^Meri^

New member
../images/Emo16.gif

כן כן, אני יודעת שכל נושא רצח רבין הפך לבדיחה שנוער מרצ...רבין והשואה, רבין והשואה...טוב. אבל בימים אלו נראה לי מותר לי לדבר על זה...לא? אז דבר ראשון, בגלל שלא שמעתי כלום מאף אחד מהש"ש שדיברתי איתם, וכל פעם מחדש לא יוצא לי לשאול, אז האם יש משהו מאורגן לעצרת הכללית בשבת הבאה? אם לא, אני חושבת שדי חבל, אני לא צריכה להסביר למה, נכון? מעבר לזה, רציתי לשתף אתכם בכאב שלי... מאז הרצח, כל שנה אני נלחמת בביצפר על קיום טקס. (נראה לי כבר אמרתי את זה פה) אני לא אוהבת לקחת על עצמי את כל הקרדיט, אבל אני באמת מאמינה שבלעדי, הוא לא היה. אני רבה עם מורים, עושה הכל אחרי הצהרים, כי חס וחלילה לא יתנו לי לצאת משיעורים, כי זה לא חשוב כמו טקס ראש השנה לדוגמא(?!) רבה עם תלמידים שרוצים לקרוא אבל לא רוצים להגיע אחרי הצהרים, מציקה למורה שלי לאומנות שתעזור לי עם התפאורה..בקיצור..עבודה על טקס...אני מניחה שרובכם התנסתם בזה..אם לא לבד, אז לפחות את מעט הלחץ של טקס... כל שנה הטקס שעשינו היה טקס שיכבתי, מלבד בכיתה ט, ששכבת י ביקשה שנעשה את הטקס גם לפניהם, וכמובן שהסמנו. אנחנו השכבה היחידה שכל שנה היה לנו טקס, ואני חייבת לקחת על עצמי את הקרדיט, מצטערת. השנה, לאחר שהטקסים בביצפר שלנו קיבלו פרסום( היתה בקורת מאוד קשה כלפי ביצפר על זה שהוא נותן לנו לעשות טקסים שכבתיים ועל זה שהיו שנים שאפילו לא עשו יום עיון, או כל דבר אחר) החליט הביצפר להתעשת ולארגן טקס. אז אירגנו טקס לכל התיכון, אין לי מושג מה עושים בחטיבה. אמרו לנו לבחור קטעים, ולארגן שירים. מאז כל יום אנחנו רבים, כי כל יום מוציאים לנו קטעים אחרים שרצינו להקריא, משנים לנו את הסדר, אומרים לאנשים לא להשתתף בטקס כי זה יותר מידי אנשים...בקיצור..אני כבר מעדיפה את העבודה הקשה של עשיית טקס לבד, ושיעזבו אותי בשקט...אינטימי, אמיתי, בא מהלב, ועוזר להשתחרר מעט.. מצטערת עם זיינתי הרבה בשכל, פשוט הייתי צריכה לקטר לאנשים שאולי יתעניינו, כי נראה לי שכבר לאף אחד לא איכפת..אפילו התלמידים בביצפר שלי כבר אפאטים לחלוטין, ואמרו שאם ככה הם מתייחסים, כנראה הטקס הזה באמת לא משנה... אז זהו. תודה על ההקשבה:)
 
זה חבל...

אצלנו עושים טקס והרצאה באותו יום... זה נראה מובן מאליו, אפילו שזה תיכון דתי, שבהחלט רובו אם לא כולו ימני (יש מורה אחת שמלאנית בכל בית הספר... המורה לאזרחות...:) אבל אני לא חושב שטקסים כלל בית ספריים הם טובים... תמיד עדיפות ההרצאות או הדיון הפנמי בתוך הכיתות, כי ככה סתם, הטקסים הם עלובים למדי - עולים לבמה קוראים קטעים וכו´ לא ממש נוגע באף אחד...
 

^Meri^

New member
אז זהו...

