ככל הנראה
הישועה לא תבוא מלוס אנג'לס. מצדיק ומחזק את דברי רז, אם בנו של השאה, היה חי באיראן, ואפילו פעיל בפוליטיקה כדמות לא דומיננטית אבל בקשר עם העם, אולי יש לו חלון הזדמנויות בתקופה זו, אבל בפועל, הוא חי באחוזה שלו בארה"ב, נהנה מכספי המלוכה שהשאיר לו אביו, לא לוקח סיכונים מיותרים, מקבל מקלט מדיני מהאמריקאים בצורה די פאסיבית, כלומר לא עוזרים לו לעשות אקט רציני עם רמז להפיכה בשלטון ולא כ"כ בקשר תמידי עם העם האיראני. המציאות באיראן שונה מאד. הדור שיכול לעשות את ההפיכה הם חבר'ה בני 25-35 שגדלו תחת שלטון פונדמנטליסטי ולא תחת שלטון מונרכי, הם סטודנטים דעתנים שיעשו את המהומות ומי שבאמת יככב בשלטון הוא המנהיג שידו תהיה על העליונה בשהפעת כהן הדת. מה מבחינתנו טוב ? מוסאווי או אחמדיניג'ד ? לשניהם אותה אג'נדה ואותו רעיון סופי - להיות מחומשים בגרעין. הנוכחי אחמדיניג'ד, מפגין בחכמה את היכולות שלו, מושך אש לכוון אחד (פיתוח צנטריפוגות והעשרת אורניום) אבל בפועל הוא מפתח משהו בסתר והולך להפתיע את העולם. השני המאוכזב, יעשה אותו דבר רק בשקט, אין לו שום אינטרס להידברות עם המערב אבל גם לא יתגרה בהפגנתיות, ההפתעה שלו בוא תבוא ואז המערב לא יידע איך לאכול את זה. רז, האם התיאוריה שלי הגיונית ? אנחנו צריכים לדאוג יותר מאחמדיניג'ד, כי ברגע שהוא זכה הראשונים שקמו לחבקו היו ארגוני טרור (אל קעידה, חמאס, חיזבאללה) ולא מדינות תומכות טרור כמו סוריה וחברותיה. אל לנו לשכח שיש לו תואר ד"ר, הוא משכיל, נאור, מבין עניין ולא עוד מנהיג כאריזמתי סוחף ללא השכלה. הכי טוב לעולם זה לא להתערב אלא להביט מהצד ולתת למחנה הליברלי לנסות להפיל את המשטר השמרני, ככל הנראה בכח. נקווה לחדשות אופטימיות
