לילי

[ענתי44]

../images/Emo16.gif../images/Emo14.gif לילי

אתמול, בשבת בבוקר, נפטרה לילי ( אגסיל ) היום ב- 14:00 תתקיים הלוויתה בקרית שאול.

 

[zs1957]

../images/Emo14.gif../images/Emo16.gif יהיה זכרה של לילי ברוך.

לילי שנלחמה בגבורה במחלה הארורה הלכה לעולמה כל כך כואב הלב. ההכירות שלה אתי היתה ויטואלית מעל גבי הפורום.היא כל כך נגעה לליבינו קיווינו והתפללנו כלונו לשלומה אך לצערי, המחלה הכריעה אותה. יהי זכרה ברוך. זהבה

 

[רגינה9]

../images/Emo16.gifכל-כך עצוב

קראתי את ההודעה ולא האמנתי. לילי שהיתה שותפה שלנו בפורום. חיפשתי הודעות אחרונות שלה בפורום וקראתי שוב על התקופה הקשה שהיא עוברת ההתמודדות שלה, כבת יחידה, עם מחלת האלצהיימר של אמא עם המחלה של בעלה ועם המחלה שלה שלצערנו הכריעה אותה. תיהיה נשמתה צרורה בצרור החיים. טובה.

 

[רגינה9]

רוצה לשתף אתכם באחת ההודעות האחרונות של לילי

לזכרה של לילי מצרפת את אחת ההודעות האחרונות שלה. כל-כך עצוב. "אנחנו נמצאים כרגע בשלב די קשה בחיים. המחלה שלי, המחלה של בעלי ואילו היא היתה איתנו היום זה היה מקל עלי כל כך. לדבר איתה, לשמוע ממנה מילות נחמה והשתתפות. אני זוכרת את אמא שלי החזקה והנהדרת, כל כך חסרה לי, שבא לי לצעוק וכשאני שם בבית האבות - קורה לי שאני מחקבת אותה ולוחשת לה באוזן - אמא איפה את??? אני רוצה אותך חזרה. למה השארת אותי לבד??? - אני בת יחידה. אבל לצערי אין עונה. מתנחמת בחיוך מדי פעם. סליחה אם העקתי עליכם בתחושותי." דבריה של לילי היקרה שנכתבו ב- 11/10/10.

 

[בת גלימית]

יהייה זכרה ברוך...

אנחנו נזכור אותה מהטיול בחיפה, אישה נעימה ומקסימה, לא מזמן שאלתי את ענתי מה איתה? והיום לצערי, קיבלתי את התשובה! ההודעה האחרונה שלה מלפני כמה חודשים בלבד, ולנו זה נראה כמו שנים.... ניצה.

 

[אירילה]

../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif יהא זכרה ברוך

עצובה מאוד ידיעה זו ,ידענו עד כה על מות היקירים החולים ואילו כעת ממש אחת מאיתנו ,כמה כואב... ענת , האם ידוע לך היכן יושבים שבעה? אני מציע שנתארגן ונבוא לנחם. שלא נדע צער עוד ושנשמע רק בשורות טובות. גרשון

 

[ענתי44]

אני אברר

היה כזה גשם שלא נפרדתי מבנותיה ולא שאלתי לגבי השבעה.

 

[ענתי44]

