מ א ו ר ה ק ט ן
New member
../images/Emo168.gifתקון הכללי
בס"ד ובזרה"ק בינ"ו כי הוא תקון הברית הנקרא "תקון הכללי" כמבואר בליקוטי מוהר"ן חלק א' (סימן כ"ט אות ד' עין שם). והוא תקון למקרה לילה, חס ושלום, לומר אלו העשרה מזמורי תהלים באותו היום שקרה לו, כמבואר בהקדמת הספר לך נא ראה שמה. הוציאו מההעלם אל הגלוי אדוננו מורנו ורבנו וכו' וכו' מורנו הרב רבי נחמן, זכר צדיק וקדוש לברכה, בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן חלק א' וב' וספר ספורי מעשיות, וספר המדותהנקרא הנהגות ישרות על-פי אלף-בית ועוד חבורים והמה בכתובים. איתא בלקוטי מוהר"ן חלק ראשון סימן ר"ה וזו לשונו: תקון למקרה לילה רחמנא לצלן, לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי "תהלים" בגימטריא ל'י'ל'י'ת עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע(זוהר ויקרא עו: בראשית יט.). .. ודע כי אלו הם העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. והם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל. ןמי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד מפגם הנורא של המקרה חס ושלום כי בודאי נתתקן על-ידי זה. ודע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה התורה הנ"ל המתחלת: תקון למקרה לילה. ...ונתיגעו למצא לזה תקון גמור, וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה, וקצתם התחילו לידע קצת בענין תקון זה ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו, ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות. וענין תקון זה על-ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי, חדוש נפלא! כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד. ומבאר גם בהשיחות שאחר הספורי מעשיות, שהזהיר לאנשיו, שכשיקרה להם מקרה בלתי טהור חס ושלום, שילכו תכף ומיד למקוה לטבל. כי על-ידי המקרה חס ושלום נעשה מה שנעשה. על-כן טוב מאד שקדם שמתחיל להעשות מזה איזה דבר חס ושלום, שיקדים עצמו האדם ויטבל ויטהר עצמו. והזהיר מאד לבל יתפחד האדם מזה כלל, כי הפחד והדאגות והמרה-שחורה בענין זה מזיק מאד מאד, בפרט אחר שגלה אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל אז אמר שמי שיזכה לקים זאת, לומר אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל באותו היום שיקרה לו חס ושלום, אזי בודאי יתקן חטאו, ושוב אל ידאג כלל. ומי שיוכל לילך למקוה וחכר-כך יאמרם, בודאי מה-טוב.אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל, כגון שהוא חולה או בדרך, אף-על-פי-כן אם יאמרם אשרי לו, כי הם תקון גדול ונורא מאד. ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעגמה מסגל מאד. ומאר, כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם, מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי, אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות. אך העשרה קפיטל הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד. גם בלא זה הזהיר מאד להיות רגיל בטבילת מקוה, ואמר, שבימים שאין אומרים בהם תחנון, כגון ביומי דניסן וכיוצא, המובאים בשלחן ערוך ארח-חיים, צריכין להיות רגיל ביותר בטבילת מקוה. כן נזכה לרים כל דבריו באמת ובתמים, אמן כן יהי רצון.
בס"ד ובזרה"ק בינ"ו כי הוא תקון הברית הנקרא "תקון הכללי" כמבואר בליקוטי מוהר"ן חלק א' (סימן כ"ט אות ד' עין שם). והוא תקון למקרה לילה, חס ושלום, לומר אלו העשרה מזמורי תהלים באותו היום שקרה לו, כמבואר בהקדמת הספר לך נא ראה שמה. הוציאו מההעלם אל הגלוי אדוננו מורנו ורבנו וכו' וכו' מורנו הרב רבי נחמן, זכר צדיק וקדוש לברכה, בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן חלק א' וב' וספר ספורי מעשיות, וספר המדותהנקרא הנהגות ישרות על-פי אלף-בית ועוד חבורים והמה בכתובים. איתא בלקוטי מוהר"ן חלק ראשון סימן ר"ה וזו לשונו: תקון למקרה לילה רחמנא לצלן, לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי "תהלים" בגימטריא ל'י'ל'י'ת עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע(זוהר ויקרא עו: בראשית יט.). .. ודע כי אלו הם העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. והם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל. ןמי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד מפגם הנורא של המקרה חס ושלום כי בודאי נתתקן על-ידי זה. ודע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה התורה הנ"ל המתחלת: תקון למקרה לילה. ...ונתיגעו למצא לזה תקון גמור, וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה, וקצתם התחילו לידע קצת בענין תקון זה ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו, ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות. וענין תקון זה על-ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי, חדוש נפלא! כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד. ומבאר גם בהשיחות שאחר הספורי מעשיות, שהזהיר לאנשיו, שכשיקרה להם מקרה בלתי טהור חס ושלום, שילכו תכף ומיד למקוה לטבל. כי על-ידי המקרה חס ושלום נעשה מה שנעשה. על-כן טוב מאד שקדם שמתחיל להעשות מזה איזה דבר חס ושלום, שיקדים עצמו האדם ויטבל ויטהר עצמו. והזהיר מאד לבל יתפחד האדם מזה כלל, כי הפחד והדאגות והמרה-שחורה בענין זה מזיק מאד מאד, בפרט אחר שגלה אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל אז אמר שמי שיזכה לקים זאת, לומר אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל באותו היום שיקרה לו חס ושלום, אזי בודאי יתקן חטאו, ושוב אל ידאג כלל. ומי שיוכל לילך למקוה וחכר-כך יאמרם, בודאי מה-טוב.אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל, כגון שהוא חולה או בדרך, אף-על-פי-כן אם יאמרם אשרי לו, כי הם תקון גדול ונורא מאד. ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעגמה מסגל מאד. ומאר, כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם, מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי, אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות. אך העשרה קפיטל הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד. גם בלא זה הזהיר מאד להיות רגיל בטבילת מקוה, ואמר, שבימים שאין אומרים בהם תחנון, כגון ביומי דניסן וכיוצא, המובאים בשלחן ערוך ארח-חיים, צריכין להיות רגיל ביותר בטבילת מקוה. כן נזכה לרים כל דבריו באמת ובתמים, אמן כן יהי רצון.