שכשאני עושה טקס, זה מכל הלב, וזה לא סתם הקראה... מלבד הענין שתמיד יש שם הרבה קטעים שאנשים בשכבה(כולל אני) כתבו, וזה כבר עושה את זה למענין יותר, תמיד יש איזשהי אטרקציה, כמו שאנשים נמצאים בקהל ומקריאים מתוכו, שהולכים בין כולם עם נרות, שכל אחד אומר כמה מילים...כשזה ברמה שכבתית זה מאוד אינטימי... בביצפר שלנו אמרו שאי אפשר לעשות טקס (עד השנה) כי אין לו כסף להביא הגברה(אין לנו הגברה משלנו) כל הזמן טקסים, לכן מצמצמים, ובטקס שכבתי אפשר להסתדר בלי הגברה רק עם שניים וחצי מקרופונים... בד"כ אנחנו מביאים מגברים שלנו של הגיטרות... והדיונים בכיתות, אצלנו בד"כ לא ממש מעשירים אותי, מהסיבה היחידה שיש לי בכיתה הרבה אנשים שנהנים לסחוף את השיחות לרמות מאוד לא רלבנטיות... למרות שאני חייבת להודות שהשנה זה השתפר.. ומוזר לי שאמרת את זה כזה, אני בביצפר דתי אז זה מפליא שמתייחסים לזה... רצח רבין, לא קשוא לדועת פוליטיות, הפשיע מאוד על העם הזה, וראוי שיוזכר בכל מוסד חינוכי, לדעתי...:) ואני סולחת לך שזה שלח לך פעמים...טלי בטח תטפל בזה:)
 
אני מקווה

שהיא תטפל :) ובכן, קצת קשה לנו לעשות טקסים מכל הלב, כי עם כל ההערכה שיש אליו, אנחנו מתנגדים מאוד לדרכו ופולחן שעשו ממנו... קצת קשה לעשות טקס נוגע ללב עם משפטים נוגעים ללב על אדם שאתה חושב שהוביל אותך להמון צרות שנמשכות עד היום (ובבקשה! לא להפוך את זה לדיון פוליטי) מה שאנחנו כן עושים, זה לדון במשמעות, לדון בתיעוב שברצח בכלל וברצח מנהיג בפרט... לדון בקרע בין שמאל ימין וכו´ וגם לדבר על האיש עצמו, ועל מה הוא עשה למען המדינה... אנחנו משתדלים להמנע מה"איש השלום" וכו´ שהפכו אותו אליו... אני חושב שזה יותר חשוב מאשר פולחן האישיות המפחיד ממש שקיים עכשיו... (דרך אגב, בזמן האחרון די נחלש אני חושב)
 

^Meri^

New member
אל תדאג...

נראה לי שהבנת שאין לי כל כך ראש לדיונים פוליטיים כרגע, אז ממני לא תקבל תגובה כזו...באשר לאחרים? אני לא אחראית:) אבל אני יכולה להבין את הבעייתיות של האיש עצמו, אני פשוט רואה איך כל שנה אני מתמקדת בנושא אחר בטקס, ולכן מבינה כמה נושאים יש גם לאנשים שלא העריכו את דרכו הפוליטית לדון בהם... באשר לפולחן?כבר היה עליו "שירשור"(הו..איזו מילה נפלאה:))) ארוך עד כמה שזכור לי, לכן רק אוסיף שאני בהחלט חושבת שהיו כאלה שהגזימו, אולם התגובה מאוד אנושית בעיני, כי זה בהחלט היה הלם רציני... אז אפשר בהחלט לא לדבר על האיש, ולא לדבר על הדרך... אפשר לדבר על השלום בכלליות, על המצב שיש במדינה, ועל איך מתקנים אוחתו (כל אחד כראות עיניו, אבל רק להדגיש שהמצב מדרדר, וכמה זה עצוב), ואפשר כמובן לדבר על הנושא המתבקש של הרצח עצמו, ואיך זה יתאפשר במדינה שלנו, וכל ההשלכות הידועות... בגלל זה לא התפלאתי ששמים על זה דגש בביצפר שלך.. בכלל, כמה שאני לא מסכימה עם החינוך הדתי, יש מספר ערכים ששמים עליהם הרבה יותר דגש בחינוך הדתי מאשר בחינוך הרגיל, שאני רואה בזה פספוס קל...(הפספוס אצלנו למקרה שזה לא הובן...)
 