../images/Emo23.gifכל כך לילי

בדרך לקריית שאול, היה אובך איום, בדיוק כמו המחנק בגרון ובנשמה שהיה בי, מרגע שענת, הבת של לילי התקשרה אלי. דקותיים לפני תחילת הלוויה ירד גשם שוטף. טיפות כבדות נחתו בזעף ארצה, הרטיבו את הלב וחיחלו לתוך הנעליים, הגרביים והמכנסיים.בדיוק כמו הדמעות שהמטירו כל מי ששמע את דבריו של בעלה של לילי.... וההספד של קרובים אחרים שסיפרו על לילי, הבת האוהבת, הרעיה המסורה, האם והסבתא, הכל כך אוהבת. והחברים הרבים, שהקיפו אותה. רבים מהם מאז ימי בית הספר. לילי שתמיד דאגה לכולם, ושהודתה כל כך על כל דבר שעשית או אמרת לה. ואפילו המילים שלה, האחרונות, היו דברי תודה. בדקתי היום ולהפתעתי גיליתי שאני מכירה אותה חודשים ספורים, למרות התחושה של קרבה וחברות רבת שנים. היינו ביחד בקומונה של קוראים. היתה לנו אהבה משותפת- הספר. ואז שיתפתי את הקומונה באירוע שחוויתי עם אמא בשבוע הספר. לילי שלחה לי מסר בו כתבה על אמא שלה, הזמנתי אותה לבית שלנו- פורום התמיכה לבני משפחת אלצהיימר, והיא נענתה. זה היה תחילתה של חברות, שהפכה מוירטואלית למפגש " פנים אל מול פנים". לילי, גם בתקופה קשה בחייה, ומלחמתה לחיים, נשארה דואגת ואוהבת. גם אז חשבה על כולם. כל עוד נותר בה כוח היא המשיכה לעודד ולתמוך. גם בתקופה בה סבלה המעיטה לדבר על כך. ולא קבלה. אני חושבת שהשיחות שלנו, והיו לא מעט, היא תמיד דיברה רק טוב. היה לה היכולת לראות טוב בכל אחד, רק פעמיים דיברה על מה שהיא חשה. פעם לפני חודשים באחד המשברים, כשסיפרה לי שהרופאה אמרה לה שהיא לא צריכה לשאול לשלומה, היא רואה מה שלומה בבדיקות הדם שלה. והפעם האחרונה, שאמרה לי שהיא מרגישה מאוד רע והיא בבית חולים. ואז כבר לא יכלה לענות עוד. ותמיד, גם ברגעי משבר שאלה, התעניינה, עודדה. שאלה על חברים בפורום, חשבה עליהם. אחרי הניתוח לפני למעלה משנה, כשחברים רצו לבקר אותה והיא לא היתה במצב לקבל חולים, קבענו, שכשתתאושש נפגש בבית קפה שהיא אהבה. קרוב לביתה. ואז אני חליתי וזה נדחה. וכשהתחזקה והיתה הפוגה במחלה היא הסיעה את בעלה לאירוע באשדוד, והגיעה אלינו. אחרי שהכירה את אמא, הלכנו לבית קפה, והיא דיברה. בכל כך אהבה למשפחתה. לאמא שלה, שלא מזהה אותה, לבעלה שהיא כל כך אהבה, לבנותיה, לכל אחד מנכדיה. היה בה המון המון אהבה. ואני הקשבתי לה, לסיפוריה, והוקסמתי מאישיותה המוארת ובעלת הנתינה האין סופית, הקבלה של כל אדם באשר הוא והאהבה שהיה בה לכולם. היו לנו עוד תוכניות כששוב תצא מהטיפולים וידה על העליונה. רצינו ללכת ביחד למפגש ספרותי ורצינו ללכת ביחד להופעה של פוליקר. ובמוצאי שבת, אחותי וגיסי הפתיעו אותי עם כרטיס הופעה לפוליקר. אחותי נשארה עם אמא וגיסי ואני נסענו להופעה. בחניון היכל התרבות קיבלתי את הידיעה המרה. אני ידעתי שהמצב קשה, אבל בכל נשמתי האמנתי שהיא תצא מזה. רציתי לשתף אותה בחוויה של ההופעה ולהזכיר לה שנלך ביחד לעוד הופעה... להיכנס לאולם היה אחד הדברים הקשים שעשיתי. בחדר אחד של הלב, נפרם מיתר ובחדר שני של הלב, ניגן הבזוקי, פעם אחרונה ללילי. החברה שאהבתי, האישה שאהבה ענבים ואנשים. לילי, אחותי הנשמה, נעמת לי מאוד, זכיתי, ולו לזמן קצר ליהנות מזיו קרנך. נוחי בשלום על משכבך.

