ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח
מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר. והם צרחו "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו". ורק אחד אמר:"ילד ילד עוד תוריד את הירח בשבילם". היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם, צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד, לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער, להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר". אתמול היה טוב, אתמול היה טוב, אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.