שרשור Hotel Paper

[Sweet Misery]

../images/Emo168.gif שרשור Hotel Paper

אני מצטערת אם זה לא במקום או אם שרון רצתה לפתוח את זה (תמיד אפשר למחוק

), אבל רציתי לפתוח שרשור לדיסק החדש. אחרי הכל, שרון הציעה להגיד משהו אם יש לנו מה.

אוקיי, אז אחרי שמיעה אינטנסיבית של הדיסק דרך AOL ופידג'טינג בעוד אני מחכה לדסק שיגיע אל מפתן ביתי, אני אתן את דעתי בכלליות. אחרי הכל, נתתי ביקורת גרנדיוזית באמאזון... רק שיתפרסם כבר.

הדיסק החדש נראה כאילו הוא באמת נכתב על חוויות נעימות ופחות שעברה מישל. השירים מתאפיינים במעין קשר מעורפל, למרות שלא כולם עוסקים באותו הנושא. אבל בהחלט יש רצף מסויים, בניגוד לרנדומליות של הדיסק הקודם, שמעניק לחווית ההאזנה. השירים עצמם משקפים את התבגרותה של מישל, אם זה בסגנון הליריקה, בשירה שלה, ברגש שנשמע בקולה או בתוכן השירים. שוב בניגוד הדיסק הקודם, הפשטות והקלילות היחסית של השירים מבחינת תוכן, לחן וליווי מתבלטת עוד יותר כנגד לתחושה המעין-כבדה שנישאת עם חלק מהשירים. המסרים על ההפתעה שבהתאהבות, מציאת בן-הזוג שמבין אותה והיכולת להרגיש חופשיה הוחלפו במסרים על בלבול, אי-בטיחות ואי-הבנה במערכת יחסים, תחושות עצב וריקנות, אבדות של אהבות, התגברות ואי-התגברות על שיברון-לב, פחד מאינטימיות וחשבון נפש העוסק במחשבות על מה יהיה אם המחר לא יגיע, ולעומת אופיים המוסיקלי של השירים המכילים את המסרים הקודרים בדיסק הראשון, שנוגנו במלודיות קופצניות, הוחלפו במלודיות שקטות. הדיסק הזה הוא כמו יומן מסע. ההתבגרות של מישל, גם כאדם וגם כאמן, ניתנת לשמיעה בו. כל מה שאפשר לעשות זה להקשיב, להפנים, לכאוב או לשמוח או להתרגש - ולהנות.