מוטבציה

[יעל י]

../images/Emo17.gifמוטבציה../images/Emo17.gif

מה נותן לנו מוטיבציה? מה שובר לנו את המוטיבציה? מאיפה מגייסים את הכוחות למוטיבציה? האם מוטיבציה היא כוח הרצון? דיון

 

[יערה היחיד]

סיפור הצלחה כמו של של שירי והנוכחות שלה

בפורום בכך שהיא עונה על שאלות לדעתי נותן מוטיבציה כי זה לא עוד מישהי ששמעתי שרזתה יפה. כי היא כאן ועכשו. מה שובר לי את המוטיבציה? לצערי כל התמודדות עם קושי ולא משנה איזה קושי אני "נשאבת" אל אכילה לא מרוסנת... מוטיבציה היא בחלט כוח רצון אבל מוטיבציה היא לא בהכרח גורם מספר אחד להתמדה! אני מאוד רוצה לרזות - אבל אני לא מתמידה! כלומר מוטיבציה יש לי אבל בהתמדה אני נלחמת ולצערי גם נשברת.

 

[א ו ר ל י ט]

מוטיבציה ואני

כשאומרים לי- רואים עלייך שרזית כשהבגדים רפויים ואפשר לנשום בקלות שהתחושה היא קלילה ואינה כבדה ו.. כשאני רואה את היעד ונהנית מהדרך אני בתהליך כשלוןשה שבועות בערך ואני כל כך נהנית. נהנית להרגיש טוב. מה שובר את המוטיבציה? הפיתויים שמסביב אין ספק שצריך לסגל משמעת עצמית ולשנות את החשיבה כי הכל בראש סיבוב קטן בסוויץ' לכיוון הנכון וזה מסתדר

כשיש מוטיבציה אז יש רצון יש נכונות יש התלהבות תודה על הנושא

אהבתי לכתוב על כך

 

[Mאמא Mיה]

אצלי זה ממש טמטום

נותן לי מוטיבציה - כשאומרים לי שרזיתי. שובר לי את המוטיבציה - כשאומרים לי שרזיתי

, ואז אני מרשה לעצמי לאכול, כי הרי רזיתי.. כח רצון לדעתי הוא הרבה יותר קשה מהמוטיבציה, הרבה פעמים יש מוטיבציה וסיבה טובה, אבל הכח רצון הוא זה שעושה הרבה בעיות.

 

[אמאפלפלת]

כמה שאני מזדהה - סובלת מאותה הבעיה

ברגע שאני יורדת כמה קילו ומתחילים להחמיא לי ואני יורדת במידה במכנסים וכו, אז אני מתחילה לזייף, המוטיבציה נשארת בצד ואני הורסת את כל הדיאטה...

 

[net the jet]

ההרגשה הטובה, הבגדים שעולים, המראה.

מה שובר ? "בא לי" בעיקר מתוקים..... גיוס כוחות ? מהראש בלבד וכן לשאלה האחרונה.

 

[גמבה חמודה מאד]

נותן: הרצון ללבוש מידה 36-38 ולא 40-42

זה חשוב. שהבטן ניראת חודש ראשון ולא רביעי, והבטן שלי יחסית בולטת. שהפנים ניראים נפוחים זה משגע אותי, לכן אני רוצה לרזות. מה שובר? בורקס ושר מאפים, אם אני לא הוכלת לתזונאית אני יכולה לאכול מזה לא מעט. לפעמים לראות את אחותו של בעלי, בת 38 ושוקלת בקושי 45 לדעתי (היא נמוכה מאד, אבל בכל זאת רזה נורא) עושה אותי מבואסת, למרות שאני בטוחה שהיא אנורקסית, כי אני רואה אותה תמידדדדדדדדד לבושה בשחור, מתלוננת שיש לה תחת גדול ובחתונה אחת היא שתתה 4 כוסות תה ולא אכלה כלום. זה ביאס אותי, איך היא לא אכלה כלום ואני אכלתי כמו פרה. למרות שעדיף להיות מלאה מאשר אנורקסית....עדיין יש בלב קצת קינאה וביאוס שאני רואה אותה.... מוטיבציה זה כוח רצון לא? אם יש מוטיבציה יש כוח רצון או להפך? לא יודעת מה ההבדל, מצטערת על סתימותי. אני מתחילה דיאטה רק כשכלו כל הקיצים, אם אני ממש לא יכולה ללבוש כלום, זה מכניס אותי למרה שחורה ואני מתחי

