[melancholy man]

../images/Emo16.gif

זה לא קשור בכלל לנושא הפורום (יקי אם בא לך, תרגיש חופשי להעיף ל

) אבל היום הלך לעולמו אחד האומנים הגדולים של המאה העשרים, הקלונען השוודי אינגמר ברגן, שנפטר בגיל 89 בביתו שבפארו שוודיה. הסרטים של ברגן, התרחקו ככל האפשר מהקולנוע הפופלרי המוכר לנו בעיקר מהוליווד ועסקו בשאלות פילוסופיות עמוקות, מלאות בדימויים הדתיים שספג ברגמן מאבין הכומר הלותרני, העיסוק הכמעט אובססיבי שלו בשאלות אלו, הוביל אותו ליצור כמה מהיצירות העמוקות ביותר שהוציא מעצמו הקולנוע. בעיני הגיע ברגמו לשיאו, עם תותי בר, מעיין הבתולים וכמובן, החותם השבעי המונומנטלי, צפייה בסרטים של ברגמן היא חוויה לא קלה, מעיקה לעיתים ולא רק בגלל העדר הצבע או השפה השוודית, הרעיונות של ברגמן והדימויים הויזואלים שלו, לא מוותרים לצופה ולא מקלים עליו לשניה, אבל הוא באמת שווה את המאמץ. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/615/302.html

 

[giloni]

גם אם תכתוב על פיזיקה גרעינית

לא תעוף לעוף, על אחת כמה וכמה כשהנושא קשור, במידה רבה, לתרבות שבתוכה צמחה המוסיקה שאנחנו כל-כך אוהבים יקי

 

[ציףציף1000]

...

 

[melancholy man]

יש כנראה משהו באוויר

עוד בימאי אירופאי נחשב הלך לעולמו אמש, מיכלאנג'לו אנטוניוני האיטלקי הלך לעולמו אמש בגיל 94, לאנטוניוני, דווקא כן יש קשר לנושא שלנו, ולו בשל השימוש שעשה בהרכבי רוק, דוגמת היארדבירדס והפינק פלויד בסרטיו, הקולנוע (הרוב הזמן משעמם לטעמי) שלו, הוא אחד הביטויים המובהקים והבולטים לרוח שנות השישים באירופה בקולנוע. אם קולנוענים איטלקיים אחרים בני זמנו התעסקו בעיקר בראיליזם (או ניו ראליזם, כפי שנקרא הזרם הקולנועי הזה), אנטוניוני התעסק בעיקר במופשט ובהלך הרוח של של גיבוריו להבדיל ממעשיו, הוא התעניין יותר באופן בו המציאות נתפשת על ידי גיבורי הסרט מאשר במציאות עצמה, או, למען האמת בסיפור עצמו. בעיני, סרטו הטוב ביותר הוא יצרים (Blow Up) שהוא גם אחד הסרטים הבודדים של אנטיוני, בהם אפשר למצוא עדות אמיתית לעלילה אמיתית וגם בגלל, שהוא אחד התיאורים היותר יפים לעיר ולזמן שהכי עושים לי את זה, לונדון הסוערת של 66/7, הנה קליפ http://youtube.com/watch?v=jSJGEn4FDys