../images/Emo176.gifשבת שלום../images/Emo48.gif
יז. ב"ה י"ג אֱלוּל תש"כ, טְבֶרְיָא. הַשּׁוֹאֵף וְלוֹהֵט לְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁבּוֹ תָּלוּי עִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם. הַשֵּׁם יַדְרִיכֵהוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וִיחַדֵּשׁ עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרָכָה. צָרִיךְ לֵידַע מַעֲלַת נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ, שֶׁנַּפְשׁוֹ גָּבוֹהַּ וִיקָרָה מְאֹד, וְהוּא מִשֹּׁרֶשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת וּבְקַל יָכוֹל לְבַטֵּל מִנַּפְשׁוֹ הַזֻּהֲמָא שֶׁל בְּחִינַת עַבְדּוּת, וְלַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִיצוֹץ אֶחָד מִתּוֹרָתוֹ יַלְהִיב אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְיִשְׂרֹף וִיכַלֶּה כָּל הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וְיֵשׁ בּוֹ דַּי לְהַחֲיוֹת כָּל הָעוֹלָם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. מֻבְטַחְנִי בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיה נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיִתְחֹב אֶת רֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאָמַר כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְאִם עֵינֵי אֱמֶת לְךָ, רָאוּי לְךָ לְהִתְעוֹרֵר לִבְרֹחַ וְלִפְרֹחַ כַּנֶּשֶׁר אֶל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה גֹּדֶל הַחֶסֶד וְהַטּוּב שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בָּאתָ בִּגְבוּלֵנוּ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד, וְעַל-יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ הַשֵּׁם וְיָאִיר עֵינֵינוּ אֵיךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ. רַק חֲזַק וֶאֱמָץ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה מְעַט טוֹב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה אוֹר הָאוֹרוֹת אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח דְלָא יְדִיעַ, וְלֹא אִתְיֵדַע, וְלֹא אִית מַאן דְקַיְמָא בֵּיהּ וְכוּ' וְכוּ'. אֲפִלּוּ אִם נָפַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם עַד אֵין תַּכְלִית, גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו. בְּוַדַּאי צְרִיכִים לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲלָפִים פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִיק הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא כָּל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה! הַמַּעְתִּיר וּמִתְפַּלֵּל עָלָיו תָּמִיד, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וִישׁוּעָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא. יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר מתוך "כתבי רבי ישראל"
יז. ב"ה י"ג אֱלוּל תש"כ, טְבֶרְיָא. הַשּׁוֹאֵף וְלוֹהֵט לְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁבּוֹ תָּלוּי עִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם. הַשֵּׁם יַדְרִיכֵהוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וִיחַדֵּשׁ עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרָכָה. צָרִיךְ לֵידַע מַעֲלַת נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ, שֶׁנַּפְשׁוֹ גָּבוֹהַּ וִיקָרָה מְאֹד, וְהוּא מִשֹּׁרֶשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת וּבְקַל יָכוֹל לְבַטֵּל מִנַּפְשׁוֹ הַזֻּהֲמָא שֶׁל בְּחִינַת עַבְדּוּת, וְלַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִיצוֹץ אֶחָד מִתּוֹרָתוֹ יַלְהִיב אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְיִשְׂרֹף וִיכַלֶּה כָּל הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וְיֵשׁ בּוֹ דַּי לְהַחֲיוֹת כָּל הָעוֹלָם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. מֻבְטַחְנִי בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיה נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיִתְחֹב אֶת רֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאָמַר כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְאִם עֵינֵי אֱמֶת לְךָ, רָאוּי לְךָ לְהִתְעוֹרֵר לִבְרֹחַ וְלִפְרֹחַ כַּנֶּשֶׁר אֶל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה גֹּדֶל הַחֶסֶד וְהַטּוּב שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בָּאתָ בִּגְבוּלֵנוּ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד, וְעַל-יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ הַשֵּׁם וְיָאִיר עֵינֵינוּ אֵיךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ. רַק חֲזַק וֶאֱמָץ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה מְעַט טוֹב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה אוֹר הָאוֹרוֹת אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח דְלָא יְדִיעַ, וְלֹא אִתְיֵדַע, וְלֹא אִית מַאן דְקַיְמָא בֵּיהּ וְכוּ' וְכוּ'. אֲפִלּוּ אִם נָפַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם עַד אֵין תַּכְלִית, גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו. בְּוַדַּאי צְרִיכִים לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲלָפִים פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִיק הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא כָּל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה! הַמַּעְתִּיר וּמִתְפַּלֵּל עָלָיו תָּמִיד, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וִישׁוּעָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא. יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר מתוך "כתבי רבי ישראל"