחד ואני עוזבת בסוף הקיץ. אף אחד בגן לא ידע וכל פעם שלא הרגשתי לא טוב אמרתי שיש לי מיגרנות או שפעת. בגלל שהחודש היו לי הרבה ימים לא טובים ושמעתי שמתחילים לדבר עלי שאני זורקת זין החלטתי לספר סיפרתי למדריכות שלי ולמנהלות שלי. כמה בכיתי. כי כולם שאלו מה הלאה, והריון ומה זה אומר וניסתי להגיד להם שאני עוד לא שם. שאני עוד בשלב של איך חיים עם הכאב. בקיצור, היה יום מעייף. אבל טוב שהיה...

 

[ארץ דימיוני]

../images/Emo24.gif

טוב שהוצאת וסיפרת, לחיות בסוד (כמוס ל

ולסוס

) עוד יותר קשה כי אף אחד לא ממש מבין אותך ואז באמת מדברים עלייך סתם...אם מדברים אז לפחות על האמת שמתרחשת

איך חיים עם הכאב? יום ביומו מנסים להשתלט על המניאק ולחסל אותו בסוגי משככים ולקוות שהבן אלף לא יחזור למחרת וירים את ראשו המכוער, וגם - ממשיכים לחיות את החיים לצאת עם חברות/בן זוג ולהרגיש שאת חיה בכל הזדמנות שיש לך כדי לא לשקוע במפלצת