..

[אופק דגנית]

../images/Emo17.gif..

היא נערה בת 16 וקצת בגילו של בני.. והיא עובדת איתי אחה"צ..בגן..והיא מקסימה ואכותית..ובעלת אופי מיוחד ונעימה וכיף לשוחח איתה.. היום בהספקה..כשהילדים ישנים את שנתם..סיפרתי לה.. על הסיטואציה שלי ושל בני ביום שישי.. שאלתי לדעתה..שאלתי חוות דעת של נערה..ואם היא גם מעשנת.. ואם ההורים יודעים.. וגילתי.. ותוך כדי שיחה..היא אומרת לי.."לא כיף לי בבית.." .."וכשאני בבית אני מסתגרת בחדר..".. ואהבתי אותה... והיא כנערה מספרת..על אסון משפחתי..על קשיים עם ההורים על אחות שגרה מעבר לים..על זה שהיא כל ערה יוצאת..רק כדי לא להיות בבית..או רק בחדר.. ואהבתי אותה.. והערכתי את מה שלי יש בבית.. את זה שהחדרים של הילדים שלי כמעט אפע'ם לא סגורים.. על היכולת שלנו תמיד לשוחח.. ועל זה..שהם רוב הזמן בבית..

 

[Kטלנית]

הדברים הקטנים ../images/Emo13.gif

כל הדברים הקטנים האלה שנראים לנו כשיגרה פתאום מתגלים כגדולים וזוכים להערכה והוקרה

רק נחת ואושר מהם דגני'ה

 

[י ו ד ע ת ה כ ל]

כן, מכירה את התחושה הזו

גם אני הייתי אוהבת אותה, נו, למה אנו כאלה רגשניות? הרי לא נוכל לתקן את העולם. חצי נחמה.