kevant

New member
../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif

ללוחמי השיטת ולשאר צוללי הקישון שאינם בחיים.
לכל הנספים בשואה.
לזכרו של בני. שלכם
 

kevant

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo13.gif

הסמלים למעלה מבטאים די טוב איך אני מתמודד בימים אלו. יום העצבנות מתקרב. עוד שבוע לערך. לפניו יהיה היום ה"נהדר", יום הזיכרון. יתאספו חברים קרובים ידידים מכרים ועוד עם רב. כולם ינעצו מבט נבוך קימעה בך,ילחצו יד ברפיון,(הרי לא ירצו עוד להכביד עליך באותו יום), יסורו הצידה והחיוך שבקושי נמחק לפני שניגשו אליך יחזור לפרצופם. יתכנסו חבורות חבורות. הרי זה זמן רב שלא ראו אחד את השני. כמה זמן בעצם מאז ש... מת? אתה זוכר הוא ... באירוע... שנה? שנתים שלו...? ואתה תחלוף במבטך על פניהם ותשאל את עצמך בפעם המי יודע כמה למה? למה זה קרה לי? דוקא לי? ואין מענה. הטכס בעיצומו. ואתה רוצא שלכמה רגעים, לא להרבה יהיה קצת שקט. קצת מראה מכובד, אך לא. רחש תמידי של מילמול נמצא ברקע, כאילו אין זמן אחר לומר את מה שנאמר. אתה נקרע מבפנים אך לא מגיב. אין בך הכוח לגעור, את שארית כוחותיך באותו יום אתה שומר על מנת לעצור את הדמעות. ("הגברים בוכים בלילה"). רק זוגתך בוכה בשקט, מנגבת דימעה מעינה, נאנחת בשקט וזהוא. תם טכס יום הזיכרון. איש איש לדרכו ואתה חוזר ליגונך בשקט כמו שעשיתה עד הטכס. שלך מכל ה
 

shani שני

New member
אני מצטערת...

שאתה נאלץ לעבור את כל זה. איך היית רוצה שיתנהגו? אתה מוזמן להכנס לצ'אט של החדר דרך www.tapuz.co.il אם אתה רוצה לדבר...לפי מיטב זכרוני אף פעם לא היית שם. אין לי הרבה מה לשלוח לך חוץ מהמון אהבה ותמיכה מרחוק... איתך מכל ה
, אני.
 

kevant

New member
התנהגות

במילה אחת. בשקט,לפחות בזמן ניהול הטכס. כך אני נוהג כאשר אני מגיע לארועים דומים. חן, חן לך על רגישותך. אני אישית מעדיף את תיבת המסרים האישית. שלך כתמיד KEVANT
 

shani שני

New member
אני אחשוב עליך..בזמן הטקס הפרטי שלי

ביום הזיכרון. אוהבת וכאן בשבילך אם אתה צריך (גם במסרים)
 

liat1953

New member
../images/Emo7.gifמבינה היטב

כל מילה שלך כאילו יצאה מפי. הימים הללו קשים מאד. אך אני מצאתי לעצמי פיתרון יחסי, מגיעה לבית העלמין עוד לפני הגעת"האורחים" ומתבודדת עם בני בארבע עיניים. (לא שכל השנה אנו לא יחדיו). כשמגיעים כולם למלא את חובם,מכל הלב... אני מקבלת אותם כל אחד כפי שהוא מה שלא נראה לי,פשוט נאטמת. אצלי עוד הכל צפוף,פסח, יום הזכרון ומיד אחרי,אזכרה שנתיים ללא בני 21.05.01 שיהיה קל עד כמה שאפשר ליאת



גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום שכול ואובדן במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
למעלה