עם מה את לא מסכימה

בחינוך של הבתי ספר הדתיים? אני מסכים שיש אצלנו דגשים מסויימים שאין בבתי ספר חילונים... {מאמר מוסגר: השפה היא אחד מהם לדוגמא, לא לקלל וכו´ יש פעמים שאני שומע ילדים קטנים ונחרד מזה שהם יודעים כל מיני דברים כמו מה בדיוק עושה האמא של החבר שלהם בלילות... וגם אלימות הבנתי שיש אצלנו הרבה פחות...} בכל השאר אני מסכים איתך, אבל זה לא כ"כ ברור, הימים האלו בבתי ספר דתיים, ז"א, בכולם מזכירים את הנושא ביום הזה, אבל אני לא יודע עד כמה עוסקים בו... אני חושב שההלם היותר גדול לציבור הדתי/ימני היה שדבר כזה יכול לצאת מהם... כאילו, צרחות והכל בהפגנות, אבל זה?
 

^Meri^

New member
החינוך הדתי...

מכוון שאינני לומדת במוסד דתי, כל מה שידוע לי הוא דברים מהתקשורת, ומאנשים שאני מדברת איתם(אני גרה ליד ביצפר יבנה, ויש לנו בשכונה קשר עם מספר תלמידים משם לדוגמא...). לכן, אני לא לגמרי יודעת מה התוכנית הלימודית שלכם. אבל לי אישית יש בעיה עם לימודי דת, כי אני לא מסכימה עם מספר דברים שם. שלא תבין לא נכון, אני אוהבת שיעורי תנ"ך, קיבלתי באמת מורה מדהימה השנה, ואני יושבת בשיעורים ונהנית ללמוד...(אנחנו לומדים את ספר בראשית, שהוא לעצמו, מענין...) אני לא מסכימה עם הדרך בה מטיפים לאנשים שם להאמין ולא לפקפק בתנ"ך. אני פשוט לא מסכימה עם המסגרת הדתית. אבל זה ברור, אחרת הייתי חוזרת בתשובה... אבל אני כן אוהבת את ערכי הכבוד, התמיכה והסובלנות... ובאשר להלם של הציבור הדתי איך זה יכל לקרות? אנחנו שוב חוזרים לאותו דיון שחוק ומאוס, אבל אני חושבת שזה בגלל שיגאל עמיר לא הבין את משמעות הערכים, אלא למד אותם בע"פ...אמרו לו מה לעשות והוא עשה.. מלבד זה, קראתי הרבה ספרים שמנתחים את האישיות שלו, ואומרים שם שהוא קיבל מהבית את השנאה כלפי השמאל, ושאימו נתנה לגיטימציה להשמצות כנגד מי שמוכן לוותר על חלק מהמדינה, (השמצות ברמה של מעבר לאיזה בנאדם לא טוב הוא, אלא ביטויים שסוחפים לרצח...), והוא גם האמין שבזה שהוא מפסיק חיים של אדם אחד הוא מצציל חיים של כל המדינה, ובכך בעצם הוא מושיע... לכן גם הוא אני לא מאינה שהוא אדם רע. ואני לא חושבת שזה לגיטימי צרחות וקריאות גנאי גם בהפגנות. אני מאז ומעולם לא הבנתי את אותם פעילים של כל צד במפה הפוליטי שלא יהיו שדאגו לפעול באלימות מילולית או פיזית כלפי אנשים שהם לא מכבדים... מקווה שהבהרתי את עצמי, כי נראה לי נכנסתי יותר מידי לתוך עצמי וזה קצת מבולבל פה הכל..העייפות מתחילה להשפיע גם עליי...
 
אני לא ממש בטוח

בקשר לזה שמטיפים לאנשים לא לפקפק... זה תלוי איפה, ותלוי מי המורה... נראה שדווקא ההפך לפעמים, מעלים שאלות קשות מאוד ומראים איך הן נפתרות בקלות, או לא בקלות... מראים את היופי וההיגיון הצרוף (לא מדבר דווקא על תנ"ך... כל מי שפתח פעם גמרא ולמד יכול לראות את זה...) ובקשר לימין וכו´... אני עייף מכדי להתחיל עם זה, אבל רק נסכם שאני חושב שאי אפשר להגיד שהוא למד ערכים בע"פ... הרי הערך הראשון הוא לא תרצח... וגם, אי אפשר להגיד "הוא לא אשם כי הוא עשה מה שלימדו אותו" זה לא נכון... לאדם יש בחירה חופשית ויכולת להבין דברים, דברים ברורים כמו רצח=רע הם אלף בית... ובקשר ל"מושיע"? ראינו כמה הוא "הושיע"... רק גרם נזק למדינה שמאל או ימין זה לא משנה... מרגע שרבין נרצח המדינה רק מתדרדרת כל הזמן, ואת זה אומר אדם ימני!
 

