שלום כולם

[mom d]

../images/Emo168.gifשלום כולם

קראתי קצת הודעות מהפורום (עד שהלכה הסבלנות) ורציתי להגיד שהכל החיים מושפיעים מבעיות הקשב והריכוז. הזוגיות, הלימודים והעבודה. הכל דורש יותר מאמץ יותר התמדה ואולי גם יותר תסכול אבל... מי עוד מסוגל לחשוב מיליון מחשבות מטורפות ואסוציטיביות כמונו

 

[zivadina]

מסכימה איתך !!!

 

[חנה גונן]

וואלה צודקת החיים שלי מחולקים

למה שאני יכולה למרות הלקויות ולמה שברור לי שקשה לי ואין טעם שאני אבזבז עליו כוח ואהיה מתוסכלת אבל אין טעם שאני אעמיד פנים שאין לי תיסכול על עצם החיים האלה למרות כל המודעות וכל התובנות שאני עובדת עליהן כל כך קשה יום יום אבל אולי גם זו תובנה

שלך חנה גונן

 

[r66]

נכון מאוד. מאתנו נדרש הרבה

יותר כדי להיות אנשים רגילים. עבודת הפנמה ושינון יומיומים, שעה-שעה. איזה מאמצים אדירים אני מפעילה כדי לקשר בין פעולות פשוטות ולא לגרום להם להתנגש אחת בשניה ותמיד אני נכשלת. למשל: נסענו לחופש חמישישישישבת, בחמישי בערב היתה הצגה במנוי שלי ולא הפסקתי לדבר על ההצגה ועל החופש וממש ממש לא קישרתי בינהם. הנסיעה לנופש היתה בשלוש אחה"צ וההצגה היתה בחמש בערב ופשוט לא קישרתי. או שאני קובעת לצאת עם חברים כשבעצם לאותו זמן יש לי תוכניות אחרות. וזה לא שאני שוכחת. אני זוכרת היטב את תוכניותי, אבל לא מקשרת בינהם, לא מצליחה לודא אם תוכנית אחת עולה על השניה וכד'.. רק דוגמא. בעבודה יש לי את האאוטלוק, שבלעדיו אני חצי בנאדם.

 

[zivadina]

אוי, רינה, כמה שאת צודקת.

ההרגשה הזאת להכשל דווקא בדברים שלכולם הם שיא הפשטות..... רק במסובכים אני מצליחה.

 

[חנה גונן]

מצחיק איך שביטאת מה שקורה לי

תמיד אמרו לי למה את אף פעם לא עושה דברים בדרך הקלה תמיד את חייבת לסבך הכל. שלך חנה גונן

 

[28איילת]

לפעמים

זה כל כך קשה, חברים\ות כועסים כי הברזתי וכו'. אני פשוט לא מבינה איך אפשר להספיק הכל. הנה מתחיל שבוע חדש ועוד פעם יש לי יותר מדיי דברים לעשות ואין לי מושג איך אני מספיקה את הכל. בא לי לצרוח!!!!!