 

[בת גלימית]

ענתי, גרמת לי להזיל דמעה

אחת או שתיים, כתבת בצורה מרגשת ביותר. ניצה.

 

[ענתי44]

כתבתי מדם ליבי

 

[טילי66]

ענתי הי

כהרגלך כושר הביטוי שלך מביע הכל כולנו מרגישים צער ועצב עמוק.אני מצטרפת לדעתו של גרשון צריך ללכת לניחום ואם אנחנו יכולים להושיט יד צריך לעשות הכל.לשיקולך את מכירה את המשפחה .חיבוק חם ושלא נדע יותר עצב וצער אני יודעת שזה משפט בנלי.מאז שהמציאו את המוות אף אחד לא בטוח עם החיים.אני במצב שאומרת כל יום עוד יום עצוב לי קשה לי ואני משתדלת להרים את הראש למען הסובבים אותי. תמי

 

[ענתי44]

ניחום משפחתה של לילי

שלחתי לגרשון מסר פרטי עם הפרטים. הבת של לילי אמרה שהם ישמחו לביקור אבל את הפרטים ומקום השבעה ביקשה לא מעל גבי הפורום. בעוד חמש דקות אני יוצאת ליום מאוד עמוס בעבודה אבל מי שירצה אהיה זמינה בנייד ואשמח למסור פרטים. אם כי גרשון כתב על ביקור משותף.

 

[נילי41]

../images/Emo16.gif יהי זכרה ברוך ../images/Emo7.gif

 

[ליאורלילי]

יהי זכרה של לילי ברוך

לא זכיתי להכירה פנים אל פנים כבר כתבתי פעמיים אך המחשב שלי בבעיות ומקווה שהפעם ייקלט. ענתי כתבה באופן מדהים על לילי שאין מה להוסיף את עדינותה ואצילות ליבה והיכולת להתגבר לבד ולא להטריח אחרים ראינו כולנו במה שכתבה כאן בפורום האהבה הגדולה לבני משפחתה והמסירות שלה אליהם היתה משהו שאתה לא רואה כל יום חבל שלא זכיתי להכירה יותר לבני המשפחה, שלא תדעו צער יותר ותשמרו על אבא ועל סבתא טובה

 

[hregev10]

../images/Emo16.gif יהי זיכרה של לילי ברוך !

לא זכיתי להכירה היטב, רק בטיולינו לחיפה וגם דרך הפורום, כמו רבים מאיתנו, כתיבתה של ענתי הדהימה אותי בתיאור פועלה ופעילותה, חייה הקשים וסיומם במותה לאחר ניתוח שלא צלח, למשפחתה אני מאחלת - שלא תדעו יותר צער. חני

 

[ariela המקורי]

../images/Emo16.gifברוך דיין האמת,לילי'לה איננה ממש../images/Emo10.gif

לילי שאהבה ענבים וספרים,נילי'לה שנלחמה בכל כוחה עם המחלה,ת.נ.צ.ב.ה. שמשפחתה תנוחם מהשמיים

 

[אפס שתיים1]

אני בהלם, ברוך דיין האמת

אלוהים, מה עוד יש לומר?

 

[ronnyw]

ממש בוקס בבטן.

אנחנו רגילים ("רגילים" זו לא המילה, אבל אין לי אחרת) שהקרובים החולים שלנו, נשואי פורום זה, נפטרים. אבל אחת מאיתנו? מהדור התומך? הלם. ליבי עם משפחתה, ליבי עם חייה הלא פשוטים בשנים האחרונות.

 

[אוםציון]

תודה לכם (הבת של אגסיל)

נעים ומחמם לראות שאמא נגעה בכולם. כמויות האנשים/חברים שהגיעו אלינו השבוע, לנחם, לתת כתף או להשמיע את המילה הנכונה - הוכיחו לנו את שידענו. אמא שעבור כולם היתה אישה יקרה ומיוחדת. אתחיל לקרוא אתכם, ולהעזר בחוויות השונות שלכם - בטיפול בסבתא. תודה.