^Meri^

New member
אני בהחלט עייפה מידי...

בשביל לחזור לויכוח על הרוע של המין האנושי..חוץ מזה, נראה לי גם אנשים ממש יחטפו עלינו עצבים... אני רק אגיד משהו שלא הבנת אותי נכון, כשאני אומרת למד בע"פ הכוונה היא לדוגמא אתה יכול להגיד לילד, אל תצעק עליו זה לא יפה, ואתה יכול להביא אותו לשאול את עצמו שאלות, למה אם הוא יצעק על מישהו זה יכול לפגוע בו, ואיך אפשר למנוע מצב כזה, ואז הוא יפנים ולא ידקלם את זה ובאמת יפעל לפי זה... ואני באמת מעריכה את זה ש"אפילו בנאדם ימיני" יכול לשים לב לעובדה...(אני מקווה שאתה מבין שאני צינית, כי אני מודעת לזה שיש גם ימינים ששמים לב למה שקורה, לא כולם פאנטים:) בכל אופן, התגובות שלי יורדות באיכות וגם שלך.. נפרוש להיום ונמשיך מחר... אבל שאר אנשי בפורום מוזמנים להצטרף! בהמון אהבה, ושינה מתוקה, אני.
 

עופר ב.ה

New member
אני חושב דווקא

שכל עוד מלמדים כישורי חיים בבתי הספר הממ"ד (מתמטיקה, אנגלית, עברית), ודמוקרטיה, אין כל פסול בלימודי היהדות. למה שילמדו אותם לפקפק בתנ"ך? מלמדים אותך לפקפק בערך השוויון? הרי זה לא מדע. הרי גם בביה"ס הממלכתי מלמדים את הפרשנות הביקורתית לצד הפרשנות המסורתית, ואין חובה לצדד באף אחד מהן. אז נניח שקובעי המדיניות של החינוך הממ"ד דוחים מכל וכל גישה פרשנית זו, מדוע ללמד אותה? עופר הערה: אני יוצא מתוך הנחה שהחינוך תפקידו להטמיע ערכים המתאימים לחברתך. לגישתו של רועי גולן, למשל, אין ללמד ערכים אלא חשיבה ביקורתית, והשתלמידים יבחרו בעצמם את הערכים הרצויים להם. זה לא המצב היום ולכן זה לא רלוונטי
 

^Meri^

New member
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל.

...בנקודה זו אין לי מה להגיד אלא שאני מסכימה עם רועי גולן(אני צוחקת..הוא בהחלט אחלה:)) אני חושבת שאין זה נכון שהחברה תטמיע ערכים, מכוון שאז אותו אדם שהוטמעו בו הערכים לא בהם יבין אותם...הדבר הנכון הוא לעודד לשאול שאלות ולחפש תשובות בצורה סובלנית ע"י הקשבה לזולת, ובכך למצוא את הדרך בה תאמין באמת כי ככה בחרת ולא כי ככה בחרו לחנך אותך..(נכון שעכשיו תגיד שסובלנות זה גם ערך..אבל חייבים איזשהם ערכים בסייסים לפיהם האדם יחפש מידע ויתעוררו בו שאלות לגבי נושאים ברומו של עולם...ואילו הערכים הכי ניטרליים שיגרמו לו להסתובב בעולם ולהקשיב לאחרים ובכך לסגל לעצמו אמונות...)
 
אני מסכים.......

