,

,../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

שלום, אבי נפטר לפני כמה ימים לאחר מחלה מאד קשה,תהליך האבל והפרידה האישי שלי ממנו נמשך כבר שנתיים בשל האכזריות הבלתי נסבלת מצד אחד, לראות את הבן אדם שכל כך אוהבים וצריכים נמוג לאט לאט ביכולתו ללכת,בחשיבתו.. ומצד שני,הרצון לא לאבדו ושמה שכן נשאר ממנו ישאר בחיים ויהיה לי עוד את אבי האהוב והיכולת לתקשר איתו.... קשה לי מאד,אני מבולבלת ולא מצליחה בכלל ללמוד למחר(אבי ביקש שאמשיך ללמוד ועשות הכל כרגיל ולא להדרדר או לשקוע),אבל אני לא מצליחה ללמוד למחר(והתחיל כבר הסמסטר ב' במלוא כוחו אצלי)... רציתי לבקש קודם כל את השתתפותכם כי אבי היה אדם יקר לי במיוחד ולמשפחתנו,עדין נפש אמיתי. לא יודעת איך ממשיכים מכאן... יש לי מלא שאלות שלא רוצה להלאות אתכם בהן.. אני אוהבת אותו כל כך.. מצטערת אם מקשה,אני גם מבינה שיש כאן הרבה שיתומים מילדות ומקווה שיש לי 'קבלה' להיות כאן בכלל..
 
ברוכה הבאה../images/Emo82.gif הצנוע../images/Emo24.gif

סיפורך מאוד לא קל כמה עצב ורצון עז שלך לשרוד ולמרות הכל את עדיין עצובה ותכתבי גם על הרגשות שלך או תפתחי בלוג כאן בתפוז מן יומן חיים שלך שם תוכלי להביא את סיפור חייך שולחת המון
ואת לא לבד את מוזמנת לשתף ולהשתתף כפי שמתאים לך ועם קשה לך אני גם במסרים
 
תודה על הקבלת פנים החמה

כל מילה כאן נגעה לי ישר בלב והרגישה אותי נכון.. הסיפור חיים שלי בכלל מאד מורכב ולא מסוגלת כרגע לפתוח את כולו כאן.. רק להגיד שאבא שלי היה מהתומכים והעוזרים הכי טובים שלי...
 
למה אני כל כך כועסת?

מרגישה כאילו לקחו לי אותו.. ולא יודעת כלפי מי הכעס הזה בכלל.. אני משתגעת... לא מצליחה ללמוד בכלל.. אמשיך לנסות בכוח להתרכז בלימודים
 
הכעס הוא לגיטימי

בגלל שהפצע עדיין טרי כל כך וחשוב שתתרכזי בלימודייך אבל נסי לזכור אותו בדברים הטובים שקרו לך עימו בכל חייך יודעת שזה קשה לבצע וקל לומר אבל תמיד אני כאן וגם עם תרצי במסרים
 

liron162

New member
משתתפת בצערך :/

זה טבעי שתרגישי כך אחרי שאת מאבדת אדם שהוא כ"כ יקר,קרוב ואהוב.. אומרים שעדיף לחזור לשגרה כמה שיותר מהר אבל את לא מסוגלת לחזור עדין ובטח שלא אחרי מוות של אבא שלך ז"ל.. לפי דעתי את צריכה הפסקה מהלימודים ולהבין מה קורה עם עצמך כרגע, איך את ממשיכה את החיים בלעדיו, באיזה מצב את ומה עברת וכ'ו את צריכה להבין ולפעמים זה לוקח זמן..מאוד לא פשוט אחרי כמה ימים לחזור לשגרה .. אבא שלך ז"ל תמיד ירצה שתמשיכי בחיים למרות שהוא הלך אבל לפעמים צריך לעצור ולהבין מה קרה לנו ואיזה שינוי אנחנו עומדים לעבור וברגע שאנחנו מסוגלים לחזור לשגרה אז חוזרים.. מתי שאת רוצה את מוזמנת לשאול אותנו כל שאלה ואנחנו נענה לך..זה בסדר אם יש לך המון שאלות, אני בטוחה שכל אחד מאיתנו כאן בחודשיים הראשונים היה לו מלא שאלות לשאול .. תיהי חזקה
 
חשבתי שהשבוע יהיה קצת יותר קל וכרגע זה הפוך..

דווקא השבוע הזה אני מרגישה ששוקעת בדכאון.. כי נגמרה 'ההצגה' שהייתי צריכה לעשות בשבעה ש'הכל בסדר' כדי שאף אחד לא ידאג לי ולנסות לחייך ועכשיו דווקא זה יוצא יותר ואני לא מצליחה לסחוב את עצמי..
 
למה?????

למה הוא היא צריך לחלות כל כך לפני כמה שנים??? למה נדמה לפעמים שאנשים 'רעים' יותר מסתדרים נפלא בחייהם ואנשים שלא עשו מאום רע למישהו צריכים לסבול כל כך הרבה לחינם?
 
אוהבת גם אני שאלתי את השאלה הזו?

ומי בעצם לא שאל אותה? לאט לאט עם הזמן הכאב יחלש אבל זכרי אותו בדברים הטובים שהיו לך איתו יהיה זכרו ברוך
 
למעלה