 

[אמא של דפנה]

הרצון להראות כמו דודה נחמה

כשאומרים לי אחרי חצי שנה שאני עדיין שמנה. ואז אם אני כבר חצי שנה בתהליך ולא רואים כלום ואומרים שאני לי שמנה אז מה לעזאזל עשיתי חצי שנה ואז בשניה באותו היום הלכה הדיאטה לתמיד. מוטיבציה בטח, כל פעם שאני רואה מישהי שבמשך שנה ירדה כמות אדירה אני אומרת לעצמי הנה גם אני יכולה הרי שאני מתחילה מאותה נקודה כמוה ואז כעבור יומיים הלכה המוטיבציה. כח רצון - אוהו זה בכלל אין לי. נורא יפה להגיד לעשות דיאטה. שום דבר לא ילך בלי כוח רצון ושאין שום קשר בינו לבין מוטיבציה או כמו שאומרת לי הרופאה כל הזמן מוטיבציה יש לך אבל כח הרצון שלך שואף לאפס.

 

[אמאפלפלת]

הרצון להסתכל במראה ולאהוב את מה שאני רואה

הרצון להכנס לחנות בגדים ולצאת עם שלל (במידה 38-40) הרצון לפתוח את ארון הבגדים של אחותי ולהשאיל איזה בגד מדהים הרצון לרצות ללכת לים ולבריכה בקיץ ולא לבזבז שעה מול הראי ובסוף לוותר כי אין מה ללבוש הרצון לראות את הספרה 5 במשקל ולא בתור ספרת האחדות הרצון ללבוש גינס חתיכי ולא סטרץ זה מה שנותן לי את המוטיבציה

מה ששובר את המוטיבציה אילו המחשבה השגויה שאם עד עכשיו שמרתי מעולה אז זה לא נורא קצת לסטות כי סטייה קטנטנה מובילה לפניה חדה וקשה

אני חייבת להתמודד עם המחשבה שכל פעם שאני יורדת כמה קילו ומשהו משתנה (מחליפה מידה במכנסיים, מחמיאים לי יותר) אז אני מקלה עם עצמי והורסת הכל. אני חושבת שמוטיבציה היא לא כוח הרצון. היא מניעה אותנו לכיוון המטרה הסופית אבל כוח הרצון אמור לשמור עלינו מפני המכשולים שבדרך... המוטיבציה מגיעה מהלב אבל כוח הרצון מגיע מהראש. לכל אחד יש מוטיבציה לעשות את הדברים החשובים לו אבל כוח רצון חזק זה משהו שצריך לעבוד עליו קשה מאוד... כוח רצון חזק לא יתן לנו להכנע לפיתויים כמו לאכול שאריות של הילדים, לקחת רק ביס קטן מהגלידה ואחריו עוד ביס ועוד, להשאר בבית ביום גשום ולוותר על הספורט. אז מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקחת את המוטיבציה הרבה שיש בלב ולתרגם אותה לכוח רצון בראש, מי שמצליח לבצע את זה, הוא גם זה שיצליח להרזות ולשמור על המשקל לאורך זה.

 

[קרמבו 112]

אצלי לאחרונה המוטיבציה התבלבלה לה עם הנחמה

מכירות את זה

אז אולי בגלל זה אני מתנדנדת במשקל ולא יורדת אפילו עולה קצת... כרגע הגיע אלינו לעבודה בחורה חדשה חתיכולה כזאת שכל בוקר שני רואה אותה אז המוטיבציה חוזרת אליי .... ככה אני רוצה להיראות ... כמוה

אז מי יודע אולי אני עוד אפתיע את עצמי

 

[קסם אחת1]

הכאב בכיס

התשלום לשומרי משקל נותן לי את המוטיבציה. זה שאני יודעת שבסוף השבוע יש לי פגישה וישקלו אותי שם ואני לא רוצה לעלות ומאד רוצה שיגידו לי שרזיתי. גם זה שאני רוצה להגיע למשקל הכבוד (שעדיין לא נקבע לי) ואז אוכל להמשיך לבוא לשומרי משקל בלי לשלם. אין לי מוטיבציה פנימית כמעט. אמנם אני רוצה לרזות אבל כל עוד לא הייתי במסגרת של שומרי משקל, כל יום נשברתי ודחיתי את הדיאטה למחר. עכשיו אחרי ששילמתי לשומרי משקל, אני לא רוצה להישבר.

 

[יעל י]

ומה קורה ש...

כל מה שציינתן נמצא אבל...אין מוטיבציה. רוצה לרזות רוצה בגדים יפים רוצה מחמאות וכו' וכו' וכו' אבל לא מצליחים לסגור את הפה! כל הזמן אוכלים שטויות! לא יורדים במשקל! האם זה אומר שאין מוטיבציה? מה עושים אז?

 

[net the jet]

זה אומר שיש.. אבל אין מספיק כוח רצון....

אין כוחות לביצוע.

 

[אמאפלפלת]

הרצון לבד באמת לא מספיק

בלי כוח רצון ורצון עמוק לשינוי אחרי ירידה קילו שניים, נתקע ונעלה הכל חזרה

צריך להתחיל תהליך דיאטה רק שמרגישים שבאמת מוכנים לעשות שינוי. צריך לעשות SWITCH בראש ולהתחיל לאכול בריא יותר, לשים לב למה שאוכלים חשוב לבקש מכל הסביבה תמיכה והבנה למי שמרגיש שהוא זקוק לשוטר השבועי, צריך להצטרף למסגרת - דיאטנית, שומרי משקל או כל קבוצה אחרת לא פשוט ואני עדין מנסה להיות שם אבל מרגישה שהדרך עוד ארוכה...

 

[א ו ר ל י ט]

זה אומר יעל../images/Emo13.gif שלא הגענו למוטיבציה

היא עדיין לא נגעה בנו כי אנו מכילות בתוכנו דברים אחרים. מה צריך לעשות? להבין מדוע אנו עדיין פונות אל הסיפוק המיידי למרות שרוצות את כל מה שציינת. לאתר מה הבעיה באמת, כי האוכל הוא לכאורה הבעיה אבל הוא התוצאה של אי ההתמודדות עם הבעיה.

 

[אמא של הפיצון]

מוטיבציה

אין לי מוטיבציה. נקודה. עקרונית אמורה להיות לי כי יש לי סיבה טובה מאוד למה אני מנסה להרזות - אני רוצה עוד ילד ואין מצב שאני נכנסת להריון ככה ומסכנת את עצמי ואת העובר. מה שכרגע עוזר זה שהדיאטנית שלי היא חברה שלי, אמנם חברה חדשה שמצד אחד אני מרגישה בנוח איתה ומצד שני עדיין לא נעים לי להראות כמה אני דפוקה בכל נושא האכילה. מה שובר לי את המוטיבציה - אוכל טוב ואיכותי, הרצון למתוק, הרצון לאוכל שומני (פסטה עם שמנת....) וכו' מאיפה מגייסים כוחות? מהפדיחה של השקילה כשלא יורדים....

 

[yarrin]

לצערי המוטיבציה אצלי

מגיעה מנקודה שאני מרגישה שלא טוב לי ואני חייבת לשנות. בפעם הראשונה שרזיתי 18 קילו, זה היה בעיקבות הערה של מטפלת במעון של הבן. בעלי שף שזה מיכשול רציני אצלי וכשאמרתי לה את העיסוק שלו היא אמרה "רואים" ואז היא ועוד גננת פרצו בצחוק. יום אחרי שזה קרה כבר לא הייתי אותו בן אדם. חצי שנה אחרי עשיתי "סיבוב הופעות" במעון של הבן ליד שתי הגננות והן כעט התעלפו. עם ג'ינס צמוד, גופיה ועקבים. הן לא עזבו אותי במשך חודשים מה עשיתי שרזיתי כולכך אז אמרתי לגננת שזה היה בזכות ההערה שלה.

 

[shoosh11]

לי נותן מוטיבציה השעון דופק

הוא מראה לי כמה קלוריות שרפתי בהליכה של שעה, ואח"כ חבל לי להחזיר את הקלוריות האלה בשטויות שאני אוכלת. כשאין לי מוטיבציה אני משתדלת לצאת להליכה. ואם המצב באמת קשה ואין לי הזדמנות לצאת להליכה, אז אני הורסת את הדיאטה - כמו בשבוע האחרון.

אבל אני יצא מזה ויחזור לשגרת הדיאטה.