רק להוסיף, חינוך לעולם לא יכול להיות ניטרלי לחלוטין, אבל עליו לשאוף לניטרליות מכל הסיבות שהוזכרו לעיל. (ד"א - שמעתי את שולמית אלוני מדברת פעם על חינוך, והיא גם מאמינה בחינוך ניטרלי)
 

עופר ב.ה

New member
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה

שהחינוך הוא במתכונתו הנוכחית. ובמתכונת זו אין כל רע בחינוך הממ"ד מבחינת לימודי היהדות. אגב, נראה לי שבאמת חסר לנו רקע בתיאוריה של החינוך בשביל שנוכל להביע דעה מבוססת בנושאים אלה. עופר
 
אני מתנגד,

לקביעה החד משמעית לפיה "על החברה לשאוף לחינוך נטרלי"... אני בעד חינוך נטרלי, אבל בהסתייגיות א. מחובתם של האנשים, ההורים, המחנכים, המדינה להעביר ערכים מסויימים שלפי דעתם הם צודקים... זו זכותם של ההורים להגיד: זו הדרך הנכונה, אני רוצה שילדי ילך בה, או לפחות שואף שילדי אלך בה... הרי אם אתה מאמין בדרך מסויימת אתה רוצה שגם ילדך ישאף אליה... והערה: גם חינוך לליברליות ולמחשבה חופשית הוא כזה, כיוון שהוא ערך! אם אתה תומך בדעה כזאת ומלמד את הילדים שלך ככה, אתה שולל דרכים אחרות, כמו סגירות, דיקטטורה וכו´... אי אפשר להתחמק מזה. ב. לא לכולם מתאימה הדרך הזו... ברוך ה´, רוב האנשים שנמצאים בפורום הזה, ואולי כולם הם אנשים חכמים, אנשים חושבים שיכולים להחליט לבד מה היא הדרך הנכונה... אבל לא כולם הם כאלו... יש אנשים שאם תתן להם להחליט לבד הרי שיטעו בבירור ואז תהיה פה אנדרלמוסיה רבתי, כיוון שלא יהיו שום ערכים... ג. זה לא ממש אפשרי, הילד שואף ערכים מכל מקום... מבית הספר, מההורים, מהטלביזיה, מהרחוב מהחברים... בכלליות, מהחברה שסביבו... לכן רוב החילונים נשארים חילונים ורוב הדתיים דתיים... אני חושב שחובה וצריך לעודד פתיחות, אבל לא לאבד את הראש... בצורה כזו, אלו שיכולים לבחור בעצמם יבחרו בעצמם, ואלו שרוצים להישאר במסגרת החברה שלהם ישארו בה, כיוון שלפי החינוך הדרך הזו טובה...
 

^Meri^

New member
עמרי קוקי...

יש אנשים שלומדים בביצפר דתי...למקרה שלא שמת לב יש אחד ליד הביצפר שלך... חוץ מזה, למה אתה נכנס לפורום ולא משאיר תגובות קצת יותר מלאות תוכן? חולה עליך!:)
 
זה חבל...

אצלנו עושים טקס והרצאה באותו יום... זה נראה מובן מאליו, אפילו שזה תיכון דתי, שבהחלט רובו אם לא כולו ימני (יש מורה אחת שמלאנית בכל בית הספר... המורה לאזרחות...:) אבל אני לא חושב שטקסים כלל בית ספריים הם טובים... תמיד עדיפות ההרצאות או הדיון הפנמי בתוך הכיתות, כי ככה סתם, הטקסים הם עלובים למדי - עולים לבמה קוראים קטעים וכו´ לא ממש נוגע באף אחד...
 

shay_even

New member
רבין ז"ל. ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif

אני הבטחתי לעצמי, שכל שנה, אני אפקוד את כיכר רבין בעצרת המרכזית. אני הבטחתי לעצמי שאת רצח רבין אני לא אשכח ולא אתן שישכחו. למרות כל הבדיחות כל השנה, רצח רבין הוא ארוע שמסמל בשבילי הרבה דברים. הרצח הכניס אותי לפוליטיקה. הוא נתן לי את הדחף להבין שאסור לשבת בשקט שדברים קוראים בחוץ, דברים איומים. אמנם הייתי רק בכיתה ו´, אבל הארוע הזה שינה בי הרבה. מסביב לרבין יצרו מיתוס. זה מובן כאשר מדובר ברצח של מנהיג. רבין אמנם לא היה כולו כמו המיתוס, אבל הוא הבין, ש"לשבור להם את הרגליים והידיים" זה כבר לא פתרון. עשיתי עבודה (יחידה) על רצח רבין ונוער מרצ. אמנם חלקה לא אותנתי בדיוק, אבל כמה דברים כן למדתי ממנה. הבנתי שהשמאל לא הבין ולא הפנים דבר. חזרנו לנקודת ההתחלה של לפני רצח רבין, רק אנחנו כבר לא בשלטון. אולי חזרנו עוד אחורה לימי האינתיפדה הראשונה, כמו משחק ילדים. אם אתה נפסל אתה חוזר להתחלה. זה תמיד קשה להתחיל מהתחלה. היום הזה בשנה, השבוע הזה, שבו כל הזמן יש את השירים שאני אוהב לשמוע, השירים שמחברים אותי למיתוס שכל כך קל להתחבר אליו. והנאומים המרגשים של רבין חוזרים כל הזמן. זהו השבוע שבו אני עושה את חשבון הנפש הקטן שלי. לנסות להבין לאן אני, ולאן כולנו הולכים. אני כותב את הדברים אחרי שחזרתי מהסרט "אפוקליפסה עכשיו". זהו סרט על מלחמת ויאטנם, או נגדה. התסריט של מלחמה שלא צריכה להיות קיימת בכלל, ושל כל כך הרבה סבל, רק מחזיר אותי למציאות שלנו. רבין נלחם על חלום. הוא נלחם על העתיד של כולנו. אפשר להתווכח עם הדרך, אבל לא עם המטרה. אני התחייבתי למטרה הזו, ליום שבו באמת נחיה בשלום. כי זה בסך הכול מה שכולנו רוצים. אולי הרבה ממה שאני כותב כאן לא מובן ולא מסודר, זה כנראה כי אני מאוד מבולבל עכשיו. יום השנה לרצח רבין זה היום של כולנו לזכור. כולנו רוצים לחיות בשלום. ועל החלום הזה לא נוותר, כי החלום הזה הוא הדרך היחידה לקיים את מציאות. ובלי שום הקשר, ואולי כן. היום בבוקר דיברו כמה אנשים בערוץ 2, וסיפרו שמאז הפיגוע בתאומים הבנים שלהם עצורים על ידי האף בי איי בטענות שווא שהם ניסו לעזור למחבלים. אמא של אחד העצורים אמרה משפט על אנשי האף בי איי, שמסכם, כך לפחות אני חושב, את הסיבה לארועי אוקטובר, ואת הכעס שיש לערביי ישראל. היא אמרה: "הם לא מבינים, שיש ערבים ישראלים, ויש ישראלים ישראלים...". המשפט הזה כל כך מצמרר אותי. הוא נשמע כל כך תמים, אבל הוא מכיל בתוכו את כל המרחק הגדול בין היהודים והערבים אזרחי ישראל. "שוב ושוב עובר בי רעד, מי יכול היה לדעת, מה נאמר ואין מילים פשוטות יותר, שלום חבר".
 

^Meri^

New member
מתוך הזדהות עם הכאב... ../images/Emo16.gif

והבנה כל כך גדולה, שכן גם עליי הרצח השפיע באותם מישורים כמו שלך...גם אני נכנסתי לפוליטיקה בעקבותיו, וגם אני מרגישה שכלום לא השתנה... אנחנו פה כדי לנסות ולשנות..אולי מעט..אבל גם המעט הוא הרבה... ואולי כמה מילים לתקווה, כי אני אישית זקוקה לה כעת... "...כל חייו חיפש להביא את האש את האור את התקווה מתוך הכעור והקלפות והייאוש... כי האיש שנכנס אל הפרדס כלה בלהבתו ושירו עוד זורם כנהר טעמו לא נמר ושירו לא נגמר" (והשיר לא נגמר/בלפור חקק) (בתקווה שיסלח לי על שקיצצתי משירו:)) שי, היה חזק ואל תאבד תקווה..כי אסור לנו לאבד אותה..היא שמניעה אותנו לפעול, והיא היחידה שיכולה להביא את השינוי שאנחנו כמהים לו כל כך...
